ממחקר חדש עולה: הקורונה שילשה את מספר היולדות שסבלו דיכאון...
"תמות נפשי עם פלשתים": אלפי שנים לאחר תקופתו, חוקרים...
סיכון גדול מכפליים בקרב מעשנים צעירים לפתח בטווח הארוך תלות...
תסמונות פסיכיאטריות הנובעות כתוצאה מאלכוהוליזם במהדורה הרביעית של המדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי להפרעות פסיכיאטריות, הופיעה לראשונה קטגוריה הכוללת הפרעות פסיכיאטריות שהתפתחו כתוצאה מצריכת אלכוהול. כיוון שלאלכוהוליזם השפעות רבות על הפעילות המוחית, בהתאם גם ניתן לראות כי ישנן הפרעות רבות ביותר שיכולות להופיע על רקע אלכוהוליזם. בין היתר מדובר בהפרעות מצב רוח, הפרעה פסיכוטית, שיטיון, הפרעות שינה ועוד. המאפיין המובהק של כל ההפרעות שמקורן באלכוהוליזם הוא שהן התפתחו בעקבות ההשפעה הפיזיולוגית של האלכוהול. כמו כן, בניגוד למשל להפרעה פסיכיאטרית שלא נובעת כתוצאה מאלכוהוליזם, הפרעה פסיכיאטרית הנובעת מאלכוהוליזם צפויה לחלוף גם ללא טיפול, למעט טיפול תומך, תוך מספר שבועות לאחר הפסקת השתייה. סימנים ותסמינים פסיכיאטריים הקשורים לאלכוהול צריכה מופרזת של אלכוהול משפיעה בצורה ישירה על הפעילות המוחית וגורמת לשינויים מגוונים בכימיה של המוח ובמערכות ההורמונליות, הקשורות לסוגים שונים של הפרעות פסיכיאטריות. בין היתר מדובר בהפרעות מצב רוח והפרעות חרדה שונות. אי לכך, אין כל פלא שאלכוהוליזם יכול לבוא לידי ביטוי בטווח רחב של תסמינים וסימנים פסיכיאטריים. יתרה מזאת, במקרים רבים התופעות הפסיכיאטריות השונות הן העדות הראשונה לכך שהמטופל סובל מאלכוהוליזם וכן במקרים רבים התסמינים הפסיכיאטריים השונים מהווים את הגורם בגינו המטופל פונה לראשונה לקבלת סיוע. חומרת התסמינים משתנה בהתאם למשך הזמן שבו סובל המטופל מאלכוהוליזם, רמת הסבילות של המטופל לאלכוהול, תדירות השימוש באלכוהול, כמויות האלכוהול הנצרכות ועוד. מובן שישנה השפעה משמעותית גם לרמת הפגיעות של המטופל מבחינה פסיכיאטרית ולנטייה שלו לסבול מתסמינים פסיכיאטריים. בין היתר צריכת אלכוהול יכולה לגרום לאופוריה, עצבות, נטייה לרגזנות, עצבנות, פגיעה בכושר השיפוט ואפילו להוביל לתסמינים המזכירים במידה רבה תסמינים של הפרעת אישיות אנטי חברתית. התסמינים והסימנים הפסיכיאטריים משתנים גם כן, בהתאם למועד האחרון שבו המטופל צרך אלכוהול ובהתאם למועד שבו בוצעה האבחנה. כך לדוגמה, אם המטופל נמצא תחת השפעת אלכוהול וניכרים בו סימנים של דיכאון מג'ורי, ייתכן מאוד שלאחר שיתפכח, יפגין סימנים של חרדה ואפילו פאניקה. מעבר להשפעה הפרמקולוגית הישירה של אלכוהול על התפקוד המוחי, יש לזכור כי ישנם גם גורמי מתח רבים הקשורים לאלכוהוליזם, שעשויים להשפיע על התסמינים הפסיכיאטריים. הכוונה היא למשל לבעיות פיננסיות, בעיות בין אישיות ואפילו בעיות חוקיות כמו נהיגה תחת השפעת אלכוהול. כל הגורמים הנ"ל עשויים לתרום להגברת תחושת החרדה, העצבות והייאוש.
תודה, ליאור היכן התפרסם המאמר ? בברכה, ד"ר מאיר נעמן
מה בעצם ההבדל בין ה2?
שלום ריוי, הפרעת אישיות אנטי-חברתית מאופיינת ע"י כישלון לעמוד בנורמות התנהגותיות חוקיות ומוסריות, אגוצנטריות וחוסר דאגה והתחשבות בזולת יחד עם חוסר אחריות, מניפולטיביות ונטילת סיכונים. פסיכופתיה היא צורה מסוימת של הפרעת אישיות אנטי סוציאלית המאופיינת ע"י היעדר חרדה או פחד והתנהגות בין-אישית המסתירה קשיי הסתגלות כמו הונאה ונוכלות. מאפיינים נוספים הם ניתוק ונסיגה מקשרים חברתיים וצורך עז בתשומת לב. באופן מסורתי, המושגים "פסיכופתיה" ו"סוציופתיה" קדמו למושג של הפרעת אישיות אנטי סוציאלית, אך כיום פסיכופתיה אינה מהווה אבחנה בפני עצמה אלא מאפיין (חמור יותר) שעל המאבחן לציין כשהוא עורך אבחנה של הפרעת אישיות אנטי סוציאלית. בברכה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
אני פונה כאשר אני חושב שאני מבין דבר מה על המצב שאני חווה, ובכל זאת אני רואה שאין שינוי. הייתי מגדיר את הההתשה ככלי שמופעל עלי. ושאלתי מה הדרך להתמודד איתה. אני מתמודד עם בעיה, מנסים להתיש אותי במסגרת העבודה. כל הזמן מנסה מנהל בכיר ללחוץ על המנהל שלי להרע את התנאים שלי. הוא מנסה להדוף חלק מלחצים וזה הגיע למצב שהוא מנוטרל לגמרי. הוא אינו מסוגל לעמוד מול הלחצים מעליו. והדרישות להרעת תנאי מתגברות. בעת האחרונה זה הפך להצגת דרישות שברור למנהל שלי שהוא עלול להפגע מהם באופן ישיר והוא מתחמק ואולי גם החל לשתף פעולה איתו כל זאת לאחר שעשיתי איתו שיחה גלויה על המצב האמיתי של המחלקה במישור המקצועי! מאותו רגע הוא עבר לשתף פעולה בשתיקה והמנהל הבכיר מתיש אותי בזימון לפגישות שבהן כל הזמן יש איומים סמויים והתשה בהרעת התנאים שיגיעו. אני מאוד לא מתעניין בתחבולות הנל ורוצה לעשות את עבודתי וזהו. כל תקופה יש מעגל חוזר עם אותו ריטואל, תמיד זה כאילו עניין טכני וההתשה היא נפשית. אני מרגיש שזה טיפוס אנטי סוציאלי שהבנתי שיש עוד עובדים שנמצאים כל הזמן בתהליך כזה גם. זה כאילו טיפוס שעסוק כל הזמן בהתשה מתמשכת כדי להשיג משהו שנראה לו הצלחה באמצעות איומים סמויים לגבי עדיין החמור מכל טרם קרה. אבל לאחר השיחה האחרונה נראה שכל השדים התעוררו. זימון מהיום למחר בשעות לא הגיוניות. שאלתי מה יותר חמור המשך ההגררות או כניסה לעמדה תקיפה סרבנית? לעצור את ההתשה ולראות מה יקרה. יש לי תחושה די מבוססת שמדובר בפסיכופט במובן המקצועי של המושג. האם גישה אסרטיבית כוחנית יכולה לעצור את ההתשה? אציין שאין לי כפיפות ישירה אבל הוא התלבש עלי גם אם לכאורה הסיבה היא טכנית ענינית לכאורה. ברור שזה לא זה. וזאת לאחר שכבר ננקטו מספר צעדים שפגעו פועל שיכולת התפקוד הישירה שלי וזאת לאחר סרוב מצידי להמשך ההתשה שתארתי. וזאת לצד עיוות של עובדות בדבר תנאי ההעסקה שלי כאשר המנהל הישיר מתכחש למציאות ותלותי באופיו מול המנהל הבכיר. למעשה ניתן להגדיר מצב זה כהעסקה תחת ניצול ובכל זאת הדילמה הגדולה לצאת למלחמה מתישה יותר או לא? בתנאים שנוצרו שתי האופציות לא טןבות לא עזיבה מבחירה שתצריך השקעה גדולה בהעברת המטלות והפסד בונוסים של פעולות שכבר בצעתי וע דתי בשבילם. והשארות במצב של הרעה הדרגתית ממשית מתמשכת. זו מציאות עם דילמה בין אופציות מקצועיות ומכלול של האנשים שבעניין. קושי להכריע בעניין.
קראתי כמה פעמים, וניכר כי אתה במצוקה, אבל לא ברור על מה ולמה. אתה משתמש בתאורים כמו 'יש איומים סמויים' או 'זימון מהיום למחר בשעות לא הגיוניות' אבל תחושתך על 'הרעת תנאים' אינה מתבהרת. לא אוכל לסייע בשלב הזה. ובנוסף לכך: כללית, ענייני 'הרעת תנאים' הם בתחום המשפטי, וכדאי להיות מצויד בהרבה דוגמאות של 'לפני' ו 'אחרי' לשם פניה לבית הדין לעבודה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
שלום משרד הרישוי שלל לי את רישיון הנהיגה לאחר שלא הופעתי לבדיקה שהוא ביקש ממני לעשות. האם כעת כאשר מצבי התייצב אני יכל לבקש ממששרד הרישוי שיחזירו לי את הרישיון. על סמך מה הם מחליטים אם בן אדם מסוגל או לא מסוגל לנהוג??
בודאי שאפשר להגיש ערעור על שלילה של הרישיון אם המצב הנפשי השתנה, צריך להביא מכתב מפסיכיאטר על המצב הנפשי הנוכחי. מחליטים על כשירות לנהיגה אם יש מחלות שיכולות להביא לפגיעה בכשירות, לדוגמא: ירידה בכושר הראיה שאינו ניתן לתיקון באמצעות משקפיים, מצבי סחרחורת חוזרים, מצב לאחר אירוע מוחי וסקולרי, אי ספיקת לב כרונית, אפילפסיה, סוכרת שאינה מאוזנת באמצעות דיאטה ותרופות או מלווה בסיבוכים מערכתיים, אירועים של דום נשימה (SLEEP APNEA). הפרעות נפשיות עקב נזק מוחי או כתוצאה ממחלה גופנית אחרת, הפרעות באישיות ובהתנהגות עקב מחלה, נזק או ליקוי תפקודי המוח, הפרעות נפשיות קוגניטיביות והתנהגותיות כתוצאה משימוש בחומרים פסיכואקטיביים, סכיזופרניה והפרעות סכיזוטיפליות ודלוזיונליות, תגובה לדחק חמור והפרעות הסתגלות, הפרעת אישיות פרנואידית, הפרעת אישיות דיסוציאלית, הימור פתולוגי, פיגור שכלי ועוד. המצאות מחלה לא גורמת לשלילה אוטומטית של רישיון הנהיגה אלא להזמנה לבדיקה כדי לברר את מידת ההשפעה של המחלה על הנהיגה, את יציבות המחלה, את השפעת הטיפול התרופתי ואת הדבקות בטיפול ובמעקב.