המצב הבטחוני הנוכחי הוא אחד הקשים בתולדות המדינה וכולנו...
השנה האחרונה סיפקה הרבה סיבות טובות לחרדה עבורנו, ההורים,...
מגיפת הקורונה ערערה את שגרת החיים והטלטלה לא פסחה על הילדים...
מה ניתן לעשות בזמן התקף חרדה כדי להוריד את מפלס האימה, למה...
שלום רב, בני בן 15. החל בהתבגרות מינית יחסית מוקדם - "גילה" את האוננות כבר בגיל 12. בהתחלה היה סקרן ומודאג, הסברתי לו שמדובר בתהליך טבעי ונורמלי לחלוטין, ושהדבר מעיד על כך שהוא בריא והכל בסדר ושיהנה. כעבור כמה חודשים הוא התחיל לפתח דאגות ורתיעה מנוזל הזרע - בהתחלה שמישהי חלילה תיכנס להריון אם היא תבוא במגע עם שאריות, כתם , טישו שבפח וכו. הסברתי שמדעית אין מצב שיקרה והצעתי לו להיפגש עם הרופא בקופת חולים (הוא מאוד מעריך אותו ) לשיחה על מנת שיסביר לו את כל ההיבטים הפיזיולוגיים באופן מוסמך ושלם. הוא סירב כי זה מביך אותו. מאז החששות קיבלו "טוויסט" ובשנה האחרונה עברו לכיוון של: "כל פעם שזה נןגע בי אני מרגיש מלוכלך, ואם אני נוגע במשהו אני חושש שאלכלך (גם אם כבר התרחץ) וכו'". כתוצאה מכך התפתח טקס רחיצת ידיים ומקלחות ארוכות במיוחד כדי "להיטהר". הוא ממש אומלל והמחשבות סביב הנושא ממש משפיעות לו על סדר היום והבחירות/הימנעויות שעושה. הוא רוצה לשפר את המצב אבל חושש ומובך נורא לשוחח עם מטפל/ת. מה עושים?
הי שלי, בנך מפתח מחשבות אובססיביות המהוות סימפטום של הפרעת חרדה וזה בעצם לא ממש משנה מה הנושא (למרות שבתוך טיפול בהחלט תהיה חתירה להבנת המשמעות של הנושא הספציפי הזה עבור בנך). לכן עלייך להמשיג לעצמך ולבנך שמדובר כרגע במצב חרדתי מוגבר שצריך לטפל בו על ידי שיחות עם איש מקצוע (בשלב ראשון ולפעמים אחרון. במצבים מסוימים אפשר להעזר גם בטיפול תרופתי אך כדי להמנע מזה, כדאי לא להמתין ולגשת בהקדם לקבלת טיפול פסיכולוגי). חשוב גם להסביר לו שאם המחשבות הללו יעברו לו, יתכן מאוד שיתקבע על מחשבות מלחיצות אחרות (שימי לב שהמחשבות כבר קיבלו צורה אחרת) ולכן חשוב לטפל במצב בהקדם. מה שאני עוד ממליצה לומר הוא הוא שבשתי הפגישות הראשונות רק יספרעל עצמו באופן כללי, ואם ירגיש מספיק בנוח, יוכל להחליט שבפגישה השלישית מדבר על חרדותיו או מחליט לסיים את הטיפול. עד אז כבר יווצר קשר עם המטפל ואת כמובן תסבירי למטפל מבעוד מועד את הקושי כך שיוכל להחזיק זאת בראש ולהתנהל בהתאם. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044
תודה רבה על המענה. העניין הוא, שכבר היינו ב"סרט הזה". לבקשתו היה לפני כחצי שנה בטיפול פסיכולוגי. הסברתי למטפל מבעוד מועד שיש עניין של טקס רחיצת ידיים ושאני חוששת שמדובר בנסיון לשכך חרדות. היו כ-10 מפגשים במהלכם בני היה פתוח וקשוב אבל נעצר כשהמטפל החל להציע כלים ושיטות למיתון החרדה והצורך בטקסים. הוא תירגל כדי לצאת ידי חובה ולבסוף בני אף סיים את הטיפול ביוזמתו ובאופן חד צדדי. יש מצב שבחרנו מטפל שאינו מתאים (למרות שהכשרתו ובשיחה מקדימה זה היה נראה מתאים) , לכן עכשיו אני מנסה לנקוט משנה זהירות, כי כבר יש חווייה שהיא כביכול שלילית/מאכזבת בתחום. ידוע לך אולי אם יש אפשרות להדרכת הורים בנושא? תודה רבה
בדיוק...העניין הוא הפרעת החרדה ולא עניין נוזל הזרע.. אני ממליצה לגשת לפסיכולוג/ית קליני/ת מנוסה ומומלץ. עם ניסיון בהפרעות חרדה אצל ילדים וכחלק מהטיפול תוכלי לקבל גם הדרכת הורים. הפסיכולוג יוכל גם לחוות דעה באשר לשילוב של טיפול תרופתי שלפעמים אין מנוס מכך לפרקים (כלומר יפנה להערכה פסיכיאטרית).. אם בנך אינו מוכן בשום אופן להתחיל טיפול, תתחילי את אצל אותו מטפל ותחשבו ביחד כיצד לסייע לבנך. בהצלחה
תודה רבה :)
האם יש טיפול תרופתי בהפרעות חרדה בילדים?
שלום, יש בהחלט טיפולים תרופתיים להפרעות חרדה בילדים. ההחלטה כמובן כפופה להחלטה של רופא פסיכיאטר ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com
השאלה שלי היא האם התקף או התקפי חרדה בילדים הם מסוכנים? ענת
ענת, התקפי חרדה בילדים (ובמבוגרים) הם בהחלט לא מסוכנים אך מפחידים. כדאי לברר כי אלו הם התקפי חרדה ואין בעיה רפואית. כדאי מאוד לטפל בזה מכוון שהסבל גדול, הפגיעה בתפקוד יכולה להיות משמעותית והשלכות של לחץ לטווח ארוך כמובן אינן טובות. טיפול CBT להתקפי חרדה (הפרעת פאניקה) הינו יעיל ביותר ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com
שלום, רציתי לדעת איך אוכל לזהות כי הילד שלי סובל מחרדה? מהם תסמיני חרדה בילדים?
ירום שלום, לא תמיד קל לזהות תסמיני חרדה אבל הנה רשימה של מאפיינים שיעזרו לזהות תסמיני חרדה (או פחדים משמעותיים): ילד מגיב באופן קיצוני לסיטואציות שונות:בכי, סממנים פיזיים, עצבות, כעס, תסכול, חוסר-תקווה, מבוכה. כאשר הילד נמצא בסיטואציה מלחיצה הוא מרגיש במצוקה, נסער או כעוס. הילד שואל שאלות חוזרות לאישור המבטאות דאגה, כמו "מה יקרה אם ", לא יקבל טיעונים הגיוניים ויהיה קושי גדול לנחמו. כאבי ראש, כאבי בטן והחסרת לימודים עקב כך באופן קבוע. הילד מפגין חרדה המתעוררת זמן רב טרם המאורע המלחיץ שעות, ימים ואפילו שבועות לפני האירוע. הפרעות בשינה קושי להירדם, תלות בהורים, סיוטים חוזרים. פרפקציוניזם הילד מציב סטנדרטים גבוהים מאוד, לעיתים אף לא אפשריים. הילד לוקח על עצמו אחריות רבה ויתרה, דואג באופן תמידי מכך שאחרים לא מרוצים ממנו, מתנצל גם כשהדבר לא נחוץ. הימנעות מהשתתפות בפעילויות חברתיות מקובלות, כולל הגעה לבית הספר. הפרעות של תפקוד הילד או המשפחה: קשיים בהליכה לבית הספר, לחברים, לפעילויות דתיות, למפגשים משפחתיים, לסידורים שונים, לחופשות וכדומה. ההורים מקדישים זמן רב לניחום הילד עקב תחושות לחץ ומועקה שהוא חווה מהתמודדות עם מצבים שונים. בנוסף, הקדשת זמן רב לשידול הילד לבצע פעולות יום-יומיות נורמטיביות: שיעורי בית, פעולות היגיינה, אכילת ארוחות. הורים מרגישים מתוסכלים, כעוסים ומלאי רגשות אשם על התנהלותם מול קשיי ילדיהם ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com