יום המשפחה שחל השבוע הוא הזדמנות מצוינת להעלות על סדר היום...
מה קורה שם מעבר לדלת הסגורה בחדר של הנער או הנערה שלכם? איך...
תמי רוסו לייזרוביץ, פסיכותרפיסטית המלווה אנשים בצמתי חיים...
1 מ-5 אנשים עלול לסבול מהפרעות חרדה - וכ-50% הם בני נוער....
אהלן קובי וליאת ותודה רבה מראש בני בן 2.9 בספטמבר יהיה בדיוק בן שלוש בעזרת השם. כרגע הוא נמצא בגן פרטי שמאוד טוב לו שם ואני מרוצה משיטת החינוך ומאנשי הצוות . איך אדע אם הבן שלי מוכן לגן עייריה ? הוא ילד חכם , מפותח שמח ומדבר שוטף. אני מתלבטת כיוון ששנה הבאה באותו הגן אני לא יודעת כמה ילדים יהיו בני גילו כרגע נראה שיהיו המון קטנים בגילאים שנה וחצי עד שנתיים וחצי . כמה ילדים צריך שיהיו בני גילו? והאם בכל זאת עדיף לתת עוד שנה שיהיה בשל מבחינה רגשית ובטחון עצמי בחממה? הוא עדיין לא גמול מ חיתולים אני מציעה לו תמיד לשבת בשירותים על המדרגות אפילו שלא עושה כלום , הוא לא אומר לפני שיש לו קקי או פיפי אך אני בגישה שלא להוריד חיתול וזהו אלא לתת לו שזה יגיע ממנו האם אני פועלת נכון ? תודה רבה
שלום גלית, אתחיל מהסוף. תהליך הגמילה נעשה ביוזמת ההורים, לאחר (!) שווידאו שקיימת בשלות מוטורית וקוגניטיבית. כלומר - כאשר הילד מסוגל פיזית לשבת על הסיר או האסלה, ולהבין מה רוצים ממנו. אני מדגישה "רוצים ממנו". כדי לחיות בחברה כבן-תרבות, מחוייב כל גור-אדם ללמוד את הרגלי הניקיון, ולעשות את צרכיו (רק!) במקום המיועד לכך. לכן, אני מציעה לא לחכות עם זה, ולהתחיל להציב את הדרישה בנועם אסרטיבי. כחלק משבירת מיתוסים, אזכיר גם כאן, שגן עירייה לא אמור להיות פחות איכותי/חם/מכיל בהשוואה לגן הפרטי. יש גנים טובים ורעים הן במגזר הפרטי והן בציבורי. עלינו לעשות הכל כדי למצוא לילד שלנו מסגרת איכותית שמתאימה לו, ללא קשר אם זה גן פרטי או גן עירייה. בעיני, להשאיר ילד בגן פרטי ("חממה") הוא פיתרון של הורים חרדתיים, שנבהלים מהמעבר. ילדים אינם גדלים בחממה, אלא במסגרות חינוכיות שאמורות לעודד את התפתחותם, תוך היכרות מעמיקה ומקצועית עם צרכיהם וכישוריהם. אל תפחדי. תני לילדך להיות גדול וכשיר, ועדכני את דרישותייך ממנו עפ"י גילו ויכולותיו. אין לי ספק שהוא מסוגל לעמוד בהן בהצלחה. מה את אומרת? ליאת
היי ליאת תודה רבה על התשובה , אני אומרת שאני אכן חרדתית ואני עצמי חוששת משינויים. אני מנסה לעשות את הטוב ביותר עבור הילד שלי אני גם משערת שלא תמיד אני מקבלת אולי החלטות נכונות והן וודאי מושפעות מהאישיות וממי שאנו כהורים , אני אחשוב על הכיוון האחר שאת מציעה ואולי אגלה שהשד לא כזה נורא - תודה
רנה שלום רב, ראשית יישר כח גדול על היוזמה ומקריאת תשובותיך- על הסבלנות, הרגישות והמענים המפורטים. אני בד"כ מתיעצת עם חברות בעלות ניסיון ובכל זאת קצת מבולבלת במגוון שאלות ומקווה שזה לא יותר מדי בבת אחת. יורש העצר שלי בן 6.5 חודשים, נולד במשקל 3.010 ק"ג, ינק מעט (העדר חלב), ניזון מסימילאק ומגיל חודשיים לערך ניזון מאנפמיל אי.אר. 1. יורש עצר אוכל כבר ירקות- כמחית מרוסקת, מזה כשבועיים. מתי ניתן להוסיף עוף? מה עוד ניתן להוסיף ומתי? 2. הבנתי שצריכה/יכולה להתחיל לתת פירות. האם נותנים תפוח, אגס כמו שהם רק מרוסקים? כלומר טריים ללא בישול מוקדם? האם יש צורך להוסיף דבר מה (טחינה גולמית וכד') למחית הפירות? [הבוקר ניסיתי בננה ואבוקדו והיה נראה שהוא אוהב את זה מאד). 3. מאיזה גיל ניתן לכבס את בגדיו עם סבון כביסה ומרכך רגילים? כנ"ל לגבי מגבות? ניתן לנגבו במגבת שכובסה "בכביסה רגילה"? 4. עד מתי עושים סטריליזציה לבקבוקים ולמוצצים? כל עוד מתשמשים בהם? 5. אני עדיין עם מוצצים שלב 1 ורוצה להמשיך אתם, נראה לי שזה מספיק. אשמח לקרוא את דעתך? 6. שמעת על שרשת הענברים לסיוע בכאבי צמיחת שיניים? אשמח לדעתך? 7. אני גוזרת ציפורנים עד כמה שאפשר ממש. עדיין, גם אם כל היום בבית, מוצאת את לבן הקטן שלי לכלוך בין האפס-ציפורן לעור שלא מצליחה לנקות. איך זה ואיך מנקים:(? 8. עד איזה גיל משתמשים בביבי-סנס? 9. שאלה אחרונה אך ממש ממש מטרידה אותי- הבייבי מחזיק את הראש יפה מאד, עדין לא כ"כ מתהפך לבד ולא זוחל. מה שמטריד אותי שזה שהוא "זורק" את הראש לקרקע בצורה חזקה (אפילו מקבל מכה-לא תמיד בוכה) מספר פעמים- גם לפני השינה וגם סתם כך-כאילו לא מניח אותו לאט ובשליטה. במה מדובר? המון המון תודה מראש ומקווה שלא התשתי:)
שלום אמא יקרה,תודה על הפירגון לגבי הפורום! 1. עכשיו זה זמן מצויין להתחיל להוסיף עוף/הודו/בשר בקר לתוך המרק ירקות. המתוק זקוק גם לחלבון, שומן וברזל שיש בבשר ולכן חשוב להוסיף את זה למרק. הכמות הרצויה זה כ50 גרם ליום - וזה בערך שווה לכמות הבשר שיורדת משוק של עוף.כמו כל התחלה - מתחילים קודם המנה קטנה (לדומא שוק של עוף ל3 ימים - אך אם אין סיבה - ניתן אחרי ההתנסות הזאת להעלות למנה שלמה ליום.)המרק גם בד"כ טעים יותר עם העוף/בשר. כמובן בגיל זה - עוד טוחנים הכל.אפשר גם להוסיף למרק קטניות למיניהם - עדשים,אפונה, גריסים אורז.אפשר אפילו להוסיף קצת איטריות למרק - ולטחון הכל יחד. 2. לגבי פירות - כן, מומלץ לתת פירות טריים - לטחון או למעוך - בדיוק כמו שעשית עם הבננה והאבוקדו. בכל יומיים ניתן להוסיף פרי חדש למחית.אפשר להוסיף טחינה או שקדיה או סילאן - וכמו המרק - כל דבר שמתחילים - זה בכמות קטנה וולהעלות את הכמות בהדרגה. 3.רוב אבקות הכביסה של ימינו הן היפו אלרגניות כך שלא צריכה להיות בעיה גם לכבס באבקת כביסה ומרכך "של גדולים" - רק לודא שאכן כתוב על האבקה/מרכך - היפואלרגני. 4.על פי המלצת משרד הבריאות - רצוי לעשות סטרליזציה עד גיל שנה. 5. אין שום בעיה להישאר עם מוצץ שלב 1 - ואין צורך למהר לעבור למוצץ עם פיטמה יותר גדולה. אם נח למתוק - והוא נהנה מהמוצץ - מעולה! 6.גם אני שמעתי לגבי שרשרת הענברים - אבל אני לא בקיעה בסגולותיו... 7. לעיתים נכנסים לרווח של הציפורניים אפילו "שבבים" של בגדים - ויתכן וזה מה שמצטבר מתחת לציפורניים - ואם הוא לעיתים על משטח פעילות - אז גם ליכלוכים למיניהם/שאריות פליטות יכולים להצטבר מתחת לציפורניים. פרט לנקיון יומי באמבטיה - וגזירת הציפרוניים בעת הצרך - אין דרך להשתלט באופן מושלם על הליכלוכים הללו... 8. השימוש בבייביסנס מיועד יותר עקב חרדת הורים ממוות בעריסה - אמנם הוא לא יכול למנוע את התופעה - אבל אם הוא מפחית את חרדת ההורים - זה גם משהו.בכל מקרה גם אם בייביסנס ההמלצה להשכיב את התינוק על הגב בשעות שינה. הסיכון למוות בעריסה ממילא פוחת כאשר התינוק מתחיל להתהפך לשני הכיוונים - וזה בד"כ קורה סביב גיל 6 חודשים. 9.זה נשמע כי עדיין השליטה בחגורת הכתפיים לא מושלמת - ולכן כאשר הוא מתרגש או הוא עייף - הראש - שהוא האיבר הכבד ביותר של גופו - מגיב בתנועה חזקה קדימה או אחורה. מצב זה אמור להשתפר כאשר טונוס הגוף יתחזק - וניתן לגרות אותו לחיזוק הטונוס על ידי הרבה שעות רצפה. כך גם הוא ילמד להתהפך בקלות ל2 הצדדים - כביטוי של שיפור הטונוס. במידה והוא עדיין יתקשה להתהפך סביב גיל 8 חודשים - כדאי להתייעץ עם פיזוטרפיסטית. תמשיכי להנות מהאוצר!
רנה היקרה! תודה תודה ענקית!!! את פשוט מדהימה! באמת, לא ציפיתי לכזה מענה מפורט ומרגיע! אז בהמשך לאמור- בעניין האוכל- כבר יומיים בערך שהאוצר שלי אוכל ארוחת פירות אמיתית ושלמה-לא רק טעימות- בבוקר (אבוקדו ובננה) וארוחת ירקות שלמה בסביבות 1630-17. יוצא שהוא כאילו מדלג על ארוחת תמ"ל אחת וזה לא כי אני לא נותנת אלא הוא ממש משש לא רוצה ואני לא מכריחה..מה שקרה שלשום זה שהוא אכל ארוחת ערב בסביבות 1930 ונרדם והתעורר רעב בחצות ודקה, אכל כ 150 במכה ובמהירות ואז נרדם שוב (כמובן ההתעורריות הרגילות של בכי נשארו כמו שהן) ואז קם בבוקר. אתמולהיום...שוב סיפור דומה...אכל ב 1845 כי ממש בכה לאוכל (ואכל מנה של ירקות ב17), לא הצלחתי למשוך עוד, התעורר ב23 בערך, מה שלא ניסיתי בסוף נתתי אוכל, אכל כ 170 לערך ולקח לו הרבה מאד זמן להרדם, בעיקר דוחף ידיים פנימה בשילוב יללות...עד היומיים האחרונים כשאכל טעימות פירות וארוחת ירקות, כך שבעצם אכל ארוחה אחת נוספת של תמ"ל לעומת היומיים האלו- לא אכל מארוחת הערב ועד הבוקר כלום. הייתכן שחסרה לו ארוחת תמ"ל במהלך היום או משהו בסדר שלי לא טוב? שוב המוני תודות.
בתנו בקרוב בת שנה ואמורה לקבל את החיסון של גיל שנה. בד"כ אנו מאד מסגרתיים אך משום מה לאור כתבות באינטרנט, טלויזיה ועוד נהינו מעט חרדתיים בנוגע לחיסון זה. 1. האם יש אפשרות לתת חיסון זה בגיל מאוחר יותר? עד איזה גיל? 2. האם יש אפשרות לפצל חיסון זה ולמנוע טראומה של הגוף בבת אחת? 3. האם יש סטטיסטיקות שמעידות על כמות דיווחים של הורים שבעקבות חיסון זה ילדם נהיה אוטיסט? 4. האם יש מחקרים שמעידים שתנוקות בעלי התנהגות מסויימת כדאי לא לחסן בחיסון זה? נכון שתפיסה זו לא מקובלת במשרד הבריאות אך נודה על תשובות לשאלות תודה הורים חרדתיים
בגיל שנה ניתנים מספר חיסונים, משאלותיכם אני מניחה שאתם מתכוונים לחיסון ה MMR (למעשה החיסון שניתן כולל גם חיסון נגד אבעבועות ומכונה MMRV ) את החיסון ניתן לתת בכל גיל, כדאי לזכור שהסבה שהוא ניתן בגיל שנה היא שהסכנות, בעיקר לגבי חצבת וחזרת גבוהות יותר כאשר מדובר בילדים צעירים, ולכן לא מומלץ לדחותו. אין בנמצא חיסון מפוצל, למעט מרכיב האבעבועות אין צורך לחשוש מהרכב החיסון. מערכת החיסון מסוגלת להתמודד עם יותר ממאה אלף אורגניזמים, והיא ניתקלת מדי יום במגוון רב של גורמים מזהמים. מתן חיסון כנגד 4 אורגניזמים עושה שימוש בטל בשישים במערכת החיסון. אין חשש ל"עומס יתר" ואין שום בסיס לחשש מ "טראומה לגוף". לא ידוע לי על סטאטיסטיקות לגבי הורים שדיווחו על אוטיסם כתוצאה מחיסונים. בנקודה זאת צריך לזכור שכל מאורע בשנות החיים הראשונות של הילד , ובכלל זה הפרעות בהתפתחות שפתית או חברתית, יכולות להיקשר כרונולוגית לחיסונים, שכו הילדים מקבלים מספר חיסונים לאורך השנה וחצי הראשונות לחייהם. לא ניתן להסיק מקשר כרונולוגי כזה שהמדובר בסיבה ומסובב. לעומת זאת מחקרים אפידמיולוגיים ענקיים, על מאות אלפי ילדים (שהשוו למשל שכיחות אוטיזם בילדים שקיבלו את החיסון לעומתת כאלו שלא קיבלו) - שללו לחלוטין קשר בין החיסון להתפתחות אוטיזם. מעולם לא נמצאה הוכחה מעבדתית או אפידמיולוגית לקשר זה, ומחקריו של וויקפילד, שכביכול תמכו בתאוריה זו הוכחו כשרלטניים ומעוותים אין ספק שקיימת עלייה מתמדת באיבחון של אוטיזם, חלקה נובעת מהרחבה של הקריטריונים האבחנתיים, וחלקה נובעת כנראה מאיזשהו גורם סביבתי (או אולי מספר גורמים)- שעדיין לא זוהה, אך ללא ספק אין מדובר בחיסונים. החיסון אינו מומלץ לילדים עם חסר במערכת החיסון שכן מדובר בנגיפים חיים מוחלשים. פרט לכך אין הוראות נגד מיוחדות.
דר' שינהר שלום בתנו בקרוב בת שנה ואמורה לקבל את החיסון של גיל שנה. בד"כ אנו מאד מסגרתיים אך משום מה לאור כתבות באינטרנט, טלויזיה ועוד נהינו מעט חרדתיים בנוגע לחיסון זה. 1. האם יש אפשרות לתת חיסון זה בגיל מאוחר יותר? עד איזה גיל? 2. האם יש אפשרות לפצל חיסון זה ולמנוע טראומה של הגוף בבת אחת? 3. האם יש סטטיסטיקות שמעידות על כמות דיווחים של הורים שבעקבות חיסון זה ילדם נהיה אוטיסט? 4. האם יש מחקרים שמעידים שתנוקות בעלי התנהגות מסויימת כדאי לא לחסן בחיסון זה? נכון שתפיסה זו לא מקובלת במשרד הבריאות אך נודה על תשובות לשאלות תודה הורים חרדתיים
שלום, ראשית אתם לא היחידים. אין כל מאמר רפואי או מדעי אחר שקושר בין החיסונים לאוטיזם. הנושא נבדק לאורך ולרוחב ולעומק ולא נמצא כל קשר. החיסונים היום הם אצלולריים ואינם מכילים כספית שהיא היתה חשודה בגרימת האוטיזם. ניתן לדחות את החיסון של גיל שנה עד אפילו שנה וחצי ואין בכך בעיה מיוחדת. ניתן גם לפצל את החיסונים בתיאום עם אחות טיפת חלב.