נשים מוכות

יש לנו שכנה, אובססיבית, שממציאה מציאות, היא מזמינה בכפיתיות משטרה, כל הזמן, באובססיביות, שהתרוץ כנראה חובת דיווח. בטענה במשטרה, ששומעת גבר מכה אישה או מריבה, אבל היא שומעת רק את הגבר תמיד, אף פעם לא את האישה,(כי אין). המשטרה מגיעה כל הזמן כל פעם לדירה אחרת. המצב האבסורדי, בדירות כלל לא גרים זוגות, פעם זו אמא חד הורית עם ילד, או גבר יחיד וכו', נראה שחובת הדווח הפכה לאובססיה. משכנים צמודים אליהם, היה ניתן להבין שכולה עסוקה באיתור דימיוני של נשים מוכות, כיוון שנשמעת מדברת כל הזמן בנייד, על שהיא עברה וסבלה מאוד מהתעללות בעצמה, שנשמעת בשיחות בחלונות פתוחים, מדברת בנייד באמצע הלילה כך ששומעים, כולם מאמללים אותה בעבודה, הבוסית מתעללת בה, וכו' דפוס כפיתי, האומללות זה המרכז, מתארת את המוטיבציה שלה כהמשך להתעללות שעברה הצלת נשים, סביר שזו הפרעת דמיון שלה, כל קול גבר, בעיקר עכשיו בעת הסגר, זה מיד תלונה במשטרה, המשטרה מגיעה, רוצים לפרוץ לדירות, אפילו שאין אף אחד, כי מתרחש שם רצח לטענתה!! הכל באמצע הלילה. המשטרה מופעלת על ידה, כל הזמן,המשטרה טוענת שמחוייבים לבוא כי יש תלונה על בסיס חובת דיווח. יש הקלטה מהמרפסת שהיא מדברת על זה שהתעללו בה, והעיקר, מפורשות אומרת שהיא רתומה לחיפוש אלימות במשפחה להציל נשים מוכות, אלא שאין בין זה למציאות כל קשר, אפילו שידוע לה שאין נשים בדירות, זה לא עוזר מבחינתה מתרחש שם ארוע שעלול להגיע לרצח, איך אומרים, שהעובדות לא יבלבלו אותה. חיי הבניין הפכו לגהנום, משטרה באמצע הלילה.זו אובססיה חמורה, שנראה שמתחברת עם דמיונות, מה עושים?, פניה לפסיכיאטר מחוזי תעזור? תודה

המון תודה על תשובתך,למעשה הבעיה האמיתית היא שלי/שלנו איך להתמודד עם דבר כזה. ובאמת לא היו לי כלים להגדיר את הפניות התכופות למשטרה אלא כאובססיה, או פעולה כפיתית. מתשובתך אתה מתאר מצב שהבדיקה שלה תיהיה כרוכה בסבל רב, אולם, בהעדר גבולות והתמשכות המעשים החוזרים, זה מדרבן ומחזק את הפעילות הזו, והנזק הוא קשה, לילות בלי שינה לדיירים, בניין שהמשטרה מנסה לאתר לשווא איפה מתרחשת מריבה או רצח, פריצה לדירות באמתע הלילה,אמנם במקרה האחרון המשטרה כבר הגיעה אחרי יותר משעה אולי רמז שהם מתחילים להבין שהמתלוננת סדרתית....עדין לא יתכן שאין דרך להציב גבולות. אתה חושב ששיחה או תקשורת מסוג כלשהו יכולים לעזור כאן? בנתיים כולם סופגים והטירוף מתמשך, היוזמה שלה, זה מצב לא מאוזן. תחושת חוסר אונים, תודה

הוא גרוע בהקשבה, לרוב מפרש ומניח הנחות. הוא אומר דברים במפגש אחד ומכחיש שאמר אותם במפגש אחר. "ממליץ" באופן לא ישיר לעשות דברים\לקבל החלטות מסוימות ובמקרים אחרים (אף באותו מפגש) ההמלצות הפוכות (תישאר עם החברה-תיפרד מהחברה). מסרב להגיב לביקורת בצורה עניינית- לרוב משתיק אותי\משנה נושא או מעביר את הפוקוס אלי. בעבר אם כעסתי עליו אז הוא השתיק אותי (טוען שזה confrontation), לאורך זמן זה גרם לי לחשוש מלכעוס עליו. הוא טוען שאני משליך כעסים עליו, כעסים שיש לי כלפי הורי..אבל יש לי בעיות איתו, אני כועס עליו, על הצורה שהוא מתייחס אלי, המפגשים איתו לא נעשים בדימיון אלא במציאות. הוא תמיד מסיר אחיות מעליו, "זה הכל אתה", כאילו אין לטיפול משמעות והשפעה. והוא מוסיף שכבה בכך שטוען שאני לא מבין "יש בעיה בעיבוד", כאילו מה שאני חווה וחושב איננו מייצג את המציאות. אני מטופל אצלו כבר כארבע שנים בעקבות דיכאון עם הפוגה אחת של כמה חודשים. הוא טיפל גם בי וגם בבת זוגתי לשעבר בו זמנית. אני מרגיש שהמצב שלי מדרדר, בשבע חודשים האחרונים התחילו מצבי רוח קיצוניים ומלאי כעס, גם עליו וגם על עצמי. נטיות מיניות עברו התפתחות מוזרה. אני חש מנוון, מבודד יותר מסביבתי, כועס ללא סוף, לא מתפקד ולא מצליח להביא את עצמי לתפקוד. אני לא סומך עליו אך עדיין קשור אליו, לא מאמין בטיפול\פסיכולוגיה אך עדיין צמא לעזרה ומזור. מרגיש תקוע, כמו אישה מוכה או חבר בכת. אני מדמיין? הוא פועל באופן תקין? יש פסיכולוגים שלא פועלים דרך מערכת יחסים השלכתית? פשוט בני אדם שיודעים להקשיב, שאכפת להם מאחרים, שרואים את עצמם כשווים למטופל ולא דואגים לשמר את כוחם, שפועלים בכנות ושיתוף המידע ולא במניפולציה, שמתייחסים לחיי ולא רואים את הטיפול כסביבה סינטטית להמציא את המציאות מחדש? יש חייה כזאת? אני מבקש יותר מידי? רוצה שיראו אותי כבן אדם ולא כאובייקט.

שלום דר' לוין קראתי את המאמר לגבי הטחול , אכן הייתי עם הרס של כדוריות לאחר מס' שנים בטיפול בסטרואידים החליטו לכרות את הטחול, כבר כמה שנים, לפני 3 שנים גילו לי עורק ראשי סתום לחלוטין נתנו לי תרופות מיקרופרין 75 מ"ג +פלאויקס 75 מ"ג ובגפיים שלי יש סימנים כחולים שחורים שבאים נעלמים ושוב חוזרים הבנתי שזב בגלל הפלאויקס ואין מנוס ללא כדור זה, שאלתי היא האם באמת אין פיתרון לכך? או שיש טיפול חליפי שימנע את כל השאלות המטרידות חושבים שאני אישה מוכה , אשמח לשוחח או להגיע למרפאתך תודה מראש

שלום דר' לוין קראתי את המאמר לגבי הטחול , אכן הייתי עם הרס של כדוריות לאחר מס' שנים בטיפול בסטרואידים החליטו לכרות את הטחול, כבר כמה שנים, לפני 3 שנים גילו לי עורק ראשי סתום לחלוטין נתנו לי תרופות מיקרופרין 75 מ"ג +פלאויקס 75 מ"ג ובגפיים שלי יש סימנים כחולים שחורים שבאים נעלמים ושוב חוזרים הבנתי שזב בגלל הפלאויקס ואין מנוס ללא כדור זה, שאלתי היא האם באמת אין פיתרון לכך? או שיש טיפול חליפי שימנע את כל השאלות המטרידות חושבים שאני אישה מוכה , אשמח לשוחח או להגיע למרפאתך תודה מראש