הי איזבל, אם יש לך סבלנות לקרוא ,אני אשמח לשתף אותך בחווייה מאוד לא פשוטה שעוברת עלי כרגע. אשמח לשמוע מה את חושבת. עברתי חצי שנה נורא קשה, חצי שנה של גמילה מציפרלקס לאחר שנים ארוכות של לקיחת הכדור. חצי שנה של חוסר ביטחון מאוד קשה. התחילו אצלי ספקות לגבי עצמי והיכולות שלי, מה אני רוצה, מה נכון לי (בעיקר מבחינת אורח חיים ובחירת מסלול לימודים שלמעשה עד היום לא הצלחתי להסגר עליו), קושי בקבלת החלטות אפילו לגבי דברים קטנים ביום יום, התמודדות עם אבל על מוות של סבא וסבתא במשפחה, הרגשתי שאני הולכת לאיבוד ומתחילה לאבד שליטה על חיי. כבר מעל לשבועיים מתמודדת עם תחושה קשה, תחושה נוראית ומתמדת שמלווה בחרדה קשה ובתסכול רב. מרגישה תחושה מוזרה ולא מובנת של ריחוף, של בהייה, תחושה של ניתוק מהמציאות למרות שאני נוכחת בה פיזית, מרגישה כאלו אני כאן ולא כאן, תחושה של ניתוק מהסביבה, אני שומעת, ורואה ומגיבה באופן אוטומטי לסביבה ומבצעת את הפעולות היומיומיות באופן אוטומטי ללא שום חיבור ורגש, כאלו אני מרגישה שאני לא לגמרי בתוך הסיטואציה. התחושה הקשה הזו התחילה לעורר אצלי שאלות וספקות לגבי המציאות, אני כל הזמן שואלת את עצמי האם זה אמיתי מה שאני רואה? למרות שבפועל אני רואה. האם אני באמת שומעת? למרות שאני באמת שומעת. בוחן המציאות נשאר תקין אבל משום מה אין אין לי חיבור, אין לי רגש כאלו יש איזשהי תקלה במוח. כשאני רואה טלויזיה ומעסיקה את עצמי במשהו אני חווה כמה רגעים של נחת ושל שכחה מהמחשבה שהפכה למציאות כבר אבל ברגע שאני בחוסר מעש וחוזרת למציאות מה שנקרא אני חווה שוב מחדש את החרדה הזו. למעשה חזרתי לקחת את הכדור בעקבות הניתוק שגרם לי בפעם הראשונה להתקף חרדה מאוד עצום. כעת אני מתוסכלת ומדוכאת מהעובדה שחזרתי לקחת את ה"סם" הנוראי הזה שרק מטפל בסיפטום, שרק יוצר אשליה של בסדר, שגורם לך להרגיש כבוייה רגשית, זומבית וכל כך האמנתי שאני בדרך הנכונה כשבחרתי להפסיק ולטפל באופן טבעי אם באמצעות צמחים, פרחי באך שמאוד עזרו לי לתקופה, אם בשיחות ובמגע. והיום אני חושבת שעשיתי טעות שבמהלך החצי שנה הזו לא הלכתי לטיפול פסיכולוגי באופן רציף (הלכתי לטיפול רגשי הוליסטי בתדירות לא מאוד גבוהה) והרגשתי שזה נותן לי המון אך הבעיות היו כל כך עמוקות שהייתי צריכה כנראה מעבר, כנראה הייתי צריכה לחזור לפסיכולוגית. כנראה הייתי צריכה טיפול מעמיק יותר. כשאני חושבת על כל זה יכול להיות שכל התקופה הזו גרמה לי להתרסקות נפשית שהנפש כבר לא יכלה לעמוד בה והתוצאה היא ניתוק, דיכאון, ייאוש. כל כך חוששת מהמצב שאני נמצאת בו כרגע, מרגישה שמשהו לא בסדר איתי, אני לא יודעת מה גרם לי למחשבות האלה ולתהיות והספקות לגבי המציאות , זה פשוט התחיל להתפרץ ואני לא יודעת מה יכול להיות הגורם לכך, קשה לי להצביע- אם זה נבע מהפסקת הכדור, מאירועים שחוויתי במהלך השנה שגרמו לי להתערערות, אם המצב קשור בחויות מהילדות, אין לי מושג מדוע התחלתי להרגיש כך ואם זו אכן הפרעה שהחלה או רק מחשבה שהפכה למציאות. בנוסף אשמח לדעת האם יש הבדל בין טיפול רגשי-הוליסטי לבין טיפול פסיכולוגי, אם כן, מה ההבדל בעצם ואיך אני יודעת לבחור את סוג הטיפול שנכון למצבי? ניסיתי גם וגם הייתי בטיפול פסיכולוגי במשך שנים ארוכות ולפני שנה עברתי לטיפול רגשי והרגשתי שאני מתחברת יותר לטיפול הרגשי. השאלה אם לאור המצב שאני נמצאת בו כרגע כדאי כן ללכת לכיוון של טיפול עם פסיכולוגית מקצועית שיכולה לאבחן ולטפל בצורה מדוייקת יותר... איני יודעת מהו/ם הטיפול/ים הנכון/ים למצבי. חשוב לי לציין שאני מאוד נרתעת מהטיפול התרופתי ורוצה לטפל באמצעים טבעיים (צמחים, פרחי באך, שיחות,מגע) ולא להיות תלוייה בכדורים שגורמים לי להרגיש כמו זומבית כבוייה רגשית, עייפות, ובעיקר חשוב לי לשמור על הנפש שלי מאוזנת ללא כדורים שרק יחמירו את המצב , כי ברגע שמפסיקים הכל חוזר, כמו שקרה לי.
שלום לך, פנית אל איזבל, אז אני משער שזו הודעת 'העתק הדבק' או טעות. בכל מקרה - איני יודע להגיד לגבי טיפול הוליסטי. נשמע לי נכון לטפל בדה ריאליזציה ודה-פרסונצילזציה (גם אם הרקע הוא הגמילה מהתרופות וגם אם לא) בטיפול פסיכולוגי מקצועי ורציני. אודי
היי לך עברתי את אותם מדורי גהינום תוך טיפול בציפרלקס.. כל מילה וכל תיאור של תחושה עם הכדור.. ממליצה לך בחום לטפל גם בתופעות וגם בגמילה עם פסיכיאטר מוסמך כי זה מה שעשיתי..ולא היה קל לצאת מהמקום הממכר של הכדור.. לי הגמילה היתה קשה ורצופה בכאבים גופניים קשים..מעבר לשיחות עם הפסיכיאטר..ועם תוספים של כדורים אחרים במשך כמה חודשים עד שיצאתי מזה לא מכירה "תרופות " כמו פרחי בך..שהם קלים מאוד כדי לצאת מזה חטולית
כתבת שנגמלת מציפרלקס בעזרת תוספות של כדורים אחרים. הכדורים. מהם
חטולית שלום אמרת שעשית גמילה מהציפרלקס בעזרת בסיכולוג ובעזרת תרופות נוספות.מהם התרופות שלקחת
שלום ד״ר אני לוקח כבר חודשיים ציפרלקס במינון 5 מ״ג בעקבות המלצת נוירולוג לטיפול בסחרחורות. אני מעוניין להפסיק כי המצב השתפר ואין לי סחרחורןת וגם ככה המינון נמוך ואני לא מעוניין בתרופות. אני בריא בד״כ, בן 28, ללא היסטוריה רפואית ובלי דיכאון וחרדה, איך ניתן להפסיק בצורה חכמה ללא תסמיני גמילה? האם ממליץ על יום כן יום לא או בגלל שהמינון נמוך אפשר להפסיק בבת אחת? תודה רבה
במינון כזה אין צורך בתהליך הדרגתי. ניתן להפסיק באם כמובן יש הצדקה קלינית לכך
לקחתי ציפרלקס למשך 10שנים. המסקתי ליטול את התרופה ואני נעזר בקלונקס כדי להתגבר על השינה הטרופה ועל העצבנות. האם יש סיכוי להגמר מהתרופה?
שלום רב, ציפרלקס אינה תרופה ממכרת ולכן לא מדובר בתהליך גמילה אלא הפסקה. חשוב לציין כי ההחלטה על הפסקת הטיפול בדומה לתחילתו, אמורה להתקבל בשיתוף עם הפסיכיאטר ולאחר שקילת כל הבעד והנגד ההחלטה. למשל אצל המטופלים שסבלו לאורך שנים מדיכאון כרוני, הפסקת הטיפול מעלה סיכוי לחזרתם של התסמינים של דיכאון ולכן בדרך כלל לא מומלצת. גם כשמחליטים להפסיק טיפול, מומלץ לעשות זאת באופן הדרגתי ותוך כדי מעקב של פסיכיאטר כדי במידה ותהיה החמרה במצב, לחזור לטיפול באופן נכון ולמנוע התדרדרות נוספת.
בגמילה מציפרלקס ממליצה לך לעשות זאת רק עם רופא לא לבד כך גם יוכל להמליץ לך על כדור חלופי שמתאים לך בהצלחה חטולית
מסכים עם חטולית. אודי