הפרעת תקשורת חברתית

שלום רב , בני בן השבע וחצי עם עודף משקל של 38 קילו וגובה 1.39 התחיל להראות סימנים של התבגרות מינית מוקדמת ( שיער בבית שחי , שפם , ריח זיעה חריף, גדילת אשכים וגיל עצמות מתקדם בשנה וחצי ) . היינו אצל אנדוקרינולוגית והיא שלחה אותו לבצע 2 טסטים כדי לבדוק מאיפה זה נובע והאם צריך לבצע mri מוח . השאלות שלי הם מה הסיכונים לבנים במצב כזה ? האם זה בטוח משפיע על גובה סופי או יכול להיות שהוא יגבה בצורה תקינה ? *במידה והבעיה היא המוח הכוונה היא לגידולים? ואם כן מה הטיפול ? שאלה נוספת , היא דיברה על דקפפטיל שנותנים כל חצי שנה שיכול לעזור בעיכוב ההתפתחות המינית אבל האם זה באמת עוזר ומשפיע על בנים מבחינת גובה סופי כי מצאתי רק מידע על בנות שזה מעכב מחזור וצמיחת שדיים תודה מראש

תודה על המענה המהיר והמפורט , לגבי משקל התכוונתי שמשקלו 38 קילו , גודל אשכים הוא 4 בשני הצדדים כאשר לפני שנה זה היה 3 כלומר הם גדלו יחד עם גיל עצמות שפתח פער של שנה וחצי

שלום רב, יש לי ילד בן שנתיים שניזון רק מסימילאק. הוא מתפתח יפה פיסית (אחוזון 90), ומנטלית (מדבר משפטים שלמים ובעל אוצר מילים עשיר). בגיל חצי שנה התחלתי עם ניסיונות האכלה של אוכל טחון, אך הוא לא הסכים לבלוע. מגיל שנה עד שנה וחצי הצלחתי לשלב לו פעמיים ביום אוכל טחון - דייסה בריאה (על בסיס קוואקר, מעט טחינה, פרי טרי טחון או אבוקדו ודבש), או קערה קטנה של עגבניה מרוסקת עם שמן זית ומלח (גיליתי שהוא אוהב עגבניה) אך מאז, ניסיונותיי לתת לו אוכל מוצק/טחון הכולל ירקות, פירות, בשר (למשל תבשיל ירקות עם קציצות או מרק עוף עם ירקות ועוף) לא הצליחו. מגיל שנה וחצי עד היום, כאמור בן שנתיים, הוא החל לסרב לאכול דייסות מכל סוג, ניזון בעיקר מסימילאק, ומסכים לאכול לעיתים רחוקות בלבד ובכמויות מזעריות ביותר (שניים שלושה ביסים) מסוגי האוכל המוצק הבאים - פחמימות מקמח לבן, ביצים, עגבניות, מוצרי חלב ( לדוגמה - חביתה עם עגבניות, פסטה מקמח לבן ללא רוטב או עם רוטב עגבניות, לחם לבן עם ריבה, דני וניל או תות). הוא אוכל גם צ'יריוס יבש לא חלב, ולפעמים (לא נותנים הרבה) ג'אנק פוד כמו תפוצ'יפס, דברי מתיקה כמו שוקולד, עוגות, גלידה. יש ציין כי כל פעם שבעלי ואני אוכלים אנו מושיבים אותו ומציעים לו מהאוכל שלנו, שזה בדרך כלל אוכל בריא (לחם מלא, ירקות מבושלים, בשר וכולי). ניסיתי לתת לו גם אוכל של ילדים - צ'יפס, פיצה וכולי אבל גם את זה הוא לא רוצה. מגיל שנה וכמה חודשים הייתי מנסה לתת לו סוגי אוכל שונים כל שלוש שעות, מכינה וזורקת, ורק אז נותנת סימילאק. במשך יומיים ניסיתי גם למנוע ממנו את בקבוקי הסימילאק במהלך היום, אך הוא פשוט ויתר עליהם ולא אכל כלום, עד שנשברתי כשראיתי שהוא מרזה, ובגלל שאני לא בטוחה שמניעת סימילאק היא השיטה תגרום לו לאכול. דבר נוסף - עד גיל שנה הוא היה מקיא בקלות יחסית, תופעה שעברה לשמחתי. רופא הילדים אמר שאינו מודאג כיוון שהילד מתפתח יפה ועולה במשקל אך אני מודאגת בכל זאת - האם יש לו בעיה פיזית או נפשית? אני מעוניינת שיגמל מסימילאק, שיאכל אוכל בריא ומזין ושנוכל לסמוך על התזונה שלו. מה לעשות??

שלום אני אמא לקצין משוחרר, הוא בפוסט טראומה השתחרר מיחידות עילית לפני כשלוש שנים, היה ביחידת 8200 , ובמקביל גם כנווט קרב, בדרגת רס'ן עילוי, כחודשיים אחרי שיחרורו , החל להעלם , ניתק כל קשר עם המשפחה, לא עובד כבר 3 שנים, לא יוצא רוב הזמן ספון בדירתו השכורה, אינו מסוגל לשמוע רעש הכי קטן, מתרחק מחברת אנשים, לא אוכל טוב ולא ישן טוב, אני אמא שלו שעומדת להשתגע, משום שהוא אינו משתף פעולה עם איש, רוב הזמן הוא לבד. רציתי לדעת האם אני כאמא יכולה לפנות למשרד הביטחון??? מי עוזר לפוסט טראומטים שאינם משתפים פעולה ומסרבים לקבל עזרה, משום שהם אינם מודעים למצבם תודה

שלום דוקטור גרין ותודה על תשובתך, אנחנו כל כך מקובעים במחשבה שאם פוסטראומטי לא פונה לעזרה אי אפשר לעזור לו, שרבים וטובים מהחיילים המשוחררים שנזרקו לפח האשפה של ההסיטוריה על ידי ארגון נכי צהל, צהל, אגף השיקו, משרד הביטחון, שמצאו את הדרך הכי קלה להפטר מאותם חיילים בטענה שאי אפשר לסייע להם או להכיר בהם אם הם לא מגיעים , עד שקראתי את מאמרו של פרופסור ג'ון מאן מניו יורק, שהגיע לארץ אחרי שפרצה המלחמה , וכאן תשובתו המוחצת לכל אלה שטוענים שלא ניתן לטפל במי שלא רוצה להיות מטופל, הוא טוען , שלא רק שצריך לטפל ומהר באותם הלומי קרב או פוסטראומטים אזרחיים, צריך לחפש, לנטר, לעקוב ולטפל בהם כמה שיותר מהר אחרת הנזקים מצטברים והופכים משוליים למפלצות, עד להתאבדותם של אותם חולים. אשמח לשלוח את הכתבה אנסה לשלוח במייל

תודה שוב על התשובה . לצערי בני אינו בקשר עם איש חוץ ממני , הוא ניתק את כל קשריו עם המשפחה , אין לו זוגיות, ולא מעוניין בשום קשר עם אנשים, העניין שהוא גם לא משתף פעולה לא מוכן ללכת לשום טיפול , מסגרת, אפילו בעלי חיים שהוא כל כך אוהב , לא מוכן במסווה של התנדבות כדי לא לפגוש אנשים. אני כמעט ארבע שנים האדם היחידי שהוא בקשר איתו , ולא מצליחה לגרום לו לשום שינוי, איך להקל עליו אם הוא לא רוצה ללכת לשום מסגרת, היה צריך להמשיך ללמוד במכון וייצמן, מאז 4 שנים החיים שלו הוקפאו לא מוכן לשמוע על שום אופציה לשילוב במסגרת כלשהי, אשמח לשלוח את המאמר של ג'ון מאן מניו י ורק שמלמד אותנו לא מעט על קיבעון טיפול ומחשבתי האם יש אפשרות לקבל את האימייל??? תודה

שלום רב בני בן ה12 מוגדר כילד עם בעיות תקשורת כל הזמן מקלל וזה מפריע מאוד.אין לנו מענה מאנשי המקצוע המטפלים בו.הפסיכאטרית שמטפלת בו כל פעם מחליפה לו טיפול תרופתי כל כמה חודשים.הילד עם עודף משקל עצום ונראה כמו בן 20 לצערי אין מענה הולם מאף גורם.הוא חסר גבולות ולא מבין שום סיטואציה בבית .מה ניתן לעשות?

שלום רב! בעיית התקשורת באה לידי ביטוי באי הבנת סיטואציות חברתיות וכללי התנהגות מקובלים. יש קושי ביצירת קשרים חברתיים ואם הם נוצרים אז הוא מסיים את הקשר ולא נותן לו להמשיך. לדוגמה חבר בא לשחק איתו בשבת לאחר מכן שלח לו הודעה לא רוצה להיות חבר שלך אתה ילד מגעיל..משהו בסגנון. הטיפול שקיבל עד כה היה ארייפליי אבל לא היה שיוני בקללות הנאמרות בעיקר בבית. אח שלו דוחה אותו ויש ביניהם יחסים מאוד לא פשוטים בגלל התנהגות של הבן. אשמח לעזרה.