אמנזיה דיסוציאטיבית: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים
אמנזיה דיסוציאטיבית: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין
שלום רב, בעברי עבדתי במד"א בתפקיד פאראמדיק. לפני מס' שנים הגעתי לטפל בזירת פיגוע. כחלק מהתפקיד נתבקשתי לעבור בין ההרוגים ובצע קביעת מוות. אחסוך ממך את המראות המזוויעים שריאתי. בזמן האירוע שעברתי בין הגופות לא חשתי בכל תגובה רגשית, לא עצב, לא זעזוע, לא גועל וכו'. הייתי מאד ממוקד בעבודה והמראות כלל לא חילחלו לתודעתי. רק לאחר זמן מה החלתי לעכל את שריאתי. רציתי לשאול כיצד נקראת תופעה זו, בה אדם הנמצא במקום נורא כגון זירת פיגוע, בין גופות וחלקי גופות, והוא לא חש בשום תגובה רגשית.
חלק מערך בויקיפדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%A6%D7%99%D7%94 דיסוציאציה (בעברית: היפרדות או ניתוק) היא הפרעה באינטגרציה התקינה של התפקוד הפסיכולוגי והתודעה של האדם. ההפרעה באינטגרציה היא בלתי צפויה, ולרוב בלתי ניתנת להסבר על ידי הלוקה בה. בתהליך הדיסוציאציה נוצר נתק או הפרדה בין חוויות או התנהגויות מסוימות של האדם לבין שאר החלקים המודעים של הנפש (זכרונות, מחשבות, רגשות, פעולות, תחושת הזהות העצמית). דיסוציאציה מתקיימת לעתים קרובות כתסמין (סימפטום) בהפרעות נפשיות דוגמת הפרעת זהות דיסוציאטיבית, הפרעת דה-פרסונליזציה. הפרעות נוספות בהן הניתוק עשוי להתרחש, הן אמנזיה דיסוציאטיבית, פוגה, מצבי דה-ריאליזציה, דז'ה וו, והפרעה קונברסיבית, שלעתים הן תגובתית ותוארו בעבר כחלק מהיסטריה. מצבים דיסוציאטיביים הם אופייניים מאוד להפרעת דחק פוסט טראומטית או לתגובה החריפה לדחק, המוכרת כ"הלם" (כולל תגובות "הלם קרב").
שלום אורן, מה שאתה מתאר, למרות שחסכת מאתנו את המראות המזוויעים (כולנו בפורום הזה התנסינו בכך) הוא אירוע טראומטי. כל אחד מגיב לטראומה באופן שונה. יש מי שמתמוטט במצבים כאלו, ומקבל טיפול, ואחרים משביתים לזמן מה את התגובה הרגשית וממשיכים בעבודה הבלתי-נסבלת. השבתת התגובה הרגשית היא מנגנון הגנה המאפשר לך להמשיך ולתפקד במצבים קשים. זהו מנגנון הכרחי לכל מי שעוסק בתחומים הקרובים למוות כגון רופאים מנתחים, צוותי הצלה או קברנים. גם העיבוד המאוחר יותר של החוויה הטראומטית הוא טבעי וצפוי. כעת, כשאתה מודע לכך, כדאי מאוד שתפנה לקבלת תמיכה רגשית, כדי להימנע מהסימפטומים הפוסט-טראומטיים שיכולים להופיע גם שנים רבות לאחר האירוע. אחד הסימפטומים הוא הדיסוציאציה, כפי שציטט צביקה (שייחס אותה בטעות לתגובה הטבעית שלך בזמן האירוע עצמו), שעשויה לפגוע בתפקוד שלך בעתיד. בהצלחה, ד"ר דרור גרין
האם דיסוציאציה יכולה להופיע בשילוב עם סימפטומים פוסט-טראומטים אחרים, כמו שכחה (הדחקה), או חוויה חוזרת ונשנית של האירוע, סיוטים, פחדים כאלה ואחרים?
כשאין אף אחד בעולם שיכול לעזור ולהבין והשעה 1 בלילה ואני ממררת במיטתי ובוכה את נישמתי, זועקת לשמיים וחייבת חיבוק ואין אף אחד שיכול לתת? 3 שעות שלמות רצופות של כאב בלתי נסבל! בכלל, אני לא מצליחה להתקשר אל המטפל שלי גם בשעות נורמליות. זה נראה לי חצוף להיעזר בו מחוץ לקליניקה. הוא גם אף פעם לא רמז שזה מקובל אצלו... שאלה נוספת, לאחרונה, בעקבות הטיפול, אני מוצפת בזכרונות ילדות. דברים שאבי עשה ואני לא מבינה איך אפשר לפגוע מילולית ופיזית ב4 ילדים קטנים ובאמא. אני מוצאת את עצמי מוצפת ברמות שקשה לי לנשום ולסחוב את הכאב. עד עכשיו הייתי ביחסים יחסית שקטים וטובים עם אבי ופתאום הכל צף ואני לא מסוגלת לדבר איתו. הוא לא מבין למה אני לא בקשר פתאום. פשוט שונאת אותו על כל מה שהוא עשה. הטיפול מוציא אותי לגמרי מאיזון.
היי מנסיוני בזמנים בטיפול שיותר קשה אז המטפל שלי "יצא" מהחוקים של הקליניקה היה יותר פנוי וגמיש נראה שמטפלים מודעים לתקופות בהם ההגנות מתפוררות וכמה זה מסוכן ורגיש להשאיר אדם לבד עם זה, לכן הם יותר תומכים עד אשר תבנה תשתית בריאה יותר, וכמו שליאת אומרת שלא נכון ואף קריטי למטופל לנטוש טיפול כשמגננות אלו קורסים, דווקא מהסיבות שציינת. שיהיה לך רק טוב בטח נורא קשה לך, אנחנו פה בינתיים ובטוחה שגם המטפל גם אם לא "רמז" לכך
מיכל שלום, נכון שטיפול נוגע ומעלה לעיתים רגשות קשים שעד כה היו לא מודעים, או מוכחשים. אני מניח שתמיד הייתה להן השפעה, ושחלק מההשפעה שלהן הובילה אותך לטיפול במישרין או בעקיפין. את כמהה להבנה של מישהו, אולי דווקא כי כרגע את מרגישה שבזמן הטיפול את מקבלת אותה. והיא כה חסרה לך בלילה. עצתי היא לנסות ולהביא זאת לטיפול, שתחשבו יחד על דרכים נכונות לך ולו להתמודד עם הצורך הזה. דרור
כמה אנשים כואבים בעולם ואנו לא עושים כלום ישנים טוב אוכלים מבלים אך אנשים כמו מיכלי כואבים וצועקים בשקט. כמה כואב זה לדעת שיכולנו אם היינו רק מסיתים את המבט להציל נפש אחת אם היינו יוצאים לרגע מחיינו השקטים אולי היינו מונעים כאב, התאבדות, דמעות וכל היופי האחר שהעולם מציע לתושביו, אם רק היינו מעזים. מיכלי את לא לבד ותתקשרי לפסיכולוג שלך מה זה טלפון לעומת הכאב שלך. מחבקת אותך דרך הזכוכית הנוראית הזו
ל. המון תודה על היחס. נורא קשה להתמודד לבד. ומדהים כמה ההודעה שלך הפיגה ולו במעט את תחושת הבדידות. ואת באמת צודקת- מה זה טלפון לעומת הכאב התהומי שלי.. המון המון תודה :-)
הסימפטומים של הפרעת דחק פוסט טראומתית מורכבת א. היסטוריה של הימצאות בשליטה רודנית פרק זמן ממושך (חודשים או שנים) בחיי המין והמשפחה, כולל נפגעי אלימות במשפחה, התעללות גופנית או מינית מתמשכים בילדות וניצול מיני מאורגן של כנופיות. ב. שינויים בוויסות ההיפעלות הכוללים: 1. דיספוריה (עצבות, דיכאון קל עד בינוני) מתמדת; 2. מחשבות התאבדות כרונית; 3. חבלה עצמית; 4. זעם מתפרץ או עצור ביותר (עשוי להופיע לסירוגין); 5. מיניות כפייתית או עצורה ביותר (עשויה להופיע לסירוגין). ג. שינויים בתודעה הכוללים 1. אמנזיה (שכיחה) או היפראמנזיה בקשר לאירועים הטראומטיים; 2. אפיזודות דיסוציאטיביים חולפות; 3. נתק מן העצמי ואובדן תחושת המציאות; 4. התנסות חוזרת בחוויות, אם בצורת סימפטומים פולשניים של הפרעת דחק פוסט טראומטית, ואם שקיעה במחשבות. ד. שינויים בתפיסת העצמי הכוללים 1. הרגשת חוסר אונים או שיתוק העצמי; 2. בושה, אשמה, האשמה עצמית; 3. הרגשת טומאה או הכתמה (סטיגמה); 4. הרגשת שונות גמורה מבני אדם אחרים (עשויה לכלול הרגשות מיוחדות, בדידות מוחלטת, הרגשה שאיש לא יכל לבין, וזהות לא אנושית). ה. שינויי בתפיסת המתעלל הכוללים 1. שקיעה במחשבות על היחסים עם המתעלל (כולל מחשבות נקם); 2. ייחוס לא מציאותי של כוח מוחלט למתעלל (זהירות: הערכת הוויות הכוח שמעריך הקורבן יכולה להיות מציאותית יותר מזו של הקלינאי); 3. אידיאליזציה או הכרת טובה פרדוקסלית; 4. הרגשת יחסים מיוחדים או על טבעיים; 5. קבלת מערכת האמונות או ההתרצות של המתעלל; ו. שינויים ביחסים עם האחרים הכוללים 1. בידוד והסתגרות; 2. שיבוש ביחסים אינטימיים; 3. חיפוש חוזר ונשנה אחר מושיע (יכל להופיע לסירוגין עם בידוד והסתגרות); 4. חשדנות מתמידה; 5. כשלון חוזר ונשנה בהגנה עצמית. ז. שינויים במערכת משמעות 1. אובדן האמונה בתמיכה ובאימון; 2. הרגשת חוסר תוחלת וייאוש. המשמעות של הקריטריונים לאבחנה כפי שניתן לראות התסמינים המובאים למעלה מבטאים השפעות חמורות על מבנה האישיות המתחלקות להפרעות חרדה, להפרעות דיסוציאטיבית ובכללן אישיות גבולית ולתגובות סומטופורמיות. (שבתאי נוי) הפרעות חרדה נמצא שהביטוי של הפרעת דחק פוסט טראומטית יכול להתבטא בסוגים שונים של הפרעת חרדה המאופיינת על ידי חרדה קיצונית וממושכת ללא גירוי חיצוני נראה לעין. v קהות רגשית וצמצום האישיות - בשל הפחתה משמעותית של שיחזור הטראומה או הסימפטומים הפולשניים הרי הקהות רגשית הממושכת וצמצום האישיות בולטת. v תגובה מאוחרת כתוצר של קהות רגשית עלולה להתפתח בגלל התבגרות, אירועי חיים ועוד. v תסמונת פאניקה - פאניקה מאופיינת בהתקף פתאומי של דריכות: דפיקות לב מואצות עם מועקה בחזה, נשימת חזה מהירה ונשימת יתר או קוצר נשימה ותחושת מחנק, שלרוב נלווים אליה תחושת אסון מתקרב ופחד מפני אובדן שליטה: מוות או שיגעון. הטיפול בהפרעות חרדה שיש להן בסיס טראומטי מצריכות טיפול על פי עקרונות הטיפול בהפרעה דחק פוסט טראומטית. הפרעות דיסוציאטיביות v הפרעת זהות דיסוציאטיבית חלקים מן האישיות מקבלים אוטנומיה יחסית, ופועלים ללא דיאלוג ביניהם או שמקיימים דיאלוג אוטנומיה בלבד. המטופל מדווח על זמנים חסרים שאינו יודע מה התרחש בהם. v אמנזיה דיסוציאטיבית קיימת שכיחה טוטלית או חלקית בעברו במיוחד מהאירועים הטראומטיים. v פוגה - המטופל שוכח את זהותו ולובש זהות שונה לזמן מוגבל. v דפרסונליזציה תחושה חוזרת וקיצונית של ניתוק מן הגוף ומן העצמי. v הפרעת אישיות גבולית - הפרעת אישיות גבולית מאופיינת בחוסר יציבות בקשר אנושי, ברגש ובדימוי העצמי. תקופות חסרות רגש עלולות להתחלף באימפולסיביות לא מרוסנת ובאימות כלפי הזולת או העצמי, למשל התאבדות או יצירת חתכים שטחיים בגפיים או בבטן. בולטת הרגישות כלפי נטישה. האישיות הגבולית מאופיינת בחוסר קשר בן הרגש לקוגניציה.
58 חודשי מאסר נגזרו על תושב יפו שברח מהכלא והתעלל בילדיו פורסם: 11.02.08, 13:02 בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר 58 חודשי מאסר על תושב יפו בן 43, שהורשע בהתעללות בילדיו. מכתב האישום עולה כי האב תקף את ילדיו לאחר שנמלט מהכלא, שם ריצה עונש מאסר בגין ביצוע מעשה סדום באשתו. השופטת עדנה קפלן הגלר כתבה בגזר דין כי "המעשים רעים, מכוערים ודורשים ענישה שאינה קלה".
