יותר מ-19 מיליון אמריקאים סובלים מפוביות שונות, החל...
היי ד"ר, אני כשנה לאחר לידה. הפרעת הפאניקה והאגרופוביה והפוסט טראומה שלי - מרקיעות שחקים. התפתחה לי אמטופוביה קשה בעקבות כמה פעמים שהילדה הקיאה, ואני בקושי יוצאת מהבית. מטופלת כבר כמה שנים ב-110 מ"ג סרטרלין. המליצו לי להעלות ל-150, אולם באופן "מצחיק" העלאות מינון תמיד גורמות לי להתקפי הקאה, מה שהביא אותי לאמטופוביה וכיום אחרי הלידה כפי שאמרתי בעקבות התקפי הקאה של התינוקת זה עוד יותר התחזק (כיום כבר אין לי את "ההגנה" שפעם הייתה אוטומטית להתרחק מאנשים ובעיקר מילדים). האם יש סיכוי שהמינון הרגיל יחזור להשפיע כשהכל יתאזן (הורמונים ושינה)? כ"כ לא רוצה להעלות מינון! יודעת מה מחכה לי... במקביל אני מתחילה (שוב) CBT. אשמח לשמוע מה דעתך תודה.
היי מיטל, העלאת המינון גורמת להקאה, מאחר שבחילות הן אחת מתופעות הלוואי של התרופה בחלק מהאנשים. כשמדובר בפוביות ספציפיות, הטיפול התרופתי הוא פחות יעיל, כך שאם העלאת המינון היא לצורך הטיפול בפוביה, עדיף שתתמקדי ב-CBT, שיכול להביא לתוצאות הרבה יותר טובות בפרק זמן לא ארוך. לגבי השפעת המינון הנוכחי, בעיקר על הבעיות האחרות מהן את סובלת, רצוי להתייעץ עם הפסיכיאטר. אבל בהחלט יכול להיות שהמצב ישתפר באופן טבעי כשהדברים יתאזנו. בברכה,
בן 29. 1. לפני 8 שנים, במהלך תקופה לחוצה בלימודים, התחלתי לסבול מתסמינים בדרכי השתן (ללא קיום יחסי מין). דחיפות, תחיפות, צריבות, שריפות, כאב בזמן שתן ואחריו, זרמים בפין. ככל שעבר הזמן הסימפטומים התגברו. כל הזמן התעסקתי עם הכאב ומחשבות שליליות של מתי זה יחמיר. היה פחד גדול ללכת לשירותים. אורולוגים, רופאי עור ועוד לא מצאו כלום וקבעו כי אין ממצאים פיזיולוגיים. הסטרס היה גבוה ועד היום ישנן פעמים שאני הולך לשירותים ומקווה שהכאב לא יחזור. לפעמים הוא חוזר פתאום, ללא סיבה. 2. בשנה האחרונה אני סובל מכאבי בטן, צרבות, ריפלוקס בגרון, כאבים בחזה, פחד לאכול. ירדתי במשקל כ-20 ק"ג בשנה האחרונה. הפסקתי לעשות ספורט. בדיקות מעבדה תקינות ושוב רופאים קבעו, שלמעט בקע סרעפתי קטן ("שולי"), שאובחן לפני חודשיים- אין ממצאים פיזיולוגיים. מאז האבחנה הסימפטומים התגברו. כל מה שאני מכניס לפה אני מפחד שיגרום לסבל. גם תחושת רעב מרגישה כמו התקף חרדה או צורך להקיא (יש פחד מהקאה). אם אני אוכל משהו חדש, הלב דופק מהר, הבטן מתהפכת, מועקה בחזה לכמה שעות. כנ"ל גם מאכלים מוכרים. זה מאוד מלחיץ אותי ומעסיק אותי כל הזמן, כי אין לי שליטה על התופעות. 3. אם יש הטבה במערכת העיכול אז הכאב חוזר למערכת השתן. ולהיפך (אבל לא במקביל). האם כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי? האם מדובר בחרדה? תודה.
שלום שרון לרופאים נתונה הסמכות הבלעדית המקצועית לקבוע האם בעיותיך הפיזיות מחייבות טיפול רפואי או טיפול פסיכולוגי. על פי תיאורך ולאחר שנשללו בהווה סיבות רפואיות פיזיות לבעיותיך, נראה שאכן ראוי וכנראה גם הכרחי שתפנה לייעוץ וטיפול פסיכולוגי מתאים. זה יכול להיעשות במסגרת קופת החולים אליה אתה שייך, או באופן פרטי. ד"ר מאיר נעמן
בן 29. בפוסט אתאר 2 בעיות שאני מתמודד איתן ב-8 השנים האחרונות. 1. לפני 8 שנים, במהלך תקופה לחוצה בלימודים, התחלתי לסבול מתסמינים בדרכי השתן (ללא קיום יחסי מין). דחיפות, תחיפות, צריבות, שריפות, כאב בזמן שתן ואחריו, זרמים בפין. ככל שעבר הזמן הסימפטומים התגברו. כל הזמן התעסקתי עם הכאב ומחשבות שליליות של מתי זה יחמיר. היה פחד גדול ללכת לשירותים. הרופאים לא מצאו כלום. הסטרס היה גבוה ועד היום ישנן פעמים שאני הולך לשירותים ומקווה שהכאב לא יחזור. ההתמודדות נמשכת עד היום. 2. בשנה האחרונה אני סובל מכאבי בטן, צרבות, ריפלוקס בגרון, כאבים בחזה, פחד לאכול. ירדתי במשקל כ-20 ק"ג בשנה האחרונה. הפסקתי לעשות ספורט. בדיקות מעבדה תקינות. לפני חודשיים איבחנו בקע סרעפתי קטן. מאז הסימפטומים התגברו. כל מה שאני מכניס לפה אני מפחד שיגרום לסבל. גם תחושת רעב מרגישה כמו התקף חרדה או צורך להקיא (יש פחד מהקאה). אם אני אוכל משהו חדש, הלב דופק מהר, הבטן מתהפכת, מועקה בחזה לכמה שעות. כנ"ל גם מאכלים מוכרים. זה מאוד מלחיץ אותי ומעסיק אותי כל הזמן, כי אין לי שליטה על התופעות. 3. המחשבות קופצות בין שני האירועים. אם יש הטבה במערכת העיכול אז המחשבות עוברות למערכת השתן. ולהיפך. ניסיתי טיפול דינמי, אבל לא הרגשתי שינוי. האם CBT יהיה יעיל יותר?
שלום שרון ותודה על השיתוף, נשמע על פניו שאתה מתמודד עם כמה תסמינים שמשפיעים באופן שלילי על שגרת יומך. CBT (טיפול התנהגותי-קוגניטיבי) עשוי להיות אפקטיבי לך, מאחר והוא מתמקד בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות שעשויים להשפיע על התסמינים שלך. אני ממליץ לך להתייעץ עם מומחה ב-CBT כדי לראות אם זה יכול להיות רלוונטי ויעיל עבורך. מומחים בתחום עובדים גם עם קופות החולים.
בן 29. בפוסט אתאר 2 בעיות שאני מתמודד איתן ב-8 השנים האחרונות. 1. לפני 8 שנים, במהלך תקופה לחוצה בלימודים, התחלתי לסבול מתסמינים בדרכי השתן (ללא קיום יחסי מין). דחיפות, תחיפות, צריבות, שריפות, כאב בזמן שתן ואחריו, זרמים בפין. ככל שעבר הזמן הסימפטומים התגברו. כל הזמן התעסקתי עם הכאב ומחשבות שליליות של מתי זה יחמיר. היה פחד גדול ללכת לשירותים. הרופאים לא מצאו כלום. הסטרס היה גבוה ועד היום ישנן פעמים שאני הולך לשירותים ומקווה שהכאב לא יחזור. ההתמודדות נמשכת עד היום. 2. בשנה האחרונה אני סובל מכאבי בטן, צרבות, ריפלוקס בגרון, כאבים בחזה, פחד לאכול. ירדתי במשקל כ-20 ק"ג בשנה האחרונה. הפסקתי לעשות ספורט. בדיקות מעבדה תקינות. לפני חודשיים איבחנו בקע סרעפתי קטן. מאז הסימפטומים התגברו. כל מה שאני מכניס לפה אני מפחד שיגרום לסבל. גם תחושת רעב מרגישה כמו התקף חרדה או צורך להקיא (יש פחד מהקאה). אם אני אוכל משהו חדש, הלב דופק מהר, הבטן מתהפכת, מועקה בחזה לכמה שעות. כנ"ל גם מאכלים מוכרים. זה מאוד מלחיץ אותי ומעסיק אותי כל הזמן, כי אין לי שליטה על התופעות. 3. המחשבות קופצות בין שני האירועים. אם יש הטבה במערכת העיכול אז המחשבות עוברות למערכת השתן. ולהיפך. ניסיתי טיפול דינמי, אבל לא הרגשתי שינוי. האם CBT יהיה יעיל יותר?
שלום שרון, בהחלט. CBT נשמע מאוד מתאים למה שאתה מתאר. אודי
תודה. יכול לשער האם מדובר בחרדה?
תודה. יכול להעריך האם מדובר בחרדה (איזו?) ואיזה מטפל כדאי לחפש?
נשמע בהחלט שיש חרדה, יתכן שהיא מחמירה מצב רפואי קיים ויתכן שהיא הגורם. אודי