כולנו זקוקים לתשומת לב, אבל המתמודדים עם הפרעת אישיות...
המשבר של גיל ההתבגרות עלול להתדרדר לדיכאון ולעיתים אף...
לחץ כלכלי ובריאותי, פחדים וחוסר שקט ואפילו מקרים של...
אין לזה תרופת פלא: דיכאון על כל צורותיו עוד לא מוכר מספיק...
קוגניטיביות". תודה.
שלום תמיר, אני משער שמדובר בסימפטומים של אי-שקט וחרדה, ללא הפרעות חשיבה. כדאי מאוד להיזהר מאבחונים של פסיכולוגים ופסיכיאטרים, המנסים להיתלות בהכללות לא-מדויקות ובמלים מסובכות כשאינם יודעים כיצד להתמודד עם קושי רגשי. האבחונים הם תמיד הכללות לא-מדויקות, ואין צורך להיבהל מהם. אם תרצה לנסות זאת, אתה מוזמן לפנות לעשרה פסיכולוגים ופסיכיאטרים ולבקש אבחון, ותגלה שתקבל עשרה אבחונים שונים באופן מהותי. בברכה, ד"ר דרור גרין
שלום, התחלנו תהליך גמילה עם בת שנתיים ותשע. מזה כמה חודשים קוראים ספרים ומדברים על התהליך כהכנה מקדימה. מזה כשבועיים מורידים טיטול לאחר הגן. הילדה מסרבת לכל אלמנט בתהליך, לרבות לשבת על הסיר/ ישבנון רק לצורך הרגלה. בנוסף, היא מאוד וורבלית וכעת מדברת כמעט שוטף, ואומרת באופן מובהק "אני לא אגיד שיש לי קקי ופיפי ואני מעדיפה להמשיך להיות עם הטיטול". אשמח לכל טיפ להתמודד עם ההתנגדות (הבהירה והחד משמעית, יש לציין) לתהליך. תודה רבה
הי אורי, גמילה מחיתולים זה שינוי של הרגל בסיסי שהיה לילדה שלכם מיום היוולדה ועד עכשיו. לכן זה טבעי שהדרישות החדשות לשינוי ההרגלים הישנים לא ימצאו חן בעיניה, ירתיעו אותה, ושהיא לא תרצה לשתף פעולה. היא מעדיפה לדבוק בהרגל המוכר והידוע. לא פשוט להתמודד עם התנגדויות כאלה, אך לפני הכל, יש להבין אותה, להיות רגישים לכך שהשינוי עשוי לעורר בה חששות, להיות אמפטיים, ולתת מקום ולגיטימציה לתסכול שלה מול האתגר שאתם מעמידים בפניה. במקביל, אל תיבהלו מההתנגדות שלה ואל תרימו ידיים ותוותרו. אתם מבינים שהיא בשלה לגמילה (ילדים בגיל 2.9 בשלים לגמילה ורובם בשלים אף לפני כן), אתם מבינים את החשיבות של הגמילה, אתם יודעים שאתם עוזרים לילדה שלכם להצליח להתמודד עם אתגר מותאם גיל, ואתם יודעים מה נכון לה ומה היא צריכה. הבעת אמפטיה לקושי של הילדה יוצרת תחושת רוגע וביטחון. אימרו לה שאתם מבינים שהיא לא רוצה להיפרד מהחיתול, שזה קשה להתרגל לדברים חדשים, אבל שאתם תעזרו לה, שתעשו את ביחד, ושאתם סומכים עליה שהיא תצליח. גם אם זה ייקח קצת זמן, בסוף היא תצליח. 1. בדקו עם צוות הגן אם גם הם חושבים שהיא בשלה (הם השותפים שלכם אז תתחילו אחרי שתקבלו מהם אור ירוק). 2. מתחילים בבית – פנו לכם סופשבוע רגוע. מיום חמישי אחה"צ ועד ראשון בבוקר. 3. הכינו את הילדה – מומלץ לשתף אותה בהחלטה מתי להתחיל. למשל: האם מתחילים בסופשבוע הקרוב או הבא. גם אם היא מתנגדת תנו לדברים לשקוע ואל תנסו לשכנע אותה. 4. התחילו ביום שקבעתם. היו רגישים ונחושים. 5. העבירו מסרים של ביטחון, שביחד נצליח, שאתם סומכים עליה, 6. ושיהיה בהצלחה. אם אתם חוששים מקשיים ומהתנגדויות, או אם התחלתם וזה הופך להיות מאבק קשה ומתיש, אז אל תסבלו (אתם והילדה). כנראה שיש שם קושי רגשי והתנהגותי, ואז מומלץ לפנות להדרכת הורים אישית. אשמח לעזור לכם. בברכה, איילת אפשטיין - מנחת הורים ויועצת זוגית. יועצת שינה וגמילה. פרקטיקנטית פסיכותרפיה אדלריאנית. 052-8575311
שלום בני בן השנה ו 4 חודשים שנמצא בבית איתי ופעם פעמיים בשבוע במסגרת גן עם אמא. עבר אבחון ריפוי עיסוק בעקבות איחור בהתפתחות השפה ואיחור בהתפתחות. בסיכום צויין כי בני מתקשר באופן תקין, סקרן, פעלתנות מרובה. תקשורת חברתית תקינה עם הנמכה על רקע של עיכוב בדיבור. קושי בהתמדה במשחק, קושי בוויסות הרגשי. קיימת הנמכה קוגנטיבית קלה בהיעדר חשיפה מספקת ותואמת לצרכיו. אשמח מאוד לדעת מה הכוונה במשפט "קיימת הנמכה קוגנטיבית קלה בהיעדר חשיפה מספקת ותואמת לצרכיו"? אשמח להסבר תודה מראש
שלום, במילים פשוטות הילד צריך ללכת לגן כל יום ולא להיות בבית עם אמא.
שלום בני בן השנה ו 4 חודשים שנמצא בבית איתי ופעם פעמיים בשבוע במסגרת גן עם אמא. עבר אבחון ריפוי עיסוק בעקבות איחור בהתפתחות השפה ואיחור בהתפתחות. בסיכום צויין כי בני מתקשר באופן תקין, סקרן, פעלתנות מרובה. תקשורת חברתית תקינה עם הנמכה על רקע של עיכוב בדיבור. קושי בהתמדה במשחק, קושי בוויסות הרגשי. קיימת הנמכה קוגנטיבית קלה בהיעדר חשיפה מספקת ותואמת לצרכיו. אשמח מאוד לדעת מה הכוונה במשפט "קיימת הנמכה קוגנטיבית קלה בהיעדר חשיפה מספקת ותואמת לצרכיו"? אשמח להסבר תודה מראש
שלום, אם אני מבינה נכון את כוונת המאבחנת, אז כנראה כשבנך איתך בבית את לא עושה איתו מספיק פעילויות מגוונות, שמתאימות לגילו ומרחיבות את ההתפתחות שלו. כדי שילד ירכוש אבני דרך ויתקדם בתחום השפתי, החברתי והמוטורי - צריך להשקיע בו ע"י הקניית מושגים ויכולות בדיבור, שירים, תנועה, יצירה, ספרים, טיולים, מתקנים וכו'. כל אלה, כמובן, בהתאם לגילו. הדבר הכי גרוע לילד בגיל הרך הוא חשיפה למסכים (טלויזיה, טלפון, מחשב וכו'). שנים הראשונות מספיק מקסימום חצי שעה מסך ביום, וגם זה רק של תוכן חינוכי מתאים לגילו, וביחד עם מבוגר שיסביר לו, ישיר לו וירקוד איתו. אבל כאמור, כך אני מפרשת את הסיכום, אבל את צריכה לשאול את המאבחנת למה היא התכוונה. בברכה