טיפול אקזיסטנציאליסטי: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים
טיפול אקזיסטנציאליסטי: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין
שלום ליאת, אני מסיימת השנה לימודי תואר ראשון בע"ס, ובעתיד כוונתי להמשיך ללימודי תואר שני קליני. חשבתי להמשיך אחרי כן ללימודי פסיכותרפיה, ולאחרונה הבנתי שיש תוכנית של סמינר הקיבוצים של תואר בפסיכותרפיה בגישה אקזיסטנציליסטית (תחום שמאוד מעניין אותי), אבל חשוב לי לדעת מה המשמעות של הלימודים הללו הזה? האם אחריו אני אוכל לכנות עצמי פסיכותרפיסטית? (חשוב לי להגיד שאני עדיין מתכננת אחריו לעשות תואר שני בע"ס קליני). אני אשמח לקבל את חוות דעתך בנושא, תודה מראש סיגלית
שלום סיגלית, אני לא יודעת אם התעודה מוכרת תהיה מוכרת באיגוד הישראלי לפסיכותרפיה, היא כן תהיה מוכרת באגוד הבריטי. הייתי ממליצה לך פשוט להתקשר ולברר. להתקשר לאגוד הישראלי לפסיכותרפיה ולבדוק עימם וכן לבדוק יותר בסמינר הקיבוצים. בכל אופן- בין כך ובין כך תקבלי תעודת פסיכותרפיסטית ולכן תוכלי לעבוד ככזו. מה שכן, לא ברור לי מדוע את רוצה דווקא להתחיל עם הפסיכותרפיה ולא לעשות קודם כל תואר שני בע"ס. אחרי תואר שני בע"ס תוכלי להרשם לאחד מבתי הספר באוניברסטאות שבודאות מוכרים באיגוד. בכל מקרה...בהצלחה! ליאת.
שלום ליאת, תודה על התשובה, דיברתי עם מספר גורמים רלוונטים ואני אכן צריכה לקבל עוד מידע כדי לקבל החלטה מושכלת. לשאלתך, ישנם כמה גורמים להעדפה זו- ראשית, התחום האקזיסטנציאליסטי מאוד עניין ומעניין אותי כבר תקופה ארוכה (מאז שנחשפתי אליו). בכדי להתקבל לתואר שני בע"ס קליני, הבנתי שצריך לא מעט השתלמויות מקצועיות (שכמובן עולות כסף), וכן לעבוד לאורך שנתיים (אורך התקופה, כתלות במוסד הלימודים) וכשגיליתי על התוכנית הזאת אמרתי שכך אתפוס שתי ציפורים במכה אחת, בהנחה והלימודים יוכרו לצורך הקבלה לת. שני (גם זאת אני בודקת כעת) אז אני אקבל גם לימודים מרתקים וגם את הת. השני. בנוסף, אם אחליט שלימודים אלו לא הספיקו לי, אני עדיין יוכל להירשם ללימודים במוסד אחר מכיוון שממילא לימודי פסיכותרפיה במוסדות אחרים דורשים תואר שני. אשמח לתגובתך אם משהו נראה לך לא הגיוני או לא אפשרי :) תודה שוב, סיגלית
חסרי תוכן. אני בגיל 35 מוטפל בתרופות נגד דיכאון כבר כמה שנים. בהתחלה היה טוב. אבל אני חש משועמם וריקנות איפה שאני נמצא. גם כאשר אני אם אנשים ובלי. למעשה אני מעדיף את הבדידות לעיתים קרובות. נהייתי גם אאדם ציני מאוד. לעיתים אני רואה את האנשים כבעלי חיים. ואני יושב אם עצמי ומחפש לוגיקה ברגש.(מחפש תיכנות לרגשות.) ואני ממציא לי פלוסופיה של מוות. וחושב שבעצם אני סתם חי ללא תכלית וזה בעצם לא משנה ליאם אמות היום או מחר. הבעיה היא גם שאין לי באמת אומץ להתאבד למרות שבאופן לוגי גם אין לי הרבה טעם להשאר בחיים. למעשה כול חיי הייתי כזה. ההבדל שעכשיו זה ללא עצב זה פשוט חוסר תועלת. מה אני יכול לעשות לכאן או לכאן?
שלום לך, צר לי על הרגשתך! היתי מציעה לך לנסות לחפש תכלית לחייך, משמעות, מטרה, כיוון. למלא את חייך בעניין ותוכן. כדאי לעסוק בפעילות מהנה ומספקת. על ידי כך יהיה טעם לחייך! בברכה,
זה אני יודע שצריך לחפש תכלית. אבל איך? זאת השאלה. כנראה שזה סוג של קרמה או גורל. יש אנשים שאלוהים או משהו אחר החליט לדפוק. אני פשוט חש קנאה באנשים שהצליחו להתאבד. אני גם חש כול כך שנאה למדינה הזאת שהרגשתי שהיא סמנה אותי ועושה הכול כדי יהיה לי רע. (לא רשיון נהיגה , לא עשבודה ולא כלום.) למען האמת חלקי נהפך גם לאנטישמי.(מצאתי להסברים שם העל הרוע האפל שיש במדינה הרעה הזאת.) בקיצור הלווי שכלכלה כאן תתרסק ולאף אחד לא יהיה מה לאכול ואחר כך שערבים ישמדו את העם העלוב הזה.
תחזור בתשובה יש תכלית לחיים
היי... נשמע שאתה עובר זה מכבר תקופה לא לה ואינך רואה קרן אור בתוך כל האפלה הזו... הייתי מאוד רוצה להמליץ לך על פסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית.... אומנם השם קצת נשמע מסובך אבל הוא תומן בחובו טיפול שעשוי להוביל אותך לקרן אור בחייך.... לדעתי דרוש הרבה אומץ לומר ולהכיר את כל חוויותך ותחושותיך ויותר מזה אם מסיבה כלשהי כבר בחרת "לוותר" על החיים אני מאמינה שיש בך הרבה אומץ שתוכל בעתיד לחיות אותם
היי... נשמע שאתה עובר זה מכבר תקופה לא לה ואינך רואה קרן אור בתוך כל האפלה הזו... הייתי מאוד רוצה להמליץ לך על פסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית.... אומנם השם קצת נשמע מסובך אבל הוא תומן בחובו טיפול שעשוי להוביל אותך לקרן אור בחייך.... לדעתי דרוש הרבה אומץ לומר ולהכיר את כל חוויותך ותחושותיך ויותר מזה אם מסיבה כלשהי כבר בחרת "לוותר" על החיים אני מאמינה שיש בך הרבה אומץ שתוכל בעתיד לחיות אותם
ד"ר גידי שלום רב, אני בחורה באמצע שנות השלושים,חולה במחלת נפש קשה,עם כול השלכותיה, מחוסרת זוגיות,ילדים,עבודה,סובלת מבדידות,עברי לא היה קל, האם יש טעם לחיים כאלו? האם יש לי עתיד? אני מהווה נטל לעצמי ולסביבתי, אולי מוטב לי מותי מחיי,
שלום דניאלה, צר לי לקרוא שכך את מרגישה. את מציינת שיש לך עבר קשה ואני מאמין לך. ואולם, ישנן גישות טיפוליות רבות ושנות (טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, טיפול אקזיסטנציאליסטי, טיפול הומאניסטי ועוד) שהמשותף לכולן הוא שהן מתמקדם בהווה ובעתיד וזה גם מה שאני מציע לך לעשות. אצטט מתוך גישת 12 הצעדים את הצעד היחיד הנראה לי בונה: "תן לי את הכוח לשנות את מה שניתן לשינוי, לקבל את מה שלא ניתן לשינוי ולהבדיל ביניהם". מניסיוני, לעיתים קרובות דווקא קבלת המצב כמו שהוא - ולא ניסיון להילחם בו - הוא-הוא השינוי. נסי לעבוד אם את יכולה, אם לא השקיעי בתחביב ונסי לפתח קשרים עם אנשים ולהתעניין בהם. עניין בזולת תורם לשני הצדדים, יסיח את דעתך מעצמך ויגרום לך להרוויח חברים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין
שלום ד"ר איפה אני יכולה לקרוא בספרות על גישת 12 הצעדים. אשמח אם תמליץ על ספר מסויים או מספר ספרים/ או חומר באינטרנט בנושא. תודה ותודה רבה עבור התשובה בעניין "כמה זה עולה" ורדה
