גישור משפחתי

היי, אני אמא ל 2 בנות מקסימות בנות 3 וחצי ו 10 חודשים, אני כרגע מובטלת אחרי שפיטרו אותי, אני נשואה כבר 4 וחצי שנים. מערכת היחסים שלי עם בעלי, סבוכה מאד, בעלי איש מדהים באמת איש עבודה חרוץ,אבא אוהב לילדיו. הבעיה שלי היא זו שאני נואשת אני אישה מאד טובה ורק אומרים לי אני עומדת דום אם זה בעלי או כל מכר אחר שצריך עזרה. בעלי לוקח אותי כבר כמובן מאליו מס' לא פעוט של פעמים איימתי בגירושין, אבל הוא לא מתייחס, אנחנו יכולים לא לדבר אחד עם השני ולהתעלם שבוע וגם שבועיים ואח"כ הוא בא ומספיק לו מילה אחת שתמיס אותי והכל חוזר לקדמותו עד הפעם הבאה. הפעם אני כבר לא מדברת איתו כמעט שבוע ונורא כועסת על ההתנהלות שלו, על האדישות שלו מהבית מהצרכים שלי ומהבנות ואני לא מוכנה לדבר איתו, אני רוצה ללכת לעשות צעד קיצוני כמו לפתוח תיק ברבנות בשביל לזעזע אותו אבל אני מפחדת שניסחף למקומות ששנינו לא רוצים בהם... אבל ככה אי אפשר להמשיך מה אני עושה???????????

שלום רב, אני מבין שאת במצוקה רגשית גבוהה ומרגישה נואשת.( וניתן להבין זאת ולהדהות עם מצבך). ראשית אתמקד ברצונך לפתוח תיק גירושין. לאור תיאור פנייתך, אני ממש לא ממליץ לנקוט בצעד קיצוני כמו לפתוח תיק גירושין. בוודאות מוחלטת אני חייב לחומר לך לא לעשות את הצעד הזה כי ייתכן/עלול להיווצר מצב בלתי הפיך וגרימת נזק בלתי הפיך. אל תעשי זאת בשום אופן-אין זה המקרה וזאת אני יכול לומר לך בוודאות מוחלטת. גישתי זו הינה פרי ניסיון בתחום. עכשיו ננסה להתייחס לפן הבין זוגי וההתנהלות היחסים ביניכם. מספר עובדות העולות מפנייתך:(חצי הכוס המלאה) א."בעלי איש מדהים" ב. "אבא אוהב לילדיו" ג. איש עבודה חרוץ" העובדה כי לאחר נתק ורבלי ביניכם שנמשך לעיתים אף שבועיים ולאחר מכן מספיקה לו מילה אחת בשביל "להמיס אותך", מראה על השפעה חיובית עלייך וכי אכן את מעריכה אותו. גם עובדה זו מתפרשת אצלי כעובדה חיובית. היכן הבעיה? הבעיה היא בגישתו לבית, האדישות המופגנת כלפייך ובכלל. איני סבור כי את לא עובדת כרגע קשורה ח"עניין". אין ספק כי רף הציפיות שלך גבוה משלו. כאן נכנס הפן הפסיכולוגי לתמונה. ראשית, וכפי שגבר הזכרתי, אל לך לפתוח תיק גירושין על מנת "לזעזע" אותו. באם תעשי זאת, הרי תיפתח "תיבת פנדורה" וכל הבית יזדעזע, כולל את ובנותייך ,כמו גם, המעגל המשפחתי והמעגל החברתי, דהיינו, הכל יתמוטט. לדעתי דרושה כאן התערבות טיפולית אצל מטפל זוגי , מטפל אשר "ילמד" אותו איך וכיצד להתנהל אחרת. אין ספק כי את ברמת תסכול גבוהה ( את סוף פנייתך את מסיימת בלא מעט סימני שאלה וזאת אינדיקציה לרמת התסכול הגבוהה). ברור שאת נואשת אך אל ייאוש. קיימים יועצי זוגיות בכל רחבי המדינה, אנשי מקצוע ומטפלים אשר מוכשרים לטיפול במצבים מאין אלו ובטיפול במקרים סבוכים אף יותר.( אגב- העלות הכספית היא נמוכה יחסית). בעלך אינו אלים( בשום צורה ואופן), נהפוך הוא. בעלך אינו אלכוהוליסט, נהפוך הוא-איש עבודה חרוץ. לבעלך אין ולא קיימת גישה אלימה, בוטה, מעליבה וכו' כך שיש לראות זאת בחיוב. אגב, המצב אותו את מתארת יכול להיפתר אצל "מגשר, מפשר מוסמך ולווא דווקא פסיכולוג. בכל אופן ניתן לנסות ואם אותו אחד לא יצליח, הדלת תמיד פתוחה אצל מטפלים בתחום הבין-אישי ( לדעתי שווה לנסות). אז בואי נסכם כך: א. ראשית נסי לנהל איתו שיחה תרבותית בטונים נמוכים וללא "הרמת קולות" הגם שמצבך הרגשי אינו מאפשר זאת לכאורה כי את מגיעה לשיחה טעונה-נסי להתגבר עך כך ונהלי איתו שיחה ברמת שיחה. באותה שיחה "פתחי את כל הקלפים ושימי אותם "על השולחן". ואולי במהלך השיחה תגלי דברים המפריעים אף לו?. תמיד שיחה מובילה לתוצאה כלשהיא , בין אם טובה , בין אם פחות טובה, ואולם,נתקיימה כאן שיחה. והיה ותוצאות השיחה אינן לרוחך, כי אז אני מציע להתחיל לנסות לשכנע את עצמך וכמובן, אותו, להתחיל טיפול זוגי. אני די סמוך ובטוח כי הוא ייענה בחיוב להצעתך זו מאחר והוא לא נטש את הקן המשפחתי-נהפוך הוא- הוא דואג וממשיך לדאוג לכל המשפחה. סבורני כי גם העובדה כי נכון לרגע זה, ומאחר ויש לך תינוקת בת10 חודשים, כובלת אותך ( באופן חיובי) לשהות יותר בבית, אף היא יכולה להוות גורם להעצמת התסכול שקיים בין כי וכה. אני יכול להבין אותך בציינך כי את מזכירה השכם ונערב את המילה גירושין, עובדה אשר רק מחזקת את דעתי כי את באמת בסערה רגשית לא קטנה ( בלשון המעטה). אך כאן הסתייגותי מגישתך: אף איום מילולי בגירושין, הגם שאינך באמת מעוניינת בכך אלא את רואה באיום זה כפתרון לזעזוע, אף איום זה אינו מוביל לשיפור המצב- נהפוך הוא- איום מסוג זה רק יכול להוביל להרעת המצב. בקצרה: א.נסיון ללבן את הנושא בשיחה ביניכם- ייתכן כי כאן תתחיל כאן תסתיים "הבעיה".( וייתכן כי המצב ישתפר, ודאי לא יחמיר) ואם זה לא מועיל אזי ודאי שזה לא מזיק- כדאי ואפילו עדיף לנסות את הגישה הזו בטרם היערבות גורמים חיצוניים. ב. גישור משפחתי אצל מגשר מוסמך ג. פנייה למטפל זוגי , מומחה לזוגיות. מה לא לעשות: לאור המצב , לא לאיים בגירושין ככלי זעזוע.(איום שרק יכול להזיק- ודאי שלא יתרום לאוירה הכללית) ודאי ובודאי- בשום פנים ואופן לא לפתוח תיק גירושין. (הגירושין הינם "סרט אימה" של ממש ואני בטוח שאינך רוצה לצפות ב"סרט אימה" , ודאי לא ליטול חלק בו.). אין זה המקרה לגירושין ואין זו סיבה לגירושין. סבלנות וטיפול הינם "שם המשחק". בברכה, מוני ( אין דעתי מהווה תחליף לייעוץ מקצועי).

..בבקשה עזרו לי למצוא פתרון לבעיתי...אני אשה בת 42 נשואה ואם לשני ילדים בן 18 ובת בת 12. לפני כחודש בני מצא את המייל שלי פתוח וקרא תכתובת של מיילים שלי עם גבר תכתובת בעלת תכנים אישיים ואינטימיים (אני מעולם לא נפגשתי איתוורק התכתבנו)...בני לאחר הקריאה הסיק מכך שאני בוגדת באביו..הוא סיפר לחברו שסיפר לי...ניסתי כמה פעמים לדבר איתו אך הוא מסרב ובמילים קשות ובוטות מוציא אותי מחדרו וסוגר את הדלת....עירבתי את בעלי וסיפרתי לו את הכל שיש לי קשר במיילים עם גבר והבן קרא ועל כן לא מדבר איתי...בעלי לקח את זה קשה הסברתי שמתוך בדידות ומכך שהוא עובד עד מאוחר נקלעתי לקשר כזה....בעלי ניסה כמה פעמים לדבר איתו ואמר לו שהוא יודע על המיילים והקשר הזה שלי..בעלי מנסה לגשר בנינו אך הוא מסרב לדבר איתו על הנושא....כרגע המצב שאני ובעלי התקרבנו הוא מגיע מוקדם הביתה ואנו מבלים יחד ומנסים לשקם את הזוגיות שלנו אך בני לא מדבר איתי וכשאני בבית מסתגר בחדרו...המצב הזה מאוד מעיק עלי...קשה לי מנושא המחשבה שבני קרא את המיילים ועל כן לא מדבר איתי... ואני לא מוצאת דרך לגרום לו להקשיב לי....בבקשה עזרו לי למצוא דרך אל ליבו ולגרום לו להבין...