פחד מחוסר ודאות: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים
הכי חשוב לדעת על פחד מחוסר ודאותOCD: הפרעה טורדנית כפייתית
OCD: הפרעה טורדנית כפייתית
סובלים ממחשבות מטרידות וחוזרות? חייבים לשטוף ידיים כל הזמן?...
עלייה ברמת החרדה של אמהות
יותר ויותר אמהות, שבניהן משתתפים בלוחמה בעזה, פונות למרכז...
פחד מחוסר ודאות: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין
אפרת שלום. יש דבר שמטריף אותי ואין לי אומץ לדבר עליו עם אף אחד. קשה לי גם לכתוב לך את זה אבל הגיע הזמן סוף סוף. את יודעת באיזה גודל בערך צריכות להיות הביצים נכון?. אז במהלך השנים האחרונות הביצה הימנית שלי גדלה מאד. הרבה הרבה יותר מהרגיל. כמה יותר? היא עכשיו בגודל של בין לימון לתפוז. קרוב יותר לתפוז. היא לא ממש כואבת, רק מן דקירות קטנות פה ושם. לא קרה לי שומדבר חריג ולא חטפתי שם מכה או משהו. היא פשוט גדלה וגדלה ואין לי אומץ ללכת לרופא. גם כשאני כותב לך רועדות לי קצת הידיים מפחד כי קראתי פעם את הספר של לאנס ארמסטרונג רוכב האופניים שהיה לו שם סרטן והוא תיאר תיאור מאד דומה. אני מפחד שאם אני אראה את זה לרופא הוא יגיד שזה סרטן ובגלל זה לא אמרתי לאיש. ברור לי שזאת הכחשה מטומטמת של המצב אבל אני פשוט מעדיף להתעלם. תגידי לי בכנות בבקשה - ביצה שמגיעה לגודל כזה זה אומר סרטן?
שלום לך, אני שומעת המון חשש ודאגה שלך למצבך הרפואי. שומעת גם המון חשש ללכת לרופא כי אולי לחרדתך יתגלה משהו שאתה חושש ממנו. אני מניחה שאלו יכולים להיות הרבה דברים ולאו דווקא סרטן ואין לדעת עד שלא תבדוק את הסימפטומים. עם זאת, בעצם עצימת העיניים שלך לגבי מצבך הרפואי, אתה לא מקבל טיפול שאולי אתה זקוק לו,סובל מכאבים ותחושות פיזיות לא נוחות ואיכות חייך בהווה נפגמת, יתכן ובעיות אלו היו יכולות להיפתר במהירות ובקלות. אין לי שום דרך לדעת מה הבעיה, דבר ראשון אינני רופאה ודבר שני אתה אמור לעבור אבחון של רופא כדי לדעת ממה אתה סובל. עצימת העיניים לא תשנה את המציאות ובכך שאתה מתעלם מהמצב יתכן שאתה גורם לכך שבעייתך ללא טיפול הולכת ומחריפה. לכן, אני מציעה לך להתייעץ עם רופא אורולוג ועם כל הקושי והחשש ללכת לבדיקה. יתכן שאז יוקל לך, כי מצב של חוסר ודאות גורם להרבה יותר מתח וחרדה מאשר עצם הידיעה עצמה. איני יודעת באיזו קופת חולים אתה, אך בכל קופה יש עובדות סוציאליות שיוכלו לתת לך תמיכה וסיוע בהתמודדות עם החרדה שאתה חש לפני הגעתך לבדיקה.(במכבי יש עובדת סוציאלית בכל סניף אזורי ולמיטב ידיעתי יש עובדות סוציאליות גם בשאר הקופות). מאחלת לך בריאות שלמה.
אני שבועיים לאחר כריתה של שד ימין. גוש בגודל 7 ס"מ + 3 בלוטות נגועות מתוך 7 שהוצאו. HER2שלילי 75% פרוגסטרון ואסתרוגן. כמה טיפולים כימוטרפים עלי לעבור??? איזה סוג? אני בהיסטריה מנשירת השיער!!! פגישה עם אונקולוג רק בשבוע הבא!!! האם אפשר לקבל כיוון??????? חוסר הידיעה מה הולך לקרות הוא נוראי!!!!!!!!
הפחד שלך מאד טיבעי. כל חוסר וודאות משגעת בטח כשמדובר במחלה כמו זו. קשה לענות לך באופן אחראי גם לרופאים עצמם בפורם בלי לראות את הפתלוגיה של הגידול שהוצא ולדעת עוד פרטים כמו גילך . בגדול תיצטרכי כימותרפיה בטח לא פחות מ6 טיפולים. כן השיער נושר אבל גם לזה יש פתרונות לא רעים היום-כמו פאות משיער טיבעי שמי שלא יודע פשוט לא מנחש שיש לך פאה על הראש. את בתחלתו של מסע ארוך ולא פשוט-אבל בהחלט אפשרי. יכולה לספר לך שהייתי שם לפני כשנה וחצי,והיום אני במקום אחר,מתפקדת לחלוטין רגיל ובשגרה ברוכה. קחי אוויר- זה אפשרי ,ויש כאן המון בנות שעברו את מה שאת עוברת והן בחזרה עם חיוך. כולנו כאן לשמוע,לסייע,לתמוך מאחלת לך שיעבור בקלות ככל הניתן ובמהירות אדוה
הי נורית .אני לא רופאה אלא מחלימה. אני מבינה את הרגשתך אבל את חייבת להבין שהטיפול במחלה אורך מעל חצי שנה, ויש לו מס' שלבים. עלייך ראשית להאושש מהניתוח ואחכ לקבל מהרופאה פרוטוקול טיפולי, מסודר . מציעה לקחת איתך עוד אדם לפגישה עם הרופא. כי לא תמיד זוכרים הכל ולא מספיקים לרשום הכל (תקחי איתך מחברת ותתעדי דברים שהרופא אומר כי אח"כ, מנסיון, יוצאים מבולבלים מרוב מידע ופרטים). לגבי נשירת השיער - אל תדאגי. קודם כל - זה הפיך. תחליטי עם עצמך לגבי אופן הטיפול בנושא - האם לחבוש פאה/בנדנה/כובע/להשאר טבעי עם קרחת.. הכל מותר והכל אפשרי. בת כמה את ?? האם יש לך תמיכה מהמשפחה/סביבה קרובה?? /ילדים קטנים ?? בהצלחה ואם את צריכה עידוד - אשמח לסייע לך
שלום נורית, את מתארת התמודדות עם מצב של חוסר ודאות, אין לך מידע על מה עומד לקרות בשלב הבא, וההמתנה לפגישה הבאה עם הרופא שאמור להחליט על הטיפול - קשה ומלחיצה. כשאנחנו יודעים לקראת מה הולכים, ומה יהיו ההשלכות, לפעמים קל יותר להתמודד. את מוזמנת להתקשר לקו החם שלנו על מנת לשוחח עם מתנדבת שחלתה והחלימה מסרטן השד. כמו כן, אמנם כל חולה הוא שונה ויש חשיבות למאפיינים הספציפיים של המחלה שלך, אבל תוכלי לנסות להיעזר במידע על הטיפולים הכימותרפיים באתר שלנו: http://www.onein9.org.il/info.asp?cat=13&in=7 תרגישי טוב
ממליצה לך מאד להפנות את שאלתך לדר לאופר שעונה בYNET. היא מסבירה הכל בפירוט ובסבלנות. ועונה במהירות. http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2230-12331,00.html
הי נורית, את ממש ממש צודקת. גם עבורי, חוסר הודאות וההמתנה הם הקשים ביותר. לא רוצה להוסיף אש למדורה, אבל תחשבי שאחרי שתחלימי תצטרכי לעשות בדיקות כל 4 חודשים ולשוב לחכות לתשובה...כך שכדאי להתחיל להתרגל. לי עוזרים שני דברים - או להתמקד לגמרה במה שקורה - לברר מה אפשר לעשות, ללמוד על אפשרויות וסוגי טיפולים, לקרוא מידע בנושא, לדבר על זה (עדיף עם איש מקצוע, כי הקרובים מפוחדים וזקוקים לסיוע נפשי בעצמם), וכן לכתוב בפורום. או להיפך- לגמרה להתנתק, קומדיות רומנטיות ברצף, סדרות (אני בפרק 13 של עקרות בית נואשות ב-VOD- משכיח את כל הצורות) ופאזל (סייימתי 5,000 חלקים. לקח לי שנה - מבדיקה לבדיקה). סביר להניח שיציעו כימו, בגלל שחלק מבלוטות היו נגועות. הפרוטוקול הסטנדרטי- 4 טיפולים של אדריומיסין וציטוקסאן (פעם בשבועיים או שלושה) ולאחר מכן טקסול (אפשר פעם בשבוע מנה קטנה או פעם בשבועיים או פעם בשלושה - לפי החלטת האונקולוג).השער אכן נושר, וכמו שהמליצו הבנות, כדאי להערך מראש. פאה איכותית, שעושים אותה לפי התסרוקת שלך, לא ניתן לזהות (מוכנה להתערב). בגלל שהיה לי שער ארוך, כשבועיים לפני תחילת הטיפולים הסתפרתי, עשיתי גוונים ואז הזמנתי פאה בדיוק כמו התספורת החדשה. אנשים לא הפסיקו להחמיא, גם אלה שידעו לא האמינו. הרגישות להורמונים מבטיחה שתוכלי לקבל גם טיפול הורמונאלי וזה יכול להיות יתרון, כי יש עוד אפשרות לטיפול ומניעה של חזרת המחלה (אם כל תופעות הלוואי של התרופות). ויש עוד המון דברים שניתן לעשות גם לגוף, וגם לנפש, שאשמח לשתף אותך כשתהיי מוכנה. המון בהצלחה והרבה בריאות
אני כלכך לא אוהב שזה קורה לי..זה מתיש אותי וגורם לי להרגשה של מיצוי כל האנרגיה הקיימת בתוכי... לפעמים יש מצב של חוסר ודאות ,אי ידיעה,לגביי דברים שאין לי יכולת להיות שותף להם. והמצב הזה של חוסר ודאות גורם לי למלא את הראש שלי במחשבות,כאשר בדרך כלל הגוון שלהם הוא שלילי ונגדי..איפה שהוא בעבר בניתי הסכם עם עצמי להיות אנושי,ולהכיל בתוכי את כאבו של האחר,אבל היום אני יודע שזה סבל,אבל אני לא מצליח להשתחרר מזה.... HELP? קלימרו שמסתכל על היום האחרון בנשימה כבדה....
מצב של חוסר ידיעה ו/או חוסר ודאות גורם אי-נוחות (ברמה כזו או אחרת) כמעט אצל כל אחד... לפעמים זה באמת בגלל דברים שקורים, ואי-אפשר להיות שותפים להם. ולפעמים זה בגלל דברים שקורים לנו, מה שאומר שאנחנו חייבים להיות שותפים בהם, אבל חוסר הודאות הזה מערער את תחושת השליטה שיש לנו על מה שקורה לנו. אחרי הכל, מה יותר טבעי מלרצות שתהיה לנו מידה כלשהי של שליטה במאורעות שקשורים בנו (בעקיפין או במישרין)? וחוסר ודאות ו/או אי ידיעה שמים אותנו רעוע למדי. אפרוח, כל זמן שאנחנו לא מצליחים להכיל את הכאב שלנו עצמנו, ודאי שלא נוכל לעשות זאת עבור הזולת... זה כמו שאדם שאינו אוהב את עצמו, לעולם לא יוכל לאהוב אחר. ולפעמים הכאב והסבל של הזולת עמוקים כל-כך, שבאמת קשה מאוד להתמודד עם זה, ואז נקרעים בין הרצון לתמוך לבין החשש שהסבל של הזולת יפרק משהו בתוכנו.
היי קלימרו, הטכנולוגיה המשודגרת... בטעות שלחתי כותרת מהר מידי.... רציתי לומר לך משהו בהקשר להכלה, כזו של העצמי וכזו של הזולת. בימים אלה ממש, אני נפרדת מחברות מאוד קרובה עם בחורה מדהימה, שהחליטה משום מה, שעצם היכולת שלי להכיל , לא הייתה במיטיבה.מהמקום הזה ומעוד כמה שבילים אפורים החליטה לנתק קשר משמעותי. אני מנסה לומר לך יקירי, למדתי את זה בשנה הקרובה בצורה עמוקה. לא ניתן באמת להכיל את השני כמו שרוצים. לא את שמחתו ,לא את יגונו. לא ניתן , כי תמיד יישאר "ריק" ,שאותו קשה לנו , הסובבים, למלא, עד הסוף. הקצה חוט הזה,.. מושג מהמשטרה, יישאל פה לרגע. הקצה חוט הזה, זה משהו שנשמר את האדם, וגם ניסיונות חסרי היגיון לנסות ולפענח אותו ,מותירים אותנו,האוהבים, הקשובים, במקום זנוח, כואב ..שכן, כביכול, נכשלנו במשימת האנושיות, להבין עד הסוף את כאבו ונפשו של האדם ולכסות על כל אותם פצעים חדשים וישנים שכל אדם נושא עמו , תמיד. לכל מקום. וכעת לאחר ההרצאה המתישה, על הכלה, צרכים ואנחנו... בבקשה, צא החוצה, קח נשימה קלילה ורגועה ואמור בקול חרישי(אתה יכול גם לצעוק). שעשית הכל על מנת לנסות...הכישלון פה ידוע מראש לדעתי. אגב, בדיוק כשתצא החוצה , תשמע קול נוסף מהדהד ממש אחריך. סביר שזאת תהא אני. מיכאלה.
לפני מספר חודשים רופא השיניים קבע שיש לי דלקת חניכיים כרונית בשן טוחנת. השן עברה טיפול שורש מזמן, והיא הראשונה מבין שלוש שעליהן גשר. הוא הוריד את הגשר, טיפל שוב בשתי שיניים ושם גשר זמני ל 4 חודשים. לדבריו, אם הדלקת תעבור יעשה גשר קבוע. אם לא - צריך שתלים. אני מאוד לא רוצה להיכנס לנושא השתלים. האם אין טיפול לדלקת כרונית בחניכיים (רק באיזור של שן אחת)? האם חייבים לעשות שתלים?
נירה שלום. לא בדקתי אותך ולכן אני מתייחס למקרה כללי כמתואר בשאלתך .השארת שן שהיא עמוד תמך בגשר מותנית בתמיכת עצם הולמת .אם כמות העצם התומכת בשן פחתה כתוצאה ממחלת ההחניכיים לכדי -70%-60% מהעצם התומכת המקורית עלול להיות מצב שהשן לא רק לא יכולה לשאת את העומס ההמוטל עליה דרך הגשר אלא אפילו את עצמה איננה יכולה לשאת .רופא השינים שלך שוקל את כל הנתונים מבדיקתך ומאמצעי ההדמיה ואם כך פני הדברים -שתלים הם אופציה שמבטיחה את בריאות יתר השינים בכך שהיא מאפשרת שיקום השן מעל לשתל (אם זה ניתן) לביצוע והשלמת הגשר מעל לשינים בריאות(תלוי בתוכנית הטיפול הכללית .שתלים בעצם הוסיפו לרופא השינים אופציות נוספות ליכולות השיקום של רופאי השינים כדי לא להשאיר סימני שאלה פתוחים לגבי שיניים שבעבר היינו נאלצים להחליפן בתותבות נשלפות או להשאיר מצב של חוסר ודאות בפה .
על תשובתך המפורטת!
