רגשות אשם

הי לכולם .. אודי שמחה שחזרת מקווה שנהנית ..אישית החופש כאן הפעם עשה לי ממש טוב . מהמרחק יכולתי יותר לראות מעבר לכאב. להבין יותר את כל הצדדים של כולן . מבחינתי זה עניין של כבוד הדדי . אנחנו קבוצה וקבוצה מורכבת לא פשוטה כואבת מלאה בבאגים ושיחזורים. כשכל טריגר יכול להפעיל טריגר אצל אחרת . אני חושבת שמכוון ואנחנו שונות הפגיעה שונה החוזקות של כל אחת מאיתנו שונות ...גם הטיפול בנו שונה. כך שמה שנכון למטופל אחד לא בהכרח נכון למטופל השני .יתרה מכך לעיתים אנחנו פשוט עדין לא שם ...זה לא אומר שאם אנחנו מתנגדים למילים של האחד זה מבטל אותם,זה אומר שזה לא נכון לנו באותו הזמן . עכשיו בקשר אלי למקום כאן ולפיצוץ הזה שהשאיר אותי מפורקת. ניסיתי להסביר את עצמי רק שהייתי במקום מעורבב עם שיחזור מה שהביא למצב קרבני (תוקפני או נמחק ) עכשיו במרחק אני אנסה להסביר ...מה שחשתי כאן לאורך כל הזמן הזה ,זה חוסר כבוד לכאב שלי.. גם אני אשמה נתתי לזה יד והייתי שותפה למילים "מקיאה "וכאלה ... אז לא אני לא בגלישה פסיכוטית אני לא כותבת תחת חומרים ממממכרים ואני בטח לא בשגעון . אני כותבת את הכאב הרב שיש בתוכי. הכאב שעולה, בגלל היותו ממודר ממני עולה בצורה מאוד גולמית .יחד עם זאת בגלל היותו באינטרנט יש בו מבחינתי יתרון כי יש כן בלימה ומעצור מהסיכוי שיזהו אותי ..וכך יוצא שזה רק טיפה מהכאב ואני מסוגלת להתחבר אליו ולהביא אותו לטיפול לעבודה משותפת . כשהיה הפיצוץ ההוא שירה שאלת מה הצורך של כל אחד מהפורום זה הצורך שלי .. האמת וזה ישמע לכן אולי מוזר לא אמיתי אבל אני גם לא מצפה לתגובות כבר מזמן שלא ....הצורך הוא פשוט להניח את זה ואז כשאני קוראת את זה אני יכולה להתחבר לזה . אז למה לא לעצמי כי יש צורך בזר השלישי שמחבר בניינו יש לי צורך בעד הזה שיראה ...ובאינטרנט גם כשאין תגובה יש עד ...בנוסף המקום זמין תמיד ואני יכולה לכתוב בשעות שלכל גורם תמיכה אחר אני לא אכתוב ועכשיו לקונפליקט הכואב ....קראתי, ראיתי מה הכתיבה שלי גורמת לאחר ,צר לי על כך באמת ואני גם הכי מבינה בעולם . נראה לי וזה בגדר רעיון אשמח להקשיב להיבטים /רעיונות אחרים . כדי שאני לא אמחוק את עצמי (כן יש לי מקומות אחרים לכתוב בהם אבל זה מוחק אותי מכאן ) וגם לא אכאיב לשני. אני מוכנה לקחת באחריותי לסמן את ההודעות האלו שניכתבות מתוך הצפה ריגשית בטריגר ... גם על השני מוטלת האחריות אם לקרוא הודעה כזו או לא ... אנחנו אנשים מבוגרים ויש לנו גם את האחריות לשמור על עצמיינו . אני יודעת שזה לא אידאלי אבל זה נראה לי אמצע הוגן ושומר ומכבד אותי ואת השני .. סוריקטה את מכולם חשובה לי דעתך ...אבין גם אם לא תגיבי . תודה אודי על המקום הזה שמאפשר כל כך הרבה צמיחה ותהליכים

אביב יקרה אני מבינה את הצורך שיראו ... טוב שאת לא מוותרת על עצמך ועל הצורך להביא את הכאב..... אני רואה את הכאב שלך ינשופים

אביב אהובה אני לא רואה בשום מקום בין כל מה שכתבת עד היום דברים שהיו עשויים לפגוע במישהי/ו..באופן מכוון לפגיעה נכון שהיו ויכוחים כאן בין לבין אבל עדיין לדעתי הצנועה הם חלק בלתי נפרד מהמהות של המקום... לא תמיד אפשר להיות נופת צופים ולא להגיב לדברים גם אם הם קשים....לחלק מהקוראים .. אצלי למשל יש דברים שאני קוראת ...לא מבינה בכלל..ולא יודעת אייך להגיב ומה לענות...אז נשארת בשוליים עד ש... מבינה את הכאב שלך ..אבל לא מבינה על הענין הקורבני שכתבת משום מה זה אף פעם לא הובן על ידי.. כאן בשבילך אהובה

אביב אהובה, שמחה שאת כאן! מבינה את הצורך להשמיע גם אם העד וירטואלי (ואולי בזכות זה). שנים של סודות והסתרות וחיפוש של מקום שיוכל לקבל את כל המילים האלה. שלך, שירה

ינשוף אהובה נכון אני לא מוותרת על עצמי לא עוד , זה תהליך .... ההתחלה שלו הייתה בלא לוותר על עצמי בטיפול , לא לוותר לקולות שרוצים ההפך ולוותר .... ומשם גם כאן בעזרתו של אודי למדתי להביא את הכאב להביא אותי ולא לוותר עלי .. שמחה שאת רואה את החשיבות של לא לוותר לתת מקום לכאב שלך .... אתך

אני יודעת שקשה לך להבין על מה אני מדברת .. אסביר , אנחנו קבוצה לפעמים כשהאחד כותב על עצמו ובדרכו ...האיך ,והמילים שהוא כותב כואבות מאוד לשני מטרגרות אותו ...לעיתים אפילו גרוע יותר יש משהו מדבק בכתיבה דיסוציאטיבית שמעודד פרוק אצל האחר , יש משהו מדבק בהרס עצמי ....זה כואב אבל זה נכון .... כשאני כותבת כאן כאב זה מטרגר אחרות אז פשוט חיפשתי דרך שאני לא יוותר על עצמי אבל גם לא ימחוק בתחושה את האחר ....גם אם לא בכוונה ..... זה קונפליקט כואב אבל מאמינה שאם רצון טוב וקצת הבנה ותקשורת בעיקר תקשורת אפשר לגשר על כל קונפליקט ... תודה שאת כאן חיבוק

אמיצה שאת כמה יכולות כמה רגישות לאחר בבקשה קחי את הרגישות הזאת מולך אם לא ברגש בהגיון בהבנה ..... המון הגיון הביאו אותי כדי להשאר כאן ...כי אם זה היה נשאר ברגש הפגוע , המחוק , הזה שלא רואים אותו שלא רוצים אותו שהוא לבד ...בחיים כנראה לא הייתי כותבת כאן אות ושירה תאמיני לי שכל אות גם עכשיו כדי לכתוב אותה אני צריכה להוריד מהיד והלב משקולות כבדות שמנסות לעצור ...שאומרות לי למה לך ? בשביל מה ? שירה אהובה כל כך מזכיר לך משהו ???????? בבקשה אל תוותרי עלייך

שלום רב לד"ר ליכטנשטיין. אני סובל מתסמונת המעי הרגיש, והדבר שבגללו אני מאובחן כך זה בגלל כאבי בטן חזקים במשך כל היום, ללא הפסקה, שפוגעים לי בתפקוד באופן מוחלט. הכאבים שלי מתחלקים לשניים- חלק מהיום כאבי בטן חזקים וחלק מהיום כאבי בטן חזקים מאוד. אני לוקח זיפרקסה כבר שבועיים כדי לראות אם התרופה הזאת תעזור בהפחתה של הכאבים. בחלק הזה של היום שבו כאבי בטן הם חזקים מאוד, זה מלווה בהרבה גזים עם ריח מאוד לא טוב, וכשגז משתחרר (סליחה על התיאורים) יש הקלה רגעית הכאב, ואז שוב הכאב חוזר להיות כאב חזק. ואז שוב לאחר כמה דקות שוב גז משתחרר, ואז שוב הקלה רגעית וחוזר חלילה. אני מרגיש שבחלק הזה של היום שבו כאבי הבטן הם חזקים מאוד, זה בגלל הגזים הכלואים במעיים שגורמים לכאבים החזקים האלה. כל המאכלים שגורמים לגזים הורדתי מהתפריט, ואני בכלל לא צורך אותם. עשיתי כבר אולטראסאונד בטן גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה וכל הבדיקות שעושים על מנת לאבחן שמדובר במעי רגיש. ואני כלל לא צורך מאכלי חלב. מה אפשר לעשות בנוגע למצב הזה? למה הגזים האלו נשארים כלואים במעי ולא יוצאים כולם כמו שצריך? האם יש בדיקות נוספות לאבחנה? או תרופות שיכולות לשחרר את הגזים כמו שצריך להיות וכמו אצל אדם בריא ללא מעי רגיש, או תרופות שיפחיתו את כמות הגזים? תודה רבה רבה, וחג שמח

לא הייתי אצלך. למה בשום במקום בעברית לא מדברים על תופעות ארוכות טווח של כריתת רחם בעיקר צניחות אפשריות (נרתיק כיפה, אחורי, קדמי, צניחת שלפוחית, צניחת מעי, קריעה של כיפת הנרתיק) ?!!!!!! למה! למה להרוס לנשים חיים!!! אפילו כלבה לא הייתי מעקרת אם הייתי יודעת כל מה שאני יודעת עכשיו, לא רק את עצמי. באף אתר בעברית לא מדברים על זה, רופאים לא מדברים. יש 3 רמות תמיכה ברצפת אגן לאחר כריתת רחם, מה נשאר? רמה 1 (אוטרוסקרל) אולי תופרים אז נותן פחות מחצי ממה שהיה, רמה 2 ו-3 חתוך ובחלקו כביכול תפור. מה הוא כבר יכול להחזיק. איך אחרי כל זה אני יכולה לחזור לחיים נורמליים, איך? ספורטאים בסיכון מוגבר לקריעת כיפת נרתיק ולצניחה.

אני מנסה למצוא אור בקצה המנהרה, מה נשאר, איך זה עובד. איך לחזק. כל היום אני קוראת מאמרים רפואיים - וכלום שום אור, שום תקווה. זה רולטה רוסית. יהיה מזל - יהיה "בערך בסדר". למה על סיכונים בניתוח עצמו מדברים ועל זה - כלום!!!!!!! אני רוצה למות בגלל מה שעשיתי. זה גמר לי את החיים. אני לא רוצה לחיות אם אני לא יכולה לרוץ, לקפוץ, לטפס הרים (שזה עם משקל כבד על גב). כלום. אני צריכה עכשיו כמה שנשאר לי (מקווה לא הרבה) להרים עד 5 ק"ג, לעשות הליכות בבוקר ובערב, לעשות התעמלות במים, טאי צי וכל שאר ... נ.ב. אני יודעת שאין לך איך לענות ותמחק את זה כדי שנשים לא יקראו אות זה ולא יחשבו פעמים או שלוש לפני שרוצות כריתת רחם

גם אני עשיתי את הניתוח המדובר ולאחר שנה צנחו כל האיברים וכעת נמצאת במצב חמור יותר משהייתי מלפני הניתוח. את לגמרי צודקת. הספורט היחיד שמרשה לעצמי רק הליכות.לא יכולה לרוץ, לא לקפוץ , לא תרגילי כוח ובקושי יכולה לעמוד, ללכת, לא מעיזה לחשוב על ניתוח נוסף. משלימה עם המצב.

עשו לך בגלל הצניחה? ניסית פיזיו אחרי הניתוח? רצת אחרי הניתוח או רק הליכות?

זה לא נכון שעד 5%. יש מחקרים שמדברים אחרת לגמרי. 1 עד 5% זה סיכון לקריעה של כיפת נרתיק. 12% מנשים שעברו כריתת רחם יזדקקו לניתוח נוסף (אם לא היתה סיבה צניחה קודמת) וכמה נשים לא יעברו ניתוח ויחיו בסבל?!!!! הבעיה שאתם לא מספרים. אין את זה בעברית, רק באנגלית. היתה לי מיומה קטנה ואני בלחץ שיהיה לי בטן. לא דיממתי למוות וגם לא היו כאבים. סתם פחד שיהיה לי בטן. הייתי מפגרת, לא רציתי לשמוע שום אופציה אחרת, רציתי להפטר מרחם. אם הייתי קוראת על תופעות או רופא במקום להגיד מה הוא ממליץ ולהסכים בסופו של דבר על הניתוח, היה מספר לי מה ניתוח הזה יעשה, לא הייתי עושה אותו. יותר מזה, לא מיתי מעקרת אפילו כלבה! אני דיברתי רק על הצניחות ומה עם קריעה של נרתיק?! זה נדיר … אבל זה יכול לקרות. אין כאן נתונים נכונים כי אם אפשר להסתמך על שאלונים בנושאים אינטימיים על נשים. הרי ברור שכאן מה שקובע זה יחס בין גדלים. יש מאמר שאומר שבאופן פרדוקסלי, קרע נדיר יותר אצל נדים מאוד שמנות. ההסבר היחיד שאני יושבת עליו, הן פחות פעילות בכללי ובאופן מיני בפרט. שורה תחתונה כאן לדעתי כמה שפחות סקס יותר בריאה לכיפת הנרתיק. כן אני מתוסכלת ולא רק ובא לי לצעוק בכל מקום מה הניתוח ה… עושה ונשים שלא במצב מסכן חיים קודם ינסו כל האפשרויות ולא יקפצו על כריתת רחם. זה שבאף מקום בעברית לא כתוב, ממש מקומם.

אני כבר 5 חודשים חיה ונושמת את הניתוח. אני לא עושה כלום חוץ מלקרוא מאמרים רפואים, לראות סרטוני הניתוח ולפענח דוח ניתוח שלי. אני מכירה גם סטטיסטיקה וגם שיטות. אפילו השפעתם של חוטים על תפירה, צורות תפירה, האם לסגור נרתיק בשכבה או שתיים. מה עשו לאישה שהיה לה קרע פעמים: שמו omental flap. וככל שאני קוראת אני מבינה שכל הקונסטרוקציה הזאת ממש בדיחה, אין פתרון טוב. לעולם לא תהיה תמיכה טובה וסטטיסטיקה במיוחד בכיפת הנרתיק לא יכולה להיות נכונה במקרה של נשים בריאות (לא קורטיזונים ולא כימיה) כי חסרים הרבה נתונים. מרגיז שממסד רפואי בארץ מעדיף לא לספר על כריתת רחם והעתיד האפשרי.

עשית ניתוח על סמך מה שקראת בגוגל? ברור שניתוח רחם זה לא דבר פשוט למה את כועסת על הרופאים פה היית צריכה לשאול את הרופא שלך ולא להסתמך על מאמרים באינטרנט

אולי כי הרופא שלח אותי הביתה לחשוב על האופציות. הוא לא סיפר, הוא גם לא חושב שצניחות וקרע בכיפה זה כזה ישיו וכו'. אני הייתי טיפשה שלא קראתי מספיק לפני שהחלטתי, שלא ניסיתי טיפולים אחרים. ישר - להוציא. אם הייתי קוראת באנגלית, מצב שלי היום היה הרבה יותר טוב.

אני עברתי כריתת רחם בנובמבר ומאז לא מצליחה לצאת לשירותים כמעט בכלל, ולכן לא יכולה לאכול. ירדתי חצי ממשקל גופי, אבל הרופאים עושים לי גזלות דעת, ומסרבים לטפל בי. אני רוצה לתבוע אותם כי אני גוועת מרעב ללא שום תשומת לב רפואית. רוצות להצטרף לתביעה ייצוגית? אני בטוחה שיש עוד הרבה כמונו.

רבקה איך ליצור איתך קשר… במקרה שלי אני צריכה לתבוע את עצמי לצערי… אבל מרגיז שלא מדברים בעברית על כיפת הנרתיק ועל צניחות

האם אתן יכולות לפרט לגבי התופעות והאם יש שיפור? והם אפשר להפנות למאמרים באנגלית? תודה

שיפור? אם את מדברת על מה שהביא אותי לניתוח, אז כן - אין דימום. שיפור באיכות החיים. הצחקת אותי. זה לא יכול להשתפר זה יכול רק להחמיר. תופעות זה סיכון מוגבר לצניחת איברים בגלל שינוי אנטומי אין תמיכה כמו שהיה ולכן סיכוי גבוה מאוד. רופאים למעשה אומרים שלא כל הנשים יחוו אבל בעיניי זה לא לגמרי נכון. איברים יורדים אצל כל הנשים (ככה הבנתי) אבל אצל חלק יש תסמינים לכך (ואז רופאים קוראים לזה צניחה) ולחלק אין תסמינים בגלל שרירי רצפת אגן חזקים בעיקר (ואז אומרים אין צניחה או לא מחשבים דרגה 1-2 כצניחה). הרבה נשים חוות בריחת שתן. הרבה נשים חוות בעיות ביחסי מין כי יש תפר על הדופן העליון. ויש סיכון של כ-4% שהוא יפתח. ובכלל יכולים להיות כאבים. מאמרים: תעשי חיפוש בגוגל prolapse after hysterectomy, bladder incontinence, vagina cuff dehiscence anatomical changes after total and supracervical hysterectomy בנימה אישית, ניתוח כזה עושים רק אם באמת אין ברירה וניסית הכל או שיש סכנת חיים. אני הייתי טיפשה, דרשתי ללא שום סיבה רצינית, היום אני רק עסוקה בלמנוע תופעות, אין חיים כפי שהיו קודם (שלא יגידו לך שטויות שתוכלי לחזור לחיים רגילים, זה מאוד תלוי מה היו החיים הרגילים שלך וגם אם טכנית את כן יכולה לחזור זה לא אומר שלא תקבלי איזה צניחה שיהיה בהצלחה

אין לי ממצא סרטני אך לפי הרופא אצטרך טיפול הורמונלי עם מירנה להבטיח שלא יתפתח סרטן.האם לעשות כרית רחם? תודה

מצטערת לקרוא מה שאת כותבת והפוסט שלך בהחלט לעניין. התחלתי לברר על ניתוח הסרת רחם לפני כמה חודשים עקב שרירן גדול שאי אפשר להוציא בדרך אחרת. מחפשת להבין את ההשלכות שאחרי הניתוח, על החיים , על שגרה, ספורט, הורמונים, פיזי וכו'. אין מידע בעברית. רופאים לא מדברים. גם כששאלתי לא פירטו טוב שכתבת כי עם כל על המצב הלא נעים זה לפחות אולי נחמה לתת עזרה לנשים אחרות.

אני יותר משנה אחרי ניתוח כריתת רחם עם צוואר ללא שחלות אין לי שום תופעות לוואי שמציינים כאן חייבת לציין שפעילה ספורטיבית יוגה ערסלים- fly yoga פילטיס והתעמלות מים והחיים שלי השתפרו מקצה לקצה חבל שחיכיתי עד גיל 44 לבצע את הניתוח. שאלה שאודה לתשובה, לאחרונה יש לי הפרשות קלות דמיות- מה זה יכול להיות , היות ואין רחם או צוואר?

את פשוט לא יודעת. רופאים דרגה 1 לא מחשיבים בצניחה. כל עוד אין תסמינים אנחנו יכולות לעשות כביכול הכל…. ועוד שנה שנתיים שלוש או אולי יותר לבוא אליהם עם שלפוחית או מעי בין הרגליים…. אני עושה פיזיו נאלצתי לשנות אורח החיים שלי… האם לא אחווה צניחה או בריחת שתן רצינית אולי אם אלוהים יעזור לי ולא אחיה הרבה… אני אישית מעדיפה למות מסרטן מאשר לסבול מצניחה או בריחה. מה בסוף מצאו לך עם הדימום? בעיות עם כיפת נרתיק?

שלום גברת. למה את כועסת על הרופאים? ברור שלכל ניתוח יש סיכונים. אבל עושים ניתוח כאשר יש בעיה ו/או סכנה ממשית אשר לא ניתנת לפתרון אחר. אני עשיתי ניתוח בשערי צדק אבל הייתי אצל ד"ר בניימין פיינר והוא הסביר לי הכל בצורה מקצועית (כולל חילופים לניתוח), ואני מודה לו. במקרה שלי לא הייתה ברירה, היה צריך לעצור דימומים. אני שמחה שעשיתי ניתוח וברור לי שיש סיכונים אבל לפעמים אין ברירה. אני מציעה לך שתפסיקי לקרוא מאמרים ולחשוב על זה ותפני את האנרגיות לדברים מעניינים אחרים בחיים בשביל שקט ובריאות הנפשית שלך.מאחלת לך בריאות. בברכה, אולגה

קראתי את כל השתלשלות ההודעות והייתי שמחה כן לקבל תשובות. אני בת 40 סובלת מרחם שרירני מאז גיל כנראה 12 הובחנתי רק בגיל 20 אבל כל התופעות היו מגיל 12 (דימומים נוראים, כאבי בטן לא הגיוניים- היו משתתקות לי הרגליים מכאב והיה לי אישור קבוע לא להגיע לבית הספר יומיים בכל חודש) למיונים נכנסתי ויצאתי באופן תדיר עד לגיל 23 שבוצע כריתת מיומה גדולה. הייתה לי עוד כריתת מיומה בניתוח הקיסרי של הבת שלי לפני כמעט שבע שנים. בימים האחרונים שחזרו לי הדימומים (לא ראיתי רופא נשים לפחות חמש שנים ואני עם התקן מורינה) אני חושבת בכובד ראש על ביצוע כריתת רחם כי אם להגיד את האמת התעייפתי ויש לי 2 ילדים מקסימים ואני פשוט לא רואה שום סיבה להמשיך לסבול מזה. על כן הייתי שמחה לקבל מידע מעמיק בנושא ואולי גם אתרים שאני יכולה לקרוא בהם על הכל כולל הכל. לאור מה שרשמו אני מאוד ספורטיבית ולא הייתי רוצה שעניין הספורט יפגע לי.

אולגה, הממסד כן אשם. אין שום מאמר בעברית שמספר. תקראי באנגלית ותביני על מה אני מדברת. הניתוח הזה אצלי היה ממש לא חובה. אני אשמה אבל גם ממסד. הניתוח הזה הרס את החיים שלי. אני אזכור את זה ואספר בכל מקום אפשרי… אני לא מוכנה לחיות עם השקר שמוכרים לנו. צניחה שרופאים מגדירים כאילו לא צניחה בגלל שהקטנה ואין סימפטומים יש לכולם אירי הניתוח הארור. כיפת הנרתיק יכולה להקרע על רגע. יהיה ממש כיף שהיא תקרע ביחסים… ואז להסביר זאת במיון (4% זה גבוה). בריחת שתן יש לכמעט כולם אחרי הניתוח הארור אולי לא מגדירים כך. בשבילי בריחת שתן זה גם טיפה פעם בשנה ופעילות אקסטרה או לאחר המתנה של שעה להתרוקנות אני כן כועסת ואני חא צריכה ״חיים טובים״ כאשר אני יודעת שאני חיה עם פצצה מתקתקת בפנים: בריחת שתן חמורה יותר, צניחה חמורה יותר וכיפת הנרתיק שעלולה להקרע גם ללא יחסים (וזה מה שיקרה לי עוד כמה שנים), אני לצערי לא טועה בהבחנות שלי לאחר הניתוח. הייתי צריכה לחשוב לפני הניתוח

תקראי ב pubmed, תעשי גוגל באנגלית hysterectomy , pelvic floor after hysterectomy, prolapse after hysterectomy, incontinence after hysterectomy, anatomical changes after Supra cervical and total hysterectomy. תבחרי אתרים רפואיים. יש HERS הם לא מדעים ומפחידים, יש אמת בתוצאות אבל הסברים שלהם לא נכונים ברוב המקרים

אגב אני לא הייתי במצבך…. אצלי לא היו כאבים ודימום ״חזק״ (עברתי מ טמפון מיני לטמפון סופר) בגלל מיומה שגדלה בשנה אחרונה. אני דרשתי כריתה על כלום, מפחד שיהיה לי בטן אם מיומה תגדל ואני הייתי קרובה בגיל למנופאוזה, יכולתי לחכות עם מירנה…. זאת הסיבה העיקרית שאני כל כך סובלת וכועסת

יום הזכרון לשואה.. ועוד. אך לא כותבת לך שאלה או בקשה או על מה שעובר עליי כרגע...נכנסתי וקראתי ו.... רק בקשה אחת לי אלייך שתקרא טוב טוב את מה שמנדיי כתבה למטה בשרשור בקשר למה שהיא מצפה בפורום. ושתתייחס לזה. לי זה נשמע קצת...תתיחס בבקשה למרות שזה למטה. טוב? שאלת למה אשמה...אז תקרא מה היא מצפה מהפורום. וזהו..

מיכלי מתוקה שלי מבינה שהיום לא יום קל לך במיוחד...כן..גם לי ..משפחה כזו..כואב ו..בכל מקרה ...אל תקחי על כתפייך דברים שלא קשורים אליך....מבינה?? הכל יסתדר בסוף את עוד תראי.. אוהבת חטולית

היי מיכל לא הבנתי, האם הזדהית עם מה שכתבתי, או להפך, זה צרם לך? ניסיתי בכמה מילים לתמצת חוויות לא נעימות, היה מעניין אם גם את חווית אותן.