ותרנות

שלום, הבן שלי בן 2 (כרגע בן יחיד) . הוא מתקשה מאוד בסיטואציות בהן ילדים לוקחים לו משהו ששלו. הוא פשוט בורח לצד ובוכה או פשוט עובר למשחק אחר. איננו יודעים אם זו וותרנות או פחד מלהתמודד (כי יש בכי ותחושת תסכול לעיתים). הוא מהר מאוד שוכח מהמשחק שנחטף ממנו וחוזר לשגרה. דבר זה אף מקשה עליו בסיטואציות חברתיות אחרות - במשחקי חצר בגן או איתנו ההורים הוא לא מוכן לצאת לחצר כי ילדים אחרים גם "מתגלשים" או גם רוצים לשחק במשחק שהוא רוצה אז הוא מראש בוחר לא לצאת למשחקי חצר. חוץ מזה - הוא מתקשר מצוין ומשחק יפה מאוד ואף מפעיל את בני גילו. איננו יודעים איך להרים לו את הביטחון .

בגיל 50 לאחר הרבה שנים של עבודה 2 קרירות בתוכם מוצלחות. סופר פרפקציוניסט מצליח מתוקתק ולא ותרן חל מםנה היפוך וקטור בעקבות מיצוי ושינוי הרגשה פנימית עמוקה בזמן די קצר. הרגשתי שאין לי רצון לקחת כל התחייבויות חדשות ונוספות. יש הרגה כאלו כמו יציאה לפנסיה. הקיום הבסיסי קיים. התבוננות במבנה יום בעבר עם יעדים ופעילות אניטנסיבית לא מדברים אלי יותר. זו הרגשה טובה של בחירה. אין מניעה לעבוד ויש מגוון של אפשרויות. משום מה אני נהנה ביותר מהעדר התחייבויות ולוח זמנים פתוח מאוד. זה אפילו מועדף עלי שאני שוקל יחס הזמן החופשי מול עוד הכנסה. כיצד עלי להתייחס לתובנה הזו שמנחה אותי. אציין שבמה שעדין מחוייב אני מעשיממוקד ומצוין בבצוע. אבל פנימית שאיפתי למעט כמה שניתן את ההתחיבויות שלי עקרונית. זה בגדול עומד נגד כל מה שרוב האנשים עושים עוד ועוד יעדים והתחיבויות. יש משהו לא נכון בבחירה זו?

אז ככה אני בת 27 ויצאתי עם בחור בו גילי במשך שנה וחצי שמתוך זה שנה גרנו ביחד השנה הראשונה של מערכת היחסים הייתה טובה, הייתה הבנה ואהבה והחצי שנה האחרונה התחיל לחץ הסביבה לחתונה וגם לחץ מהצד שלי אז באה ההצעת נישואין... התחלנו לחפש אולמות והכל היה לחוץ להספיק לפני החורף .. אני הייתי בדעה שאין טעם למשוך יותר מידי אבל הוא מבחינתו לא היה טוב והלחץ עוד יותר לא עשה טוב ..בדיעבד נכון גם לי היה ממש רע ורק רציתי להתחתן מבלי לחשוב אם זה טוב טוב לי בכלל ... יש לציין שהוא היפראקטיבי מאובחן שזה כולל בתוכו את האימפולסיביות והחוסר יציבות הוא הלך למישהי שההתחמחות שלה זה פסיכותרפית והיא לא עבדה איתו על מה שבאמת צריך אלא להיפך לימדה אותו איך לעמוד על שלו ולא לוותר על עצמו וזה עשה גרוע יותר בזוגיות כי הוא התחיל לעשות לי דווקא בדברים מסוימים שכן היה מכבד כמו למשל אני ממשפחה מסורתית אז הוא התחיל להגיד לי שהוא רוצה לעשות על האש בשבת .. או שהוא רוצה לעזוב את הכל ולטוס לחול... ואז פתאום אמר שהוא מבולבל ונכנס ללופ כזה שלא ידעתי איך להוציא אותו מזה... אז לא הייתה לי ברירה ולא יכולתי להמשיך ככה ידעתי שייש רק פתרון אחד ושאם לא אעשה את זה הוא יעשה ואמרתי לו שנפרד ... אז עזבנו את הבית כל אחד חזר להורים טסתי להרגע וגם הוא טס שבועיים להודו ... עברו כבר כמעט 3 חודשים הוא יצר קשר כמה פעמים רק שהפעםשהוא יצר קשר זה היה מהודו והוא אמר שהוא השתנה, ושהוא עשה טעות ושהוא מודע לזה שהוא פגע בי ושהוא לא יעשה את זה לאף אחת יותר בחיים ושהוא לא יודע מה קרה לו ושלא רצה לאבד אותי ושהוא חזר לארץ ביקש שניפגש ונפגש נו ודיברנו על כל מה שהיה הוא הבטיח להשתנות לוותר, ושאולי זה כן זה כי עובדה שהוא יכל להמשיך הלאה וזה לא קרה ושאולי הפעם כן יהיה טוב... את הטבעת החזרתי לו , ניסיתי להתנתק במשך ה3 חודשים האלו ולהאמין שזה אולי לטובה ומחכה לי משהו טוב יותר אבל בפועל יצאתי לדייטים וכלום לא הלך... עכשיו אני מצד אחד אוהבת אותו ורוצה לתת הזדמנות כי הוא באמת בחור טוב והוא אוהב ולא מתנהג ככה מכונה רעה... ומצד שני אני מפחדת להפגע , מפחדת ששוב לא יתהג יפה וגם ששוב יהיה מבולבל ולא יציב... יש לציין שכל הזמן שהיינו ביחד לעולם לא נפרדנו והייתה לנו יציבות ובטחון בקשר ופתאום לפני החתונה הכל התערער והתפוצץ..כאילו היה גורם שלישי שמשך לכיוון שלו. מה עליי לעשות ? לחזור או לא .ץ

אני בת 26 ולאחרונה נפרדתי מבן זוגי אחרי 5 וחצי שנות זוגיות. היו לנו הרבה מריבות ובתקופה האחרונה של הקשר הרגשתי שהמצב רע מאוד, וגם הוא הרגיש כך. איימתי מספר פעמים בפרידה אבל לא היה לי אומץ לעשטת את הצעד הזה. בסוף זה הוא שסיים את הסיפור. אני שבוע וחצי לאחר הפרידה ועדיין קשה לי לעכל שלא נהיה ביחד יותר... כבר חשבתי שנתחתן ושנחיה ביחד כל החיים. עדיין יש ביננו אהבה גדולה ולפעמים אני חושבת שאולי יש סיכוי שעם הרבה עבודה זה יכול להצליח, אבל אני לא חושבת שיש בו את הנכונות לעשות את העבודה הזאת. אני פוחדת שלא אמצע אהבה כמו זו שהייתה לי, הוא היה הראשון והיחיד שלי... קראתי באינטרנט על אנשים שמעולם לא התגברו על האקס המיתולוגי שלהם ואני פוחדת שזה יקרה לי. במיוחד שאני לא מצליחה לשכוח אותו וכמו טיפשה ממשיכה לחלום על לחזור אליו.... מה לעשות?