מלנכוליה

אודי וכולכם.. מרימה עיניים בבוקר ועננים של סתיו מביטים בי. מריחה כבר את הסתיו.. שנה חדשה בפתח.. כולם מתכוננים לחדש וטוב.. ואני ? הודעתי במקומות העבודה שלא אחזור לעבוד לפחות עד סמסטר ב. עצוב.. ריק.. עוד מעט והציפורים תנדודנה לארצות חמות יותר.. תשארנה ביחד.. אצלי .. ? נשארת לבד בארץ קרה, רחוקה, זרה, עקובה מדם, מקרינה, מכימותרפיה, ממלחמות, עצוב.. סתיו.. ובנובמר, יהיה יום הולדת.. אולי.. יהיה ..??

חיבוק ממני.

במבי - בסבירות גבוהה מאד תהיי פה בנובמבר ותהיה יומולדת. ואאמין שטוב שלקחתי מרחק קצת מהעבודה. אולי הזמן יומר ביצירה מחודשת? אולי? בטבע הסתיו הוא קצת כמו אביב, בקטן. יש לבלובים והתרבות. מרגישים כבר את הסתיו מתקרב. מרגישים. במובן החיובי של הכמיהה למנוחה יחסית ובריאה חדשה. שלך, סוריקטה

היי במבי, אתך בכאבך, מכאן שולחת לך חיזוק וחיבוק אמיץ. מקווה שהיום יומיים האחרונים שהפתיעו בקרירותם הנעימה - איתות לסתיו המתקרב, יביאו איתם עבורך גם נובמבר שמח יותר ומלא תקווה. ריקי.

במבי יקרה בטוח שתהי כאן ליום הולדתך ולמה לא? מאמינה שהטיפולים הכימוטרפיים יעזרו מאמינה שיש לך עוד המון מה לעשות ועוד המון ימי הולדת לחגוג חטולית

שלום ד"ר.אני בן 35 סובל מהפרעת חרדה כללית כרונית אשר החמירה להתקפי חרדה. גם לפני התקפי החרדה, לא הצלחתי להרגיש חופשי ומשוחרר או נינוח. SSRI למינהם לא עזרו מספיק. כך גם SNRI. הרופא ממליץ על המשך עם כדור SSRI ובנוסף גם וולבטורין אשר לדבריו יגרום לי להרגיש יותר הנאה ויותר נינוחות. אני מאוד חושש מהוולבוטרין כי קראתי שהוא עלול לערור את מערכת העצבים ולהגביר חרדה. אשמח לשמוע את דעתך בנושא.

לישועות והורדת דכאון. אפשר לקרוא גם פסוקים מהזוהר הקדוש . יש עוד תפילה מיוחדת לדיכאון פיטום הקטרות

תפילה זה מעשה מאוד מסיק עבור האנושות, אפילו אם באותו רגע זה כמו סם עבורך. הנזקים החברתיים של האמונה יותר גרועים מהנזקים של כל דבר אחר.

רוב הבעיות הקיימות בעולמנו כרגע - נובעות מהדתות העתיקות. ברגע שהן יצאו מחוץ לחוק ולא יהיו חלק מהמרחב הציבורי, 90% מהבעיות שקיימות היום - יפתרו. החיים יהיו מדהימים, בעיקר עבור ילדות ונשים. גם לא יהיה צורך בתרופות כלל.

אין שום קשר בין דת לדיכאון, דת זה לא מחלה (אף שפרויד ניסה להכניס בציבור שדת זה נירוזה, הפרעת אישיות, אבל כמובן שזה לא מקובל כיום ולא נכון כלל וכלל) ודיכאון לא ניתן לפתרון בעזרת דת (אף שאיני מזלזל בסגולה כזאת או אחרת, אבל לעת עתה אף סגולה לא הוכחה מדעית.. אך ידוע מה שכתב הרמב״ם בספרו משנה תורה, שאף שאין שום תועלת בללחוש על המכה פסוקים או שם קדוש, אבל אם זה מרגיע מישהו, כלומר- אם מאיזו שהיא סיבה הוא מאמין שיש בזה תועלת, מותר ללחוש לחש כזה או אחר של פסוק וכדומה על המכה בשביל שאותו אדם ירגע, ואין בזה משום שימוש בשמות קדושים לרפואה , כי זה לא נועד לרפואה אלא להרגיע את אותו אדם פסיכולוגית. לדיכאון צריך כדורים, ולעיתים אפשר באמצעות שיחות להוריד את המינון של הכדורים ואף להפסיק איתם לפעמים במקרים קלים, אך עזרה ראשונה היא בעזרת הכדורים ודווקא על ידי הכדורים המתאימים תבוא הישועה ממחלת הדיכאון. נ.ב בהקשר של מה שכתבתי בשם הרמב״ם, יש לציין שבדורו הרמבם היה רופא גדול, וכן היה רופאו הפרטי של מלך אנדלוסיה באותו זמן וכן במצרים, שכרגע איני זוכר את שמם. הרמבם גם רושם באחד מכתביו הרפואיים שלמלנכוליה צריך אודם שחוק מעורב בכמה סממנים שהוא מונה שם שהיו מקובלים בזמנו, אך כמובן שכיום כשהרפואה השתכללה, צריך לקחת מה שאומרים הרופאים של זמנינו. הרמבם גם ממליץ על טיפול פסיכותרופי באמצעות ניגונים שמחים ועוד, איני זוכר כרגע הכל. אפשר לקרוא על זה בביוגרפיה של הרמבם של הסופר יואל קרמר ז״ל שיש בחנות צומת ספרים,(לא בדקתי אם יש גם בסטימצקי, יתכן שכן). על כל פנים, מה שאני בא לומר זה שלמרות שהרמבם היה גם איש דת, ואיש דת גדול מאוד עד שאומרים עליו שממשה (רבינו שניתנה על ידו התורה בהר סיני) ועד משה (בן מיימון, הרמב״ם) לא קם כמשה, כלומר שלא היה איש דת גדול ממנו בשום דור, ובכל זאת הרמבם אומר שאין שום עניין בסגולות בשביל לרפאות מלנכוליה אלא אם זה מרגיע מישהו, וכן הוא בעצמו נותן תרופה למחלת הדכאון וכן טיפולים פסיכותרופיים. כך שגם אם אתה חושב שאתה איש דת גדול, אבל אתה בודאי לא יותר גדול מהרמבם שאומר שלמחלות צריך כדורים!!! ודווקא כדורים. אם זה מרגיע אותך לומר תיקון כללי ופיטום הקטורת, אתה יכול לומר וזה בטוח לא מזיק. שיהיה רפואה שלימה לכולם.

ממתי יש בזוהר ״פסוקים״?! בזוהר יש קטעים, לא פסוקים! פסוקים יש בתנ״ך..

שלום רב, אני אמא לילד בן 10. אנחנו גרושים מאז שהילד בן 3. הבן שלי ילד חכם ומבריק, מצחיק ואוהב לצחוק, אוהב מגע וחיבוקים וליטופים ונשיקות ויודע להביע אהבה. הילד בן 10 ועדיין סובל מאנקופורוזיס קשה וההצטאות הזו משפיעה עליו, הן פיזית, הן רגשית והן חברתית. הילד היה מגיב בהתפרצויות זעם רבות בתקופת הגן ואז נדרשנו על ידי הצוות לפנות לפסיכיאטרית ילדים שבפגישה הראשונה איתו החליטה שהוא צריך לקבל ריספרדל (שעם השנים היא מעלה את המינון... כרגע הוא מקבל 1.25CC בבוקר ובערב). הילד סובל מרף תסכול מאוד נמוך. הילד תמיד מרגיש שכל העולם נגדו, הכיתה, המורים, ההורים... שאף אחד לא באמת מבין אותו. הילד מאוד וורבלי ומאוד חכם, אבל בכל מה שקשור בכתיבה בכיתה - זה לא - כי הוא יכול להיות מתוסכל אם אות אחת או מספר לא יוצא לו בדיוק בגודל שרצה ולהתעצבן עד כדי בכי בכיתה. לפני כשלוש שנים נישא שוב אבין ועם הזמן המצב בין הילד לאשתו רק הלך והתדרדר (חשוב לומר שאני מעודדת אותו להתנהג אליה יפה ובכבוד, האינטרס שלי שהוא ירגיש אהוב בכל מקום בו הוא נמצא, אין לי שום כוונה שיהיה מסוכסך איתה. אני לא מרוויחה מכך כלום ובוודאי לא הבן שלי). הילד מקלל כשהוא כועס, תוקף באלימות את מי שמולו, ללא הבדל מי נמצא: מורה, אמא, אבא, ילדים מהכיתה. הילד החל אמירות אבדניות לפני כחודש. יש לו ימים נהדרים ויש לו ימים שהוא אומלל ומרגיש עצבות עמוקה מדי. יש לציין כי הילד מטופל מזה שנים על ידי פסיכיאטרית (פעם בחצי שנה בערך), טיפול באומנות (אחת לשבוע) ופסיכולוגית בטיפול משפחתי אחת לשבוע. מה אני יכולה לעשות על מנת לעזור לו?