פחד להיות לבד

שלום מבולבל וחרד, כדי להתייחס לנושא ברצינות דרוש ריאיון אינטראקטיבי פנים אל פנים. מרוניל היא תרופה טריציקלית מהדור הקודם של נוגדי דיכאון וחרדה ואני משער שזו לא התרופה הראשונה שניתנה לך. על כל פנים, זו תרופה סימפטומטית שאינה מצליחה להפחית את חרדתך. אתה מציין טיפול משולב ולא ברור לי אם בכך נכלל טיפול פסיכולוגי (שיחות) בנוסף לטיפול התרופתי. ככל הנראה בבסיס ההפרעה קיים פחד להיות לבד (מונופוביה) שבסיסו בחרדת נטישה שמקורה מוקדם והדמיון על שכנים שחדרו הביתה הוא ביטוי לפחד זה. הטיפול הפסיכולוגי יכול להיות בגישה התנהגותית ע"י חשיפה הדרגתית למצבים בהם תהייה לבד תוך כדי עיסוק בהסחת דעת כלשהי ו/או גישה פסיכודינמית שתעזור להבין את מקור הבעיה. טיפול תרופתי נראה הכרחי בשלב זה והשאלה מה נוסה עד כה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

הי סוריקטה, לילה טוב, ומקווה שלפחות וירטואלית - ירגיש קצת פחות לבד... אודי

שלום שירן, את מתארת מצב מתמשך של פחד מלהימצא לבד, גם כאשר ברור לו שהוריו בבית. מתוך תיאורך הקצר ברור שאין לי כל דרך לנחש מדוע זה קורה לו ובכל מקרה כאשר מדובר במצב מתמשך (כרוני), הגורם/גורמים לסימפטום כבר הופכים פחות חשובים ומה שחשוב הוא אבחון וטיפול בתופעה. אני מציעה לך לפנות בהקדם לפסיכולוג ילדים ולהתייעץ איתו פנים מול פנים תוך שאת שוטחת בפניו בהרחבה את המצב המשפחתי ואת מאפייני הילד. בנתיים שימי לב שאינך דורשת ממנו "להיות גדול" או מעבירה לו מסרים סותרים בהקשר הזה, באופן שמתיישב לו בדיוק על הסימפטום הלא מטופל. בברכה, ירדן פרידון ברשף

שלום. אתה מתאר תסמונת חרדה שהיא מאוד שכיחה. הבירור הגופני עוזר במובן שהוא לא מראה על מחלות אחרות. עליך לפהות ליעוץ, אשפרי בקליניקה שלי, ולקבל חוות דעת על דרכי טיפול פרופ' לאון גריהאוס צירפתי לך קישור ל2 סרטים שהכנתי וגם מאמר שאמור לצאת בקרוב באתר שלי. https://www.youtube.com/watch?v=S-7RzfSn9-Q http://expertv.co.il/videos/leon-grinhouse-depression/ תציל אותי דוקטור אני פוחד למות פרופסור לאון גרינהאוס על טיפול בהתקפי חרדה 1. מה זה התקף חרדה? התקפי חרדה הינם תופעה פסיכיאטרית ופסיכולוגית מרשימה. אדם הנמצא בביתו, בעבודתו, בזמן נהיגה, או במקום בילוי כמו קולנוע או בית קפה, חש באופן פתאומי ולעיתים קרובות ללא סיבה נראית לעין תחושות גופניות ונפשיות שגורמות לו להרגיש שהוא עומד למות, להתעלף או לבייש את עצמו. לעיתים קרובות הוא מובהל למיון ואחרי בדיקות אומרים לו "אין לך מימצא גופני, יש לך רק חרדה". האדם יוצא מבולבל ממיון, הוא חושב "חשבתי שעמדתי למות ואומרים שאני רק עצבני?" 2. מה מרגיש האדם שסובל מהתקף חרדה ?. בדרך כלל התקף החרדה מגיע לשיאו תוך מספר דקות ויכול להימשך עד ל 1-2 שעות. הוא מלווה סימפטומים פיזיולוגים כמו כאבים בחזה או בגרון, תחושת של מחנק וחסור באוויר, סחרחורת, דופק מהיר, רעד בכל הגוף, ותחושות חום וקור, וסימפטומים פסיכוליגיים כמו תחושה שהוא עומד להשתגע או לעשות בושות לעצמו, או שהוא עצמו או הסביבה משתנים לו מול העיניים. האדם שהווה התקף חרדה סובל מפחד משמעותי מאוד, לפעמים עד כדי הזמנת אמבולנס כדי שיפנו אותו לחדר מיון של בית חולים. 3. האם התקפי החרדה חוזרים על עצמם? בדרך כלל התקפי החרדה חוזרים על עצמם כל מספר ימים, מה שגורם לסבל רב ולדאגות רבות על מתי והיכן יגיע ההתקף הבא. הרבה פעמים האדם שסובל מהתקפי חרדה מתחיל בירורים גופניים רבים אצל קרדיולוג, נוירולוג, עף אוזן וגרון, ועוד. הממצאים התקינים לא מגדיעים את הפחד ואת ההתקפים. 4. אתה יכול לתת מספר דוגמאות קליניות של התקפי חרדה. בהחלט יש דוגמאות רבות של אנשים שאני בודק בקליניקה: • בחור צעיר שטס לאילת לחגוג את סיום הלימודים שלו וקיבל התקף חרדה בזמן הטיסה והובהל לחדר המיון בחשד להתקף לב. • אישה צעירה, בת 35 לערך, נשואה ואם ל-2 ילדים, עובדת בכירה בבנק שהחלה לקבל התקפי חרדה בעבודה וכבר מספר שבועות מתקשה להיות בעבודה עקב התקפי חרדה. • גבר נשוי ואב ל-3 ילדים. עבד כרואה חשבון בחברה מובילה ושכבר מספר חודשים מתייצב בחדרי מיון כפעמיים בשבוע עם תחושות פאניקה משמעותית שלא מאפשרת לו לתפקד בעבודתו. 5. האם יש להתקפי חרדה תופעות פסיכולוגיות נלוות? להתקפי החרדה תופעות פסיכולוגיות נלוות שיכולות להחמיר את המצב ולהגביל עוד יותר את התפקוד האישי. התופעה הראשונה נקראת חרדה מצופה. שם זה מגדיר את המחשבות ופחדים מפני ההתקף הבא אשר מלווים את הסובל בשגרת חייו. ככל שהאדם סובל מיותר התקפי חרדה הוא נוטה יותר לסבול מחרדה מצופה. החרדה המצופה בא לידי ביטוי המתח גופני רב, חוסר שקט נפשי, קשיי שינה, ואפילו בסימנים קלים של דיכאון. עם החמרת ההתקפים יכולה להתפתח אגורפוביה. מקור המילה מלטינית ומשמעותה פחד ממקומות פתוחים. ככל שהאדם סובל מהתקפי חרדה לעיתים תכופות יותר הם מפתחים פחד להישאר לבד בבית, בעבודה, בזמן נהיגה וכדומה ובתגובה הם נמנעים מלבקר במקומות בהם קיבלו התקף חרדה בעבר. כתוצאה מכך אנשים מפתחים התנהגות המנעותית משהייה במקומות הומי אדם כגון קניון או סופר והימנעויות רבות נוספות. איך מטפלים בהתקפי חרדה? ישנם טיפולים רבים להתמודדות עם התקפי חרדה. ניתן לחלק את סוגי הטיפולים השונים לטיפולים תרופתיים, טיפולים בשיחה ונוירופידבק שזהו טיפול שמשפיע ישירות על פעילות גלי המוח. הטיפול הראשוני הוא טיפול שנועד להרגיע ועוזר למנוע את התקפי החרדה. תרופות כגון XANAX ו – CLONEX נמצאו יעילות מאוד בשלב זה של הטפול. לאחר הטיפול הראשוני יש לשקול טיפול מניעתי של התקפי החרדה. התרופות המועדפות בשלב זה של הטיפול הן תרופות נוגדות דיכאון בעלות השפעה טיפולית גם על חרדה כגון CIPRALEX, LUSTRAL ועוד. חשוב לקחת בחשבון שכדורים אלה עלולים להחמיר את תופעות החרדה בתחילת הטיפול לכן חשוב להתחיל את הטיפול בהם בהדרגתיות ורק בשילוב עם טיפול הרגעתי ראשוני כפי שציינתי בתחילה. הסוג השני של הטיפול, הטיפול בשיחה בגישה קוגניטיביתת התנהגותית-CBT הוא טיפול מומלץ להתקפי חרדה. הבדיקה והאיזון של המחשבות הנוגעות באסונות או דאגות מוגזמות מסייעות בטיפול לטווח הארוך. אהרון בק תיאר מקרה קלאסי של אדם אשר קיבל התקף חרדה תוך כדי שעשה סקי ועקב כך היה צריך פינוי במסוק לבית החולים. בבחינה של ההיסטוריה האישית שלו התברר שאביו נפטר מספר חודשים קודם מהתקף לב. הוא היה שרוי בפחד שיקרה לו דבר דומה ואחרי שהדופק שלו עלה בזמן הסקי הוא חש את התפף החרדה. הטיפול ב CBT המחיש לו את הפחדים והבנה זו הובילה לשיפור קליני. היום אנחנו משתמשים בטיפול חדש במרפאתנו שהוא הנוירופידבק. התקפי חרדה מתלווים לשינויים בפעילות החשמלית של המוח. שינוי זה מתבטא בעלייה או ירידה בתדרים מסוימים בגלי המוח. שינויים אלו ניתנים לאבחון וניתן להחזיר אותם לטווח התקין בעזרת אימון בשיטת הנוירופידבק. הטיפול מתבסס על מדידה של גלי המוח באמצעות בדיקת EEG שהיא למעשה דומה במהותה לבדיקת EKG של הלב. לסיכום אני יכול לומר שהתקפי החרדה הם תופעה קלינית עוצמתית אשר עלולה לפגוע באנשים צעירים ומבוגרים גם יחד. התופעה מחמירה כתגובה לשימוש באלכוהול וסמים וגורמת לסבל אישי ולפגיעה בתפקודים רבים. על אף שהסובל מרגיש שמצבו קשה מאוד, אפשר לטפל בתופעה ביעילות ולהחזיר את האדם לתפקוד תקין. אני מאוד ממליץ לא לדחות הגעה לרופא מומחה.