סוגרים שנה בלי חיבוקים ונשיקות - יצאנו לבדוק מה הנזק
נדרשנו לשמור על מרחק. 2 מ' או חצי קילומטר זה כבר לא משנה. לא התקרבנו ליקירנו. ילדים, נכדים. לא הפרשנו את הורמון האהבה "האוקיסטוצין" ויש לזה מחיר. גם בגוף וגם בנפש זה היה לא נורמלי לשמור על ריחוק למשך שנה (ועדיין אנו ממשיכים) בגלל הנגיף שסובב את העולם על הכתר הקטן שלו ועצר לנו את החיים. לא רק עבודה ופרנסה, לא רק מקומות בילוי- קשר אנושי בסיסי- במובן הכי פשוט של המילה. חיבוק, נשיקה. נורא. תחושת הבדידות השתלטה עלינו ואנו נלחמנו בה עם הפחד מהנגיף והכרחנו את עצמנו לציית לחוקים. זה היה נכון אבל במקרו שום דבר כאן לא היה נכון. המכה שהמגפה הנחיתה עלינו הותירה ועוד תותיר בנו טראומה, פוביות, חרדות וזיכרון רע. לחיבוקים ונשיקות יש יתרונות עצומים לגוף ולנפש! רוב המחקרים (ונעשו אלפים עד היום) על חיבוקים ונשיקות, מוכיחים את התרומה החיובית שלהם עלינו כיצורי אנוש חברותיים וחברתיים. מסתבר שכאשר אנו מתחבקים ומתנשקים, משתחרר בגופנו הורמון בשם אוקסיטוצין,...