נרקיסיזם

היי ד"ר ,אני מתעניין מאוד וגם לומד בפסיכולוגיה ,ולכן חברים לפעמים מבקשים את עזרתי . אם זאת , יש לי חבר שאפנה אותי לבעיה שאני מתקשה להבין וגם מודאג ממנה. החבר התחיל לצאת לא מזמן עם בחורה ,והוא מתאר דברים באישיות שלה שקצת מלחיצים אותי ,מצד שני אני לא רוצה לתת לו תשובה החלטית לנתק את הקשר מיד ,למרות שהסימנים מראים שיש צורך בזה ,לכן החלטתי לנסות להתיעץ. הוא מתאר בחורה חמודה מאוד ,מעניינת מאוד ,אינטלגנטית ,חובבת בעלי חיים ,ועם זאת הוא מתאר במילים שלו משפטים כמו: "אני יכול לכעוס ולא לדבר איתה כמה ימים ולא יהיה אכפת לה " "אני יכול להראות את כל הסימנים שאני פגוע והיא לא תשאל "למה אתה רצת מדוכדך היום?" או "אתה מרגיש טוב?" או "פגעתי בך בדרך כל שהיא?" הוא מתאר אותה כאישה שמאוד פתוחה שהיא מדברת על עצמה ועל הרגשות שלה ,אבל לא שואלת כלום עליו ועל הרגשות שלו. הדברים האלה מדליקים אצלי נורה אדומה ורצון להגיד לו לברוח . אבל מצד שני אני מנסה להבין האם יכול להיות עוד צד להתנהגות שלה חוץ מהפרעות או אישיות מאוד קצוניות שעולות לי בראש שאני שומע את התיאורים שלו (הפרעת אישיות נרקסיסטית ,סוציופתיה ועוד דברים קיצוניים ..) אשמח לדמוע את דעתך ,האם יש סיבה להגיד לו להשאר ולהמשיך לנסות ? או שעדיף לו לעזוב עכשיו ומהר. תודה ויום טוב .

הי, התמונה שתיארת מאד מאד חלקית, בכל אופן, ואענה מניסיוני כמטופלת, ומקווה שיהיה לה מקום לצד התשובה של אודי המומחה - מניחה שמתוארת פה החוויה של החבר לאחר זמן הכרות קצר ככל שהבנתי, וזה יכול להיות גם קשור למבנה האישיות שלו. והופה הופה - לא מומלץ לקפוץ מהר כל כך להגדרות ואבחנות. מה גם שהן שם מאד כללי כדי להתאים לאיזה ספר ולכל אחד סיפור אישי וייחודי משלו. ואולי לא בטוח שמומלץ להתערב לחבר יותר מידי בחיים שלו (?) ולכן, כנראה שגם אנחנו כאן לא ניתן הוראות הפעלה, הנחיות, המלצות, בפרט בהמשך לפוסט אחד. איך אפשר לדעת...? ככה אני חושבת. סוריקטה

אולי צריך לתת לה עוד זמן ... במערכות יחסים צריך משהו להרגיש כדי שיהיה אכפת.. ולא תמיד אנשים מולנו מגיבים כמו שאנחנו מצפים מהם להגיב רק זמן יכול לעורר תגובה... חטולית

שלום גידי, שאלתי כמטפלת מתחילה, האם יש קשר לדעתך בין התמכרות למין אצל גברים הומואים לבין נרקיסיזם? באם כן, האם יש ספרות בנושא? תודה אורית.

אני גאוותן... אולי הבן אדם הכי גאוותן בעולם... ואני צריך להזכיר את זה לעצמי בכל רגע... כי ברגע שאני אפסיק להזכיר את זה לעצמי... אני אתחיל לתרץ, להתחמק ולישפוט את עצמי לקולה.... אני צריך לקחת אחריות על המעשים שלי... למרות שאני מרגיש שזה ממש לא באשמתי... הרבה דברים שקורים הם כנראה כן באשמתי... וזה כואב להודות בזה... ממש כואב..... אבל זאת הדרך היחידה להתקדם אל עבר משהו בחיי.... החיים שלי דפוקים... וזה באשמתי.... אני צריך לקחת אחריות על הטעויות שעשיתי בחיי.... על הטעויות שהובילו אותי אל עבר המקום שאני בו עכשיו.... לא מסוגל לקבל ביקורת.... מלא במחשבות אלימות, מיניות, סדיסטיות וחולניות.... מרגיש שאף אחד לא יכול להבין אותי.... שאני מיוחד... אני לא!!!!!!!...... אני לא...!!!!!!!!!.......... זה כואב להודות בזה!!!!! זה מרגיש כמו אגרוף בבטן..... זה מרגיש כמו נבוט לפנים.... כמו מראה שמראה אותי בכל הכיעור שלי... ויש הרבה כיעור.... אני נרקיסיסט ברמה הכי מקסימאלית שקיימת..... אני חושב שאני "אמפתי", "רגיש" , "מיוחד" וכשמישהו אומר לי שאני לא אני זועם..... יעני איך מישהו מעיז לחלוק על זה שאני מיוחד....... מושלם..... רגיש..... טוב לב...... קדוש...... מזויף!!!!!!!..... המסיכה הזאת שיש לי על הפנים מציקה לי!!!! אבל אני לא יודע איך להוציא אותה!!!..... אני מפחד ממה שעשיתי לאחרים.... אני מת מיפחד ממה שמסתתר מאחורי המסיכה הנרקיסיטית שלי..... אני מרגיש שהדבר היחיד שמעניין אותי זה מה אחרים חושבים עלי.... ואלי זאת הסיבה שבגללה אני מרגיש כל-כך מנותק.... ואני חייב לקבל את עצמי.... כי אם לא אקבל את עצמי, איך לעזאזל אוכל להשתפר?!!! כל מה שאוכל לעשות זה להדחיק את עצמי. לבקר, לישפוט, לשנוא.... לדחוק את כל מה שאני לאיזו מגירה באחורי הראש!!!! להשים עוד מסיכה על זאת שכבר קיימת.... מסיכת שינאה מתחת למסיכה של נרקיסיסט... אני לא מרגיש חיי בכלל... אני כל-כך עסוק בלהיראות מושלם.... שאני כבר לא חיי יותר... אני סובל!!!, ואני לא יודע איך לעלות למעלה.... יש לי חלום להיות אנימטור, ואני אגשים אותו בכל מחיר.... אני מאמין שאם ארצה משהו אוכל להשיג אותו ואני יודע שזאת מחשבה נרקיסיסטית, אבל היא מחשבה מלאת תיקווה.... אז אני שומר אותה!! לא מעניין אותי אם היא נרקיסיסטית, אני חושב שהיא מחשבה טובה.. יש לי בעיות נפשיות... אני מלא זעם, כעס ,טירוף.... אני הומוסקסואל... ואני במשפחה דתייה ככה שאני לא יכול בכלל לצאת מהארון!!! אני יודע שזה מפוזר... אני מרגיש עירפול וסחרחורות כל היום, סליחה על זה

היי שלום לך האם נפגעת מינית בעברך בהיותך צעיר ? מבינה את התסכולים שלך לצאת מהארון בגלל היותך מבית דתי אך כיום אצל המון גברים ..כן יוצאים מהארון ופונים לחיים אחרים גם בלי לצאת מהדת מבינה שזה מפחיד אותך כי ..מה תעשה אחר כך ?? אולי יש לך את הפתרון שבו נמצא החלום שלך להיות אנימטור? לדעתי יכול לשנות את כל החיים שלך גם בלי לצאת מהדת... ועל כל השאר ..לדעתי הצנועה..לך לטיפול שיעזרו לך לעשות סדר בכל מה שקורה לך וכל מה שכבר קרה לך בעבר אולי שם תוכל להוריד מסכה ולמצוא את מי שאתה באמת וטיפול בהחלט יעזור החלטות לא פשוטות אך יעזור לך לקחת אחריות .. בהצלחה חטולית

ברוך הבא, לכולנו פה יש חלקים נרקיסיטיים, לא מפחיד אותנו :-) ומי בכלל החליט שזה מה שאתה כולך (?) החלום להיות אנימטור מקסים בעיניי. הלוואי ותוכל להגשים. להיות הומוסקסואל במשפחה דתית - נשמע כמו סבך רציני ובעיה מצערת מאד. ואולי לא במקרה רשמת את ההודעה בחודש הגאווה. נשמע שהכאב שלך מייסר מאד מאד. כועסת ונעצבת איתך על שאינך משוחרר להיות מי שאתה. שלם ולא מושלם. סוריקטה

מה שמבאס זה שבדקתי, ויש המון מאמרים שאומרים שנרקיסיסט לא באמת יכול להשתנות, שהוא נידון להיות במערכות יחסים רעילות לנצח, ושצריך ליברוח מימני. זה ממש מדכא אותי.

שלום רב, מאז שאני זוכר את עצמי, היה לי OCD ברמה מאוד משמעותית, כזו שאי אפשר לפספס. כמו כן, אני פרפקציוניסט מילדות,מכור לניקיון ולסדר (אפילו מנטלי) ומקבל קשה מאוד דברים שלא מסתדרים (לצערי אני חווה התקפי זעם קשים, תסכול נוראי ואלימות מילולית לפעמים כלפי המשפחה).בתור ילד גם לא ידעתי להתמודד עם זה, הייתי לפעמים לא נרדם בלילות אפילו אם השמיכה לא הייתה מסודרת כמו שצריך, הייתי חי את השלמות שאני רוצה לחיות ולא את המציאות. אני מתקשה ללכת לטיפול כי אני פשוט לא מרגיש שלם עם זה. משתגע מהעובדה שכאילו הכל בסדר, אבל לא בסדר, וכשמשהו לא מסתדר לי הוא פוגע בי בצורה אנושה. תמיד עולה בי המחשבה שאני הורס לעצמי בעצם הטיפול. החלטתי בכל זאת להיפגש עם פסיכולוגית, פשוט כי אני לא מתקדם לשום מקום מבחינת תעסוקה או לימודים, ורציתי לשבור את השגרה ולעשות משהו קבוע(אני אוהב דברים קבועים, בסדר מסוים, עם פואנטה). הבעיה שלי היא יותר עמוקה, ואני צריך להבין את עצמי לפני שאגיע לשפל, כי אני מדוכא מאוד. קראתי המון על הפרעות אישיות, ואני מוצא דמיון ממש גדול בין OCPD לנרקיסיזם. אני כן סובל מהפרעת אישיות (הייתי אצל פסיכיאטרית בקופ"ח וזה מה שהיא איבחנה), רק לא כתוב מאיזו הפרעה. כשהייתי בטיפול שם, לא הרגשתי כלום, רק תסכול. כמו כן, רציתי לשאול אותך האם אפשר לזהות הפרעת אישיות תוך כדי שיחה בודדת של 10 דקות. אני חושב שהבעיה הכי גדולה אצלי היא שאני לא מכיר את עצמי כמו שאני רוצה להכיר. אני רוצה להבין את עצמי במאה אחוז, וכואב לי לדעת שיש סיכוי שאני מאובחן במשהו שלא נכון, או שנכון בחציו. (כשהלכתי לשם אמרתי לפסיכיאטרית סתם דברים, בעיקר מתוך "פוזה" ויש משהו שאני יודע שהיא אבחנה לא כמו שצריך). לדוגמה, היא כתבה שאני סובל מסומטיזציה, כי הראיתי לה שיש לי הרבה צלקות קטנות על הידיים, ואמרתי לה שזה מכוער ושזה מעסיק אותי המון. היא אמרה שהיא לא רואה שום צלקות, אבל אלו צלקות שגרמתי לעצמי כשהייתי נער, ואם מתסכלים קרוב, הן שם. אני לא אוהב פגמים, אני מפחד מהם, ויש לי צלקות בעור לצערי הרב. הרגשתי פתוח לומר לה את זה, והיום אני מצטער. הרי ברור שאפשר להחשיב את הדעה שלה כנכונה בתור בעלת מקצוע, אז מה אני אמור לעשות? להוכיח לאנשים במיקרוסקופ שיש לי צלקות? מי שמסתכל רואה. אני מסתכל על הצלקות האלה כמעט כל 5 דקות... בשורה התחתונה- איך אדם כמוני יכול לדעת מה הוא עובר גם בלי ללכת לפסיכולוג? האם פסיכולוגית כן תוכל לומר לי את זה או רק פסיכיאטר? תחושת האי וודאות הזו הורגת אותי, במיוחד שאני מרגיש בודד עם התחושות האלה. למעשה, זה הדבר הכי משמעותי שגרם לי לקבוע עם פסיכולוגית. אני לא מצליח לישון בלילה כמו שצריך בגלל זה. אני בכלל מרגיש שעצם זה שפניתי לייעוץ רק גרם לי ליותר נזקים, וזו תחושה נוראה. אשמח אם תבהיר לי את הדברים, לפחות בשביל התחושה האישית שלי. קראתי את המאמר שלך על OCPD וזה כמעט שכתבת את זה עליי. פשוט אחד לאחד. ואז נתקלתי באישיות נרקיסיסטית, וראיתי קווי דמיון רבים. אני יכול לדעת מה ההבדל הכי משמעותי בין שתי ההפרעות? תודה רבה על העזרה.