סכיזופרנים אינם מבחינים בין מציאות לבין תוכן המייצג אותה...
רבים מבלבלים סכיזופרניה עם פיצול אישיות ומתייגים את החולים...
בעיות שינה פוגעות באיכות החיים וגורמות לעייפות במהלך היום,...
שלום רב, אני נסערת ודי מבולבלת ומקווה שאוכל למצוא בפורום הזה מעט תשובות. ניהלתי זוגיות של מספר חודשים עם חולה סכיזופרניה- הוא סיפר לי מיד בתחילת הקשר שאיבחנו אצלו מספר שנים קודם לכן סכיזופרניה פרנואידית והוא מטופל בכדורים. קיבלתי אותו כמו שהוא למרות כל החששות וזאת לאחר שקראתי רבות על המחלה והתייעצתי בפורומים עם בנות שלהם בני זוג הלוקים בסכיזופרניה. הקשר החל מדהים ועברנו לגור יחד- הוא עצמו מנהל אורח חיים נורמאלי- בעל מקום עבודה מסודר, יש לו חיי חברה והוא חברותי לסובבים אותו. ביננו היו עליות ומורדות- למדתי לזהות סיטואציות שהוא נכנס לאפיזודה פרנואידית - רק לפי המבט המבוהל בעיניים. לעיתים ציין בפני שרצים לו בראש "סרטים" גם לגבי ושאני כביכול נשלחתי כמעין מרגלת אחריו. כפי שציינתי קראתי רבות על המחלה ולמדתי להתמודד עם הסיטואציות, למרות ששאלתי אותו מספר פעמים מה אוכל לעשות כשזה קורה והוא ציין שבעצמו אינו יודע. לא הכל עבר על מי מנוחות- מספר חודשים לאחר שהתחלנו לצאת וכבר גרנו יחד, הוא החליף את סוג הכדור וזה בדיעבד עשה לו לא טוב- היחס כלפי השתנה והיה תקיף יותר, בכמה סיטואציות הוא כינה אותי שקרנית ולא משנה מה שניסיתי לומר לו מבחינתו רק הצתדקתי ומה שהוא אומר זה מה שנכון. הדף קצר מלהכיל- באחד הויכוחים עזבתי את הבית לבקשתו וחזרתי לאחר מספר ימים לאחר שניהלנו שיחה- הוא ציין בפני לא אחת כמה הוא אוהב אותי, כמה שהוא רואה את החיים שלנו המשותפים יחד, ילדים.. כפי שציינתי, שונה לו סוג הכדור ומשם החלה השפעה קיצונית על התנהגותו- מאדם שאני מכירה ואוהבת, נתקלתי באדם שלעיתים לא הכרתי מי עומד מולי. עשינו הרבה דברים יחד, ניהלנו משק בית ביחד, חגגנו יחד את החגים. לפני מספר ימים בפתאומיות ובצורה מאוד קרה ואכזרית, הוא אמר לי שהוא רוצה להפרד כי הוא לא אוהב אותי(כאשר אמר לי שהוא אוהב אותי יומיים קודם לכן ותכנן לעשות דברים יחד),שמתי לב לשינוי בהתנהגות יום קודם לכן- הוא פשוט אמר לי את זה בקור, המבט שלו בעיניים היה קר ונראה כמלא שנאה מסיבה שאינה ברורה לי. הוא אמר לי זה לא הזיה שלי זו המציאות אני לא אוהב אותך ותתחילי לארוז.. הוא גם החליף את המנעול לדירה... אני לא מצליחה להבין מה קרה וזה די כואב שהזוגיות מסתיימת כך לאחר כמה חודשים טובים יחד... מה לעשות?האם יש מה לעשות? האם שווה בכלל לנסות- נראה שמדובר בדפוס התנהגותי שלו בסיטואציות של לחץ ואני באמת לא מצליחה להבין איך תוך יומיים הוא "לא אוהב אותי" ולדבריו הנוכחות שלי בבית סתם היתה נוחה לו... אשמח לעצותכם
"שומר נפשו ירחק". אם חייך יקרים לך תתחילי לחפש זוגיות אחרת. במצבים מסוימים בסכיזופרניה החולים נעשים עויינים גם כלפי אנשים הקרובים אליהם כמו הורים וילדים. כל תאור שמנסה ליפות את המציאות הזו לא יעזור.....
אני חי מזה 12 שנה עם בן זוג חולה בסכיזופרניה םרנואידית. הזוגיות שלנו מושלמת . הוא מתנהג יפה רגיש ורומנטי.אך ישנן התפרצויות על רקע קנאה ואז הוא הופך לאדם אחר אכזרי . לא מאמין לי ולא נותן לי לדבר.זה מתדרדר לפרידה . אנו לא חיים בבית משותף עד היום אלא בבתים נפרדים. ממליצה לך להפרד . זה קשר מורכב וקשה גם אם אוהבים מאוד.
שלום לך יקרה, התרגשתי לקרוא את דבריך...את מתארת חיים מצד אחד בזוגיות בזמנים טובים,מצד שני בפחד ודריכות מהלא צפוי. למדת להכיר את המחלה כדי להיות לצד בן זוגך,הוא לפי מה שאת מתארת,די ניסה לשלוט בך ושיחק ברגשותיך אולי אף בחוסר מודעות. קבלי את זה כהזדמנות שהצילה את חייך! יש קו דק מאוד בין מה שאת מתארת לבין להפוך לאישה מוכה ואל תתני לאף אחד-לא משנה מה,להפוך אותך לשק החבטות שלו ולהיות כצעצוע שכשטוב לו הוא איתך וכשלא טוב לו הוא עולב בך ועושה כרצונו כגון מה שתיארת-להוציא אותך מהבית בקרירות ואכזריות-לא נשפוט את הבחור,כיוון שהוא לאו דווקא מודע לחומרת מעשיו.לך אני אומר ילדה-תמשיכי הלאה,מישהו שומר עליך מלמעלה!
שלום. בן אדם הוא יותר מ"אבחנה" ואין הדרכה על "איך חיים עם מתמודד עם סכיזופרניה" - הרי כל אדם הוא אדם ומלואו בזכות עצמו לפני מתן של כל כותרת אבחנתית. צריך להכיר את האדם - לא את האבחנה. בכל אופן כדאי ללמוד על סכיזופרניה באופן כללי (ספרים, רופאים, אינטרנט וכד') כדי ללמוד להכיר סימנים ודרכי טיפול - אך לזכור שההפרעה אינה מגדירה את האדם. כמו כן מומלץ להכיר משפחות אחרות של מתמודדים. יש מסגרות רבות (וכבר כתבתי על כך רבות) שניתן להיעזר בהן בין השאר: מל"מ (מתמודדים למען מתמודדים) http://www.malam.org.il/, ממ"ן (מרכז למידע ושיתוף לקהילת משפחות מתמודדי נפש) http://www.maman.org.il, בית אקשטיין http://www.b-e.org.il/htmls/home.aspx, עמותת אנוש http://www.enosh.org.il/ ועוד. בשורה התחתונה את תצטרכי להחליט אם הוא מתאים לך או לא אחרי לקיחת כל הדברים בחשבון. אפשר גם לשקול טיפול זוגי. בברכה, ד"ר אהוד ססר
הוא זה שמגלה פה אנושיות ובגרות, בעוד שאר המגיבים הם מוסתים וכמעט גזעניים כלפי "חולי" ה"סכיזופרניה". האמת שאני חייב לציין זאת לטובה כי זאת פעם ראשונה שאני נתקל בפסיכיאטר שאומר משפט שפוי כמו "בן אדם הוא יותר מאבחנה". בלי ציניות. פגשתי לא מעט פסיכיאטרים בחיי שהטילו רפש סיטונאי על האוכלוסיה, וטוב שיש גם צדיקים בסדום כמאובחן בסכיזופרניה גם אני נתקלתי בשלל דעות קדומות בזוגיות. אחד השיאים היה כשיצאתי לפני מספר שנים עם עו"סית קלינית בהתמחות,בחורה באמת מתוקה, שרק אחרי מספר חודשים גילתה (יותר נכון, גיליתי לה מתוך יושר ) את האבחנה הישנה שלי - ופה הקשר הסתיים. חד וחלק. מדהים כמה הסטיגמות האלה חזקות ומרושעות. ברור שהפסיכיאטרים , בממסד, הם אלה שיוצרים אותה, ויש לקוות שהרפורמה שתעביר את הטיפול באנשים עם קשיים נפשיים לבתי חולים רגילים שלא נראים כמו גטאות מוקפי חומה ,תשנה גם את היחס החשוך של הקהילה לאותו מגזר מודר, היחס המכוער שנחשף פה דרך התגובות של הגולשים.
ואני יודעת שזה לא הכי כיף לשמוע ... אני הייתי נשואה לחולה סכיזופרניה פרנואידית... 4 שנים (שנראו כמו 100 שנה לפחות). יש לו אישיות מדהימה ... ואפשר להתאהב בו בקלות... יש לנו 2 ילדים משותפים... (מדהימים)... מה שחשוב שתביני שזוהי זוגיות מאוד לא בריאה.. הרבה פעמים את תכנסי לפחדים... לא תביני מה הוא רוצה ממך או מה עשית לא נכון... הרבה פעמים הוא ינסה לנתק אותך משאר העולם בגלל הפחדים שלו... בבקשה - אל תעשי את הטעות הזאת! תצתרכי להתמודד איתה כל חייך... מאוד קשה להיפרד מאדם כזה ... ולא הייתי מאחלת לאף אחד לחיות בפחדים של אחרים.. המון בהצלחה בהמשך הדרך... מקווה שתבחרי בדרך נכונה יותר בישבילך...
משהו שמטריד אותי מאוד. לאבא שלי יש סכיזופרניה פרנואידית קשה לפי אבחון של פסיכיאטר,קראתי קצת בוויקיפדיה לגבי ההתנהות והכל שזה בעיקר מחשבות שווא,חוסר מוטיבציה,בדידות,ודיכאון,אבא שלי סובל מכל התסמינים האלה. אני חושש שגם לי יש את התסמינים האלה,אני אוהב להסתגר בבית מול המחשב ולראות טלויזיה,בצבא אחרי הטירונות שהגעתי לסדיר הגעתי למקום שאני לא ממש מכיר את האנשים,התחברתי איתם כמה שיכולתי אבל זה לא באמת חיבור אמיתי,בזמן השירות הצבאי אני תמיד הרגשתי שאין לי באמת חברים,כמו כן יש לי גם חוסר מוטיבציה,אני רק מחכה לימים לעוף לבית למרות שאני עושה יומיות,כל הצבא הזה בעצמו הכניס אותי לדיכאון,אני מרגיש טוב רק שאני חוזר לבית. בימים שמשחררים אותי מאוחר מהבסיס(ת'ש 5 שזה 5 לילות בשבוע בבית תמיכה במשפחה)אני ממש בדיכאון ואין לי כח לכלום. אני לא ממש רוצה ללכת לקב'ן בצבא כי ברור לי שהם חושבים שהכל הצגה. מה דעתכם בנושא?,אני לא ממש רוצה שיהיה רשום עליי בתיק האישי שיש לי בעיות נפשיות,כי אני רוצה בעתיד להכנס ולעבוד במשטרה או משהו בסגנון. לדוגמא עכשיו גם,כל החברים שלי יוצאים ואני מעדיף לשבת בבית מול הטלויזיה ולא לעשות כלום,להסתגר בחדר,לא להיות עם המשפחה או משהו,פשוט להסתגר מול המחשב כל היום,וזאת רוטיניה שחוזרת על עצמה כל סופ'ש. ד'א,גם לאחותי יש תסמינים של סכיזופרניה,ככה אמא שלי לפחות אומרת כי אחותי מדברת חופשי עם אמא שלי על הכל. אני אחד שמחזיק הכל בבטן,בחיים לא אמרתי לאמא שלי כמה שרע לי בצבא או מבחינה חברתית(לא הייתה לי חברה בחיים,סובבים אותי 3-4 חברים מאז גיל קטן) אשמח ליעוץ מה כדאי לעשות.
שלום. הערה כללית: עוד לא פגשתי בן אדם שאמר "אני חושב שיש לי סכיזופרניה" ואכן היה לו סכיזופרניה: 1) סכיזופרניה, ע"פ ההגדרה, היא תסמונת שבה אין יכולת להבדיל בין דמיון ומציאות. לכן - מי שסובל מסכיזופרניה (לפחות בהתחלה) לא יחשוב שיש לו בעיה נפשית כלשהי. 2) הפחד מפני מחלה כלשהי (כולל הפרעה נפשית) בד"כ מעידה על תסמין חרדתי (לא פסיכוטי). 3) התסמינים שאתה מתאר במכתבך אינם עטנים על קריטריונים של סכיזופרניה. 4) אין סיבה לחשוש מלהתייעץ עם קב"ן וזה דווקט מומלץ. הכל חסוי והוא יכול לעזור לך להתגבר על תחושת הדדכאון שאתה מתאר. בברכה, ד"ר אהוד ססר
מה זה אומר שיש לבנאדם דמיונות קשים שהוא מודע לזה שזה דימיון אבל לא יכול לצאת מזה והדמיון ממשיך להתפתח..זה פשוט מפחיד אותי דרך אגב אני סובלת מפחד מסכיזופרניה בערך כמה שנים..
שלום רב דוקטור סיפור קצת ארוך ואני אנסה להסביר לתמונה מלאה בגיל 18 עברתי פסיכוזה קשה והרופא קבע סכיזופרניה על בסיס שימוש בסמים כמו מריחואנה אקסטזי ואלסדי. למרות שמעולם לא השתמשתי באקסטזי וניסיתי אלאסדי 4 פעמים ועשנתי מריחואנה במשך 4 שנים. באותה תקופה של הפסיכוזה הראשונה נפתח במוחי זיכרון חסום על מעשה מיני בילדות ביני לבין ילד אחר שחשבתי שמדובר במעשה מגונה ולא ידעתי שמדובר במשחק ונורא פחדתי והייתי מלא חרדה והייתי צריך לשתף את סובביי הבעיה הייתה שניסיתי לשלוט בזיכרון ולא לעשות סדר ויצרתי מחשבות לא הגיוניות כמו מלאכים שדים וערפדים שנתנו לי מקום בריחה להסביר שנועדתי לעבור את המצב שחשבתי כפגיעה מינית כחלק מהסדר האלוהי. והצד החזק והאמונה באלוהי היה מהצד שקרובת משפחה נהרגה בפיגוע שהייתה צעירה והיא נהרגה במועדון ואני הייתי אמור ללכת לאותו המקום שהייתי בן 14 למזלי נשארתי בבית באותו יום למרות שהיתקשרתי לשאול אם אני יכול לבוא ויכניסו אותי למועדון או לא . אז האמונה והפחד נבעו מהפחד מטרור שהידים ומהעובדה שהייתי אמור להיתגייס ופשוט פחדתי מאוד למות . שמעתי מן הפרעות בתדר השמיעה הנורמלית שפירשתי כקולות וחיפשתי דרכים לברוח מהמציאות אם זה בעזרת סיפורים או סרטים הכל היה יכול להיראות לי כהמצאי בריחה במיוחד קבלה מאחר שחבר שלי היה תלמיד בישיבה של הרב לייטמן והמליץ עליו. הבנתי שכל ההזיה של הקולות והסימנים לא אמיתית אבל בסוף נכנעתי ופשוט כאילו ניתקעתי בסרט קולנוע בלי אפשרות להיתפכח. כל זה היה בערך לפני 10 שנים במשך כל הזמן הזה הרבה חברים שלי ושל ההורים בינהם סוכני ביון לשעבר ואחיות פסיכיאטריות ופסיכיאטרית אחת שגם היא חברת המשפחה טענו שאין לי סכיזופרניה אבל פחדתי ואני עדיין פוחד מהאמת כי אני באמת איבדתי אמונה באיזון שלי ואני סובל מחרדה נוראה ובעיות נשימה שהרבה פעמים פניתי לרופא המטפלת האיבחון הראשוני ופשוט החליפו לי תרופה במקום לבדוק את הנשימה שלי אז ככה לאחרונה גילו שהיה לי אף שבור ככל הנראה מגיל 15 אז עברתי ניתוח ואז גילו שיש לי קונכיות אף מורחבות ואני מתכוון לעבור ניתוח באפריל 17 ואם תרשי לי אני אציין שאני בקנדה מאז שנת 2008 אבל האיבחון הראשוני קרה בארץ ולדעתי הוא רשלני ולדעת רבים גם ... אז אני מקווה אחרי הניתוח הנשימה שלי תיהיה סוף סוף אפשרית ורמות החרדה שלי ירדו רק שאציין גם כל הזמן הזה ניסיתי לעבוד והיו שנים טובות והיו כאלה פחות הלכתי למכללה וקיבלתי ציונים טובים ואני מתכנן ללמוד באוניברסיטה שאחזור לישראל אפילו הצלחתי להגשים חלום ופתחתי חברה להפקת אירועים והייתי DJ על ספינה במשך חודשיים ואני הייתי נורא מוצלח וכן בעתיד גם כמובן להקים משפחה אז פשוט קרובי המשפחה וחבריהם שראו אותי אמרו שהם ראו סכיזופרנים ואני לא כזה אבל בכל זאת האיבחון הוא סכיזופרניה פרנואידית לאומת רופא אחת שאמרה שלא וזה uncategorized mood disorder אבל האיבחון כשל לאחר שלא עברתי ירידה מהתרופות ואני מאמין בגלל בעיות הנשימה שגורמות כאב וחרדה והרבה אי נעימות ובכלל כמצב קשה ובלתי מאובחן במשך שנים. טוב אז החלק הגדול בסיפור תואר עכשיו לפני חודש ימים יצרתי קשר עם הפסיכיאטרית מהאיבחון הראשוני בארץ וסיפרתי לה אותו דבר והיא אמרה שהיא תשמח לעזור אבל דאגתי אם אני רוצה לתבוע רשלנות רפואית האם באמת כדאי לי לפנות אליה או עדיף לרופא אחר ? דוקטור יקר האם ניתקלת במקרה דומה ? מה דעתך? אני בטוח שלפי הקריטריונים אני תואם מקרה של רשלנות באיבחון נכון וכמובן טיפול לקויי וברצוני להילחם בזה ואני אשמח אם תעני לי באובייקטיביות וניסיון . סליחה על חוסר הניקוד קשה לי לנשום וניסיתי להיתמקד בטקסט ואני כותב על טלפון נייד אז זה קצת מסובך . תודה רבה ויום נעים אדוארד
אפשר למחוק את השאלה הזו כי פרסמתי פעמים בטעות , תודה
אפשר
שלום לך ניכר שהתחושה שהאיבחון שלך שגוי מציקה לך מאוד אז הייתי ממליץ שתגש לאבחנה אובייקטיבית נוספת שתשיב סופית לשאלה זו. ככלל ניתן לומר שאכן קשה להוריד אבחנה לאחר שזו ניתנה. תרגיש טוב!
ראה למטה
תודה רבה ויום טוב
שלום רב, בן זוגי אובחן כחולה. אנו מעוניינים להיכנס להיריון בקרוב. מהם הסיכונים?
כמו בכל מחלה כרונית ההשפעה העיקרית היא שיש להיות כל החיים במעקב רפואי ולקחת תרופות. מבחינת הסיכון להתפרצות של המחלה אצל ילדיכם, הסיכון באוכלוסיה הכללית הוא 1% והסיכון של מי שאחד מהוריו חולה בסכיזופרניה הוא 9%.