הדרכת הורים: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

הורות לילדים להט"בים: מסע של קבלה, תמיכה ושינוי

הורים לילדים להט"בים חווים לעתים יציאה פומבית או אישית מהארון של ילדיהם, ללא כלים להתמודד עם התהליך. הפסיכולוגית ד"ר נגה נבארו ממכון שינוי מסבירה על התמודדות, גאווה וקבלת האחר בצורה בריאה ומכילה הורות היא מסע מרתק אך גם מורכב עם התמודדויות ואתגרים רבים. הורים לילדים בכל הגילאים מוצאים את עצמם בסיטואציות רבות מתחבטים, מתלבטים ותוהים אם עשו את הצעד הנכון או אמרו את המילה הנכונה. לעתים ההורה מרגיש שנפלטה לו תגובה לא ראויה ואיכשהו תמיד קיים החשש שאולי הוא מזיק לילד שלו. גידול ילדים להט"בים (הומואים, לסביות, טרנסג'נדרים וביסקסואלים וגם בני נוער שכרגע מתחבטים בשאלת הזהות שלהם) מציב קשיים ייחודיים אף יותר, לצד כמובן רגעים של גאווה וחיבור עמוק שנוצרים על רקע הקשיים והדרך השונה שבה צועדים ההורים והילדים. בעשור האחרון החברה נעשתה סובלנית יותר כלפי הקהילה הלהט"בית. אמנים רבים "יצאו מהארון" והתקבלו בזרועות פתוחות, אצל חלקם אפילו נרשם זינוק מעודד במדד הפופולריות. השיח לגבי מיניות,...
ללמוד עוד על הדרכת הורים
הורה מול מורה: איך נתנהל נכון?-תמונה

אנשי החינוך שמלמדים את ילדינו מבלים איתם שעות רבות, ולמעשה...

מאת: לאה שטרן
02/09/2018
לא רוצים לישון-תמונה

המומחים אמנם הוציאו טבלה המפרטת את שעות השינה להן זקוקים...

מאת: מירי...
19/11/2006
הצבת גבולות לילדים: מהי הדרך הנכונה?-תמונה

הורות בעידן הטכנולוגי כרוכה באתגרים רבים. כיצד ניתן לבסס...

מאת: ד"ר איתי זיו...
22/10/2018
טיפול ביבליותרפי להורים לילדים עם צרכים מיוחדים-תמונה

ביבליותרפיה היא אחת משיטות הטיפול באמנות, העושה שימוש...

מאת: איל...
09/07/2019

הדרכת הורים: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום בני בן 4 פלוס. גמול מפיפי וחיתול כשנה. גן טרום טרום טרום חובה. התחלתי גמילה ללא החיתול.שבוע. סירב לשבת באסלה ועשה בתחתונים ובריצפה. לא צלח החזרתי חיתול. כל זה לפניי חודשיים. התחלתי השבוע, עודדתי וכו וכו עשה בתחתונים קצת והרמתי אותו לאסלה, פחד, כעס , רצה חיבוק. הצליח 4 פעמים לעשות באסלה רק עם חיבוק שלי . בגן קראו לי היום, אתמול, שלשום עשה קצת קקי בתחתונים ולא מוכן לעשות באסלה. בפעם ה1 הגעתי, ניקיתי אותו ועשה מעט באסלה. היום עשה במכנסיים, ילד זיהה צחק - גן רב גילאי. הגענו הביתה עשה בתחתונים וכעס עליי והרביץ לי כשאמרתי לו בו נעשה בשירותים. מה עושה? שולחת לגן? משאירה בבית? מחזור שני יהיה גן חדש, ילדים חדשים, וגם חבריםמהגן. חוששת כיהמקום זר לו ולא יעשה. איך עוזרת לו כן רגשי כנראה? פחד חרדה אמא אני מפחד

הי אודי, בנך בן 4 ואני מבינה שהוא גמול מפיפי אבל קקי הוא מסרב לעשות באסלה ומבקש להתפנות בחיתול. אם הבנתי נכון, אז לא נראה שיש כאן פחד מהאסלה שהרי פיפי הוא עושה בשירותים בלי בעיה. בנוסף, ילד שיכול להתאפק עד ששמים לו חיתול ואז להתפנות, הוא למעשה שולט בסוגרים ויכול להחליט איפה ומתי לעשות קקי. כלומר הוא יכול לבחור אם לעשות בחיתול או באסלה. אצל ילדים רבים חוסר שיתוף הפעולה עם הקקי הוא דרך ביטוי, זה שפה. ברוב המקרים בהם ילדים בגיל 4 נמצאים בתהליך גמילה ארוך ומתיש, ניתן לראות שיש עוד מקומות בהם הילד מתקשה לשתף פעולה – עקשנות רבה, בכיינות, קושי להתגמש ולזרום, משא ומתן על כל דבר, ילד שרוצה שהכל יהיה בדרכו, והוא מתוסכל כאשר דברים אינם קורים כפי שהוא רוצה, קשיים בשינה, בררנות באכילה ועוד. אם את מזהה אצל בנך חלק מהמאפיינים הנ"ל אז הקקי הוא חלק מתמונה רחבה יותר. המפתח לשינוי הוא להבין את ההתנהגות (למה הוא לא מוכן לעשות בשירותים) ולתרגם אותה לצורך הרחב יותר שהיא מבטאת. כאשר הילד יקבל מענה לצורך הרחב, זה ישליך באופן אוטומטי גם לגבי שיתוף הפעולה עם הקקי. מכיוון שאתם כבר מעל שנה בתהליך, וכל מה שניסיתם לא יצר התקדמות משמעותית, אני ממליצה לפנות לייעוץ. במקרים כאלה אין פתרון קסם שניתן לתת בעזרת עצה קצרה בפורום. זה דורש בירור יותר רחב - להבין יותר את האופי של הבן שלכם, ולבדוק אם התגובות שלכם (ההורים) מקדמות או מעכבות את תהליך הגמילה שלו ועוד... בהתאם לכך אוכל לתת לכם הדרכה רלוונטית, מעמיקה, ומותאמת אישית. חשוב לעזור לילד להתקדם ולהיות מותאם לכל בני גילו ולשלב ההתפתחותי שלו, כדי שלא ילעגו לו, כדי שתחושת הערך שלו לא תפגע, וכדי שלא תצטרכי להגיע לגן לנקות אותו. בברכה, איילת אפשטיין – מנחת הורים ויועצת זוגית, יועצת שינה וגמילה מחיתולים. 052-8575311

היי תודה על המענה אנחנו בתהליך קצר עם הקקי. השבוע וחצי הללו הפכו לגמילה משמעותית. אין חיתול יש תחתון ובורח בתחתון וגם בוחר בתחתון אך עשה בשבוע זה 4 פעמים באסלה עם חיבוק שלי. ילד מאד זורם וחכם ,יכול להיות שהעיניין טמון במעברים בין אמא לאבא? שינויים? גיליתי כי האבא שם לו חיתול לפיפי בלילה כשישן אצלו פעם ב14 יום ואולי זה בלבל אותו? ביקשתי מהאב שיהיה בקו ישר איתי. אם עשה באסלה ורצה חיבוק ואתמול בתחתונים אז מדוע זה ככה? חשבתי כשיראה שעשה ימשיך את אומר מפחד

הי אודי, ילדים נגמלים בו זמנית מפיפי ומקקי. לפעמים הם לא מצליחים להתקדם ולעשות בשירותים אחד מהם. לכן, למעשה, תהליך הגמילה של הבן שלך התחיל לפני שנה (לא לפני שבוע וחצי), והוא הצליח עם הפיפי וקצת נתקע עם הקקי. אני מבינה שאתם ההורים גרושים וזה מוסיף עוד מורכבות וקושי. כדי לתת לכם הדרכה רלוונטית שבאמת תעזור אני ממליצה על הדרכת הורים פרטנית. אתם מוזמנים להיות בקשר. בברכה, איילת אפשטיין - הדרכת הורים ויעוץ זוגי, יעוץ שינה וגמילה. 052-8575311

היי, התחלנו לגמול את הבן שלי לפני 4 חודשים כשהוא התחיל להגיד לנו מיוזמתו שיש לו פיפי וקקי. היו הרבה פספסוסים בשבועיים הראשונים אבל זה התחיל להסתדר לאט לאט וכמות הפספוסים ירדה. בהתחלה גם היה עושה קקי בתחתונים אבל זה הסתדר מעצמו לאחר כמה שבועות. בלילות- היה 3 שבועות עם חיתול והתעורר יבש אז הורדתי לו. יש פספוסים פה ושם אבל לא משהו נורא או קבוע. כשחזר לגן אחרי חופשת הקיץ כמעט ולא פספס שם פיפי, הגננת אמרה שהוא אומר שיש לו והולך לעשות. בבית היה מפספס הרבה יותר בין 3-5 פעמים עד שהלך לישון. התחלנו לקחת אותו מיוזמתנו (עכשיו אני יודעת שזו טעות ענקית) ז"א לתת לו יד ולהגיד לו "בוא נלך לעדשת עכשיו פיפי כדי שלא יברח בתחתונים" והדגשנו את זה שעכשיו הוא ילד גדול שעושה בשירותים ולא בחיתול כמו תינוקות. היה גם הרבה עניין סביב "פרס פיפי" מה שלאחרונה הופסק כי זה פשוט איבד מהעניין והרגשתי באיזשהו שלב שאני כאילו מענישה אותו אם הוא מפספס ולא מקבל פרס ונוצר מצב לא נעים . המצב כיום הוא שבגן- בדרך כלל הוא מפספס פעם 1, לפעמים פעמיים אבל זה קורה אולי אחת לשבוע ויש גם ימים שלא מפספס בכלל אבל זה גם קורה בערך אחת לשבוע. בבית מפספס כמעט באופן קבוע 1-2 פעמים. מידי פעם אומר שיש לו פיפי אבל לא קורה הרבה, יותר מיוזמתנו. בשבוע האחרון התחלנו לשחרר וחוץ מלהזכיר לו כל חצי שעה, שעה אנחנו לא עושים כלום, למעט אם הולכים לג'ימבורי ששם קשה לו לעצור את הפעילות אבל זה בכיף ובהתלהבות כזו. בלילות היה מתעורר פעמיים ואפילו 3 פעמים בגלל מה שאנחנו חשבנו שזה פיפי (הוא לא אומר בלילה, הוא בוכה ומותח את הרגליים, ככה אני יודעת שזה פיפי). בלילה הוא מסכים לבוא לפיפי רק איתי, עם בעלי לא, וכשאני לוקחת אותו אז צריך לדבר איתו כמה שניות כדי לשכנע/להבין אם באמת יש לו פיפי ורק אם הוא מושיט לי יד שארים אותו אני לוקחת אותו, אף פעם לא בכוח והוא חוזר לישון. מאז ששחררתי את עניין הפרסים והנחנו לו, הוא אומר קצת יותר מהרגיל כשיש לו פיפי ובלילה הוא מתעורר פעם אחת לפיפי.

הי ליאת, את מתארת תהליך גמילה נורמטיבי, שהתחיל טוב, ביוזמת הילד, אשר לאט לאט למד לשלוט בגוף שלו והשתפר - הפספוסים פחתו, עם קקי הוא בשליטה, ואפילו בלילה הוא היה יבש יותר ויותר. אבל, אחרי זמן מה, משהו בהתקדמות שלו נעצר, ואפילו יש נסיגה ופחות שיתוף פעולה. פעמים רבות, ילדים שהתחילו את תהליך הגמילה בשיתוף פעולה, מתחילים לאט לאט להתנגד ולסרב. זה קורה בדרך כלל כאשר ההורים עסוקים מאוד בגמילה, חוששים מפספוסים ומבקשים למנוע אותם בכל מחיר, והגמילה תופסת נפח גדול מדי בשגרת היום יום. ההורים מתקשים לסמוך על הילד שילך לשירותים, והם מזכירים לו, מנדנדים לו,לוקחים אותו לשירותים כל חצי שעה, מדברים איתו שוב ושוב על הצרכים, וכופים עליו להתפנות בלי להיות קשובים לרצונותיו ולצרכיו. היוזמה והשליטה הגבוהה של ההורים מקשה על הילדים להיות קשובים לגופם ומעוררת את התנגדותם לתהליך. נוצר המון לחץ סביב הגמילה. מה שצריך לעשות הוא לשחרר את הלחץ ולהעביר את השליטה על הצרכים אל הילד. אין צורך להזכיר לו כל חצי שעה, אלא מאפשרים לו להחליט בעצמו מתי הוא הולך להתפנות ומכבדים את רצונו. נשמע פשוט, אבל בהחלט לא קל ליישום... זהו תהליך שלוקח זמן, ובמהלכו חשוב לעודד את הילד גם על ניסיונות וגם על הצלחות קטנות בדרך. חשוב לאמץ גישה אופטימית ולהעביר לילד מסר של אמון ביכולתו להשלים את המשימה ההתפתחותית שלו. אם בעוד כמה שבועות אתם לא רואים התקדמות משמעותית, חבל שאתם והילד תמשיכו לסבול. אתם מוזמנים להיות איתי בקשר ואשמח להדריך אתכם כיצד לעזור לו לצאת מהרגרסיה. בברכה, איילת אפשטיין - הדרכת הורים ויעוץ זוגי, יעוץ שינה וגמילה. 052-8575311

שלום רב, כשיש המלצה להדרכת הורים למה הכוונה, הדרכת הורים מיוחדת שמתמחה בהפרעת קשב? אם כן היכן ניתן למצוא הדרכה כזאת, קופח? (מכבי אזור מרכז)? האם בהדרכה זו עוזרים לנו גם בבעיות התנהגות? ועוד שאלה בסיטואציות של ילד בכיתה ב כשהוא מקבל דף עבודה או קטע לקרא ואין לו שום בעיה של למודים , הוא נכנס ללחץ ומסרב לעשות או לקרא אומר שזה קשה ושזה הרבה, האם זה אחד הסימפטומים של הפרעת קשב? (חשוב לציין שאנו לא מוותרים ולאחר מאבקים כעסים ואיומים והוא עושה את העבודה ומצליח ללא קושי לימודי)

יעל שלום, הדרכת הורים הינה הדרכה להורים כיצד להתמודד עם הקשיים שגורמת הפרעת הקשב והרכוז של בנם או בתם. בהחלט מומלץ שתהיה זו הדרכת הורים באוריינטציה של הפרעת קשב ורכוז. הפרעת קשב ורכוז פוגעת בתפקוד בשטחים שונים של החיים, כמו גם התנהגות. הדרכת הורים אמורה להתייחס למכלול הבעיות שגורמת הפרעת הקשב והרכוז. בקופות החולים, הדרכת הורים ניתנת בד"כ ע"י פסיכולוגים, באופן פרטני או קבוצתי. אפשר לפנות למוקד של הקופה ולברר. באופן ספציפי באזור המרכז, חברי מכבי יכולים לפנות למרפאה לטפול בהפרעות קשב ורכוז בהרצליה, למרפאה הפסיכיאטרית לילדים בנוער בנתניה, או לפסיכולוגית אסתר גולדברג (טלפונים בומוקד מכבי). אפשר גם לפנות להדרכת הורים במרפאות בי"ח שניידר - לכל חברי קופות החולים, ולא מסובסד. לשאלתך השניה. הפרעת קשב ורכוז מאובחנת כאשר הילד עומד במספר קריטריונים. תסמין אחד אינו מאבחן הפרעת קשב ורכוז. התאור שנתת עלול להתאים להפרעת קשב ורכוז, אך יכולות להיות סיבות רבות ושונות להתנהגותו זו של הילד. לפני שרצים לאבחון, אני ממליץ להוועץ במורה המחנכת וברופא הילדים. שבוע טוב, ד"ר ברנע ארז.

שלום, מדובר בבן שלי - בן 16. תלמיד כיתה י"א במגמה מאוד תובענית ורמת לימוד גבוה מאוד. הוא מתוסכל מהלימודים. שונא ללמוד. לא מצליח כבר תקופה ארוכה לישון בלילה כמו שצריך ומהלך היום אינו מרוכז בלימודים. אתמול כתב שהוא חושב כל כל על להתאבד אבל יודע כמה הוא חשוב לנו אז לא עושה את זה. אומר שכל היום הוא בבית ולא כיף לו בחיים. לא כיף לו לעשות כלום. לא בא לו לעשות כלום. החומר הלימודי לא מעניין אותו. אמרתי לו שאני חושבת שצריך לפנות לגורם מקצועי - פסיכולוג או פסיכיאטר כדי שייעץ ויסייע בנושא, אך הוא לא רוצה ואומר שיתמודד בעצמו עם המצב. מקרה דומה קרה גם לפני שנתיים והדברים נירגעו עם הזמן. זה לרב קורה כשלא הולך לו במבחן מסויים (כפי שקרה אתמול) למרות שהיום יום שלו מתסכל אותו בנוסף ללימודים. הוא כל היום יושב בחדרו עם המחשב (הוא מאוד אוהב את תחום מדעי המחשב). לא ניפגש עם חברים. לא רוצה לצאת לטיולים שנתיים. מצב מאוד מאוד מתסכל ומדאיג ואני לא יודעת איך אני ובעלי אמורים להתמודד עם זה? לכפות עליו ללכת לטיפול פסיכיאטרי? נ.ב. הוא מסרב שאפנה לגורם כלשהו מבית הספר שלו - מחנכת או יועצת.

שלום, שאלה האם היצעתם לו לעבור לכיתה קלה יותר או להשמיט כמה מקצועות מוגברים כדי להקל עליו? ירדן

כן. הצעתי לו עוד לפני שהתחיל כיתה י'. אינו מעוניין.

הי שוב, במצבים כאלה אני מציעה לזוג ההורים להיכנס לתהליך של הדרכת הורים טובה, שמטרתה לחשוב ולהבין טוב יותר את צרכי הנער, ללמוד כיצד לייצר עימו מערכת יחסים קרובה יותר, כיצד אפשר ונכון לתמוך בו ובנוסף להרחיב את החשיבה על הסביבה הביתית שיתכן וקשורה אף היא לציפיות העצמיות המוגזמות שלו מעצמו. אני בטוחה שתמיכה מעין זו עבורכם תסייע לכם לסייע לו. בברכה, ירדן

מודה על העיצה אך חשוב לי לציין שהקשר שיש לנו עם הילד הוא קשר קרוב, אוהב ואנו מאוד משמעותיים בחייו. גם הוא מרגיש ואונץמר את זה וגם אנחנו מרגישים כל. אנחנו מרעיפים עליו אהבה אינסופית והוא יודע שאין לנו ציפיות שיצטיין בלימודים. אני כל הזמן אומרת לו שמספיק שרק יעבור את המבחן אפילו בנקודה אחת. אנחנו לא לוחצים עליו באף תחום שכן הוא ילד מאוד רגיש.

אני מבינה ובכל זאת, לחשוב עליו ועל משפחתכם מחדש ביחד עם איש מקצוע, בטוח שיהיה מאיר עיניים עם זאת אני חושבת שכדאי ששניכם ( אמא ואבא יחד) תאמרו לו באופן אסרטיבי אך אוהב, שאתם כהוריו לא יכולים להרשות שידרדר כך נפשית וכי אתם אחראים לשמור עליו ולכן תעשו איתו עיסקה, שינסה טיפול בשיחות למשך 5 פגישות ואם לא ירצה להמשיך- לא תכריחו אותו... מה שכן...חפשו פסיכולוג/ית קליני או מטפל מוסמך, מומלץ ומנוסה בטיפול במתבגרים, שיודע להגיע גם לבני הנוער הקשוחים ביותר... בהצלחה