פונופוביה

שלום רב, בחודשיים האחרונים בני בן השנה ו8 מראה פחד רב כמעט מכל רעש - משאית שעוברת, מקדחה שקודחת, מטוס שעובר מרחוק ועוד.. לפני כן כמעט ולא היה מראה פחד מרעשים כאלה.. כשהוא מפחד הוא שם יד על הלב ואומר אואואו ומנסה להבין מאיפה הרעש.. אנחנו ההורים כמובן מרגיעים ומחבקים ומסבירים שזו רק משאית/מטוס ועוד.. האם יש צורך לדאגה והאם את ממליצה לטפל בכך באיזשהי צורה?

נביחות של כלבים וציוצי ציפורים מוציאים אותי מדעתי בכלל אני טיפוס שנמשך לשקט ומוטרד מרעש-האם זו מיסופוניה?יש לי את הבעיה הזאת כ30שנה אני היום בן 58

אני סובלת מטינטון חזק 24/7 כבר חמישה שבועות. ברמה שאני מתעוררת בלילה מהצליל אחרי שעה שעתיים ומתקשה לישון ללא כדור שינה. הטינטון הופיע אחרי צינון וגודש בגרון ובאוזניים, ירידה בשמיעה באוזן אחת ואחכ השמיעה השתפרה חשבתי שהחלמתי ולאחר שבוע קמתי עם טינטון צרצרי חשמלי בכל הראש ובעיקר באוזן שמאל צליל חד וגבוהה מאוד קיבלתי סטרואידים כשבוע וחצי אחרי שהחל הטינטון. אחרי 3 שבועות הצליל עבר בעיקר לצד השני, אחרי שבוע וחצי שוב עבר לצד הראשון. בנוסף סובלת מרגישות לרעש, הכל צורם ומתכתי כך שהטינטון גובר גם ברעש וגם בחדר שקט כי אז אין הסחות. עברתי דופלר כלי דם בצוואר יצא תקין וכן mra ראש וצוואר שיצא תקין. (אני סובלת גם מכאב צוואר כרוני) בבדיקת שמיעה ישנה ירידה בתדרים הגבוהים 8000 הרץ. מומחה לטינטון שלח אותי לאיפיוני טינטון שעל פי התוצאות קבע שהטינטון מגיע מהמוח והפנה אותי לeng +ב.קלורית וויט וכן מיפוי מוח ספקט כדי לדעת מהיכן נובע הטינטון. בינתיים רשם לי קלונקס בטיפות וגאבאפנטין לראות אולי זה יעזור. ישנם ימים בלתי נסבלים שמונעים ממני לתפקד ולעבוד וישנם ימים בודדים של הטבה קלה בה אני יכולה לתפקד באופן יחסי ומועט. שאלתיי 1. האם אחרי 5 שבועות בעוצמה כזו חזקה ועם רגישות לרעש זה עוד יכול לחלוף מעצמו? 2. האם הקלונקס יכול לגרום להחמרת הטינטון כפי שאני רואה בתגובות באינטרנט וכן התרופה השניה שרשם לי? אם כן איזו תרופה יכולה להועיל לטינטון ולשינה אם אני לא נרדמת מהצליל הנורא? 3. האם אני צריכה למנוע מעצמי מלח סוכר קפה וגלוטן אם הטינטון מקורו במוח? 4.האם תוספים כמו גינקו בילובה מגנזיום קומפלקס בי, קיו 10, ויטמין d. אבץ, כורכומין, אודיו גארד וכדומה יכולים להועיל? האם הם יכולים להזיק בצריכה מוגברת? אני נוטלת אותם והאם הם יכולים להתנגש עם תרופות שאני נוטלת? 5. נטלתי בשנתיים האחרונות מדי פעם זאלדיאר בגלל כאבי צוואר. האם יתכן שהטינטון נגרם מהתרופה הזו? אני בת 34 תודה מראש

א.לא מבין למה לא מוצע לך לבצע בדיקות שמיעה עד תדרhz 14000?הרופאים חוטאים למצב שנקרא אובדן שמיעה סמויה והוא ירידת שמיעה של תדרים מעל 8000hz,ומזניחים אותו,כשרגישים לרעש סובלים מכאבים איומים בתדרים גהוהים אלה יותר משאר התדרים .יש רופא אוטונירולוג ברחוב הגפן אם אינני טועה בחיפה או באזור שיש לו אפשרות לבדוק זאת. אם לא קיימת ירידת שמיעה משמעותית יש לשמור עדיין כמה שיותר ולהימנע מרעש שכואב,הדבר יגרום לnihl. ב.תעשי בדיקת אפיון טינטון תראי אם התדר של הטנטון הוא בגבוהים ולא מחייב. ,האם התכוונת לקיום בעקומת האודיוגרף בור ב -notch)8000).לעיתים תדר ירידת השמיעה החזקה ביותר הוא תדר הטנטון הקיים. ג. החשוב ביותר שתעשי מהר בדיקות שמיעה כמו טימפונמטריה ורפלקס אקוסטי ,אם הרפלקס אקוסטי יצא לא תקין,יתכן שזה מצב הפיך של תיקון שריר שמחובר לעור התוף על ידי ניתוח-לרוב זה היפראקוסיס חד צצדי במצב זה -זה בכדי לוודא שאין לך פגיעה של מרכיבי שריר עצם אוזן תיכונה.לגבי בדיקת מצב תאי השיער החיצוניים בצעי בדיקות de-oae ,dp-oae. dp יתן לך ברוב המכונים עד 4000hz,ותצטרכי למצוא כזה של עד 14000hz,כדי לדעת אם מקור הבעיה הוא סנסורי - תאי השיער החיצוניים שבשבלול -סנסורי)או לא-השלכות מתאי שערה פנימיים או בעיה במסלול סיבי השמע או מרכזי שמיעה. לגבי bera -לדעת אם קיימת ירידה שמיעה עצבית ומה מיקומה בכל גרעיני השמיעה-יהיה קשה למצוא כזו מתחת ל90db תוך אוזני..ואת עם היפראקוסיס,זה בהחלט לא בריא ואף מסוכן לעיתים.לכן אם בדיקות השמיעה של סעיף ג יראו תקינות,צר לי לבשר לך שהפגיעה שלך ברמה עצבית(תפקוד לקוי של תאי עצב שמיעה) או פגיעה בגרעיני שמיעה עד כולל מרכז שמיעה ראשוני. אני יודע שאני קצת בוטה,אבל חבל שיסבנו אותך.לגבי אם המצב הפיך או לא-כיום רק trt ורק במקום שקט אולי יועיל .לחלק הועיל.לקשים ממש לא הועיל,הקשים הכוונה לאחוזי הכאב חרדה בהלה ומצבי פחד מרעשים ולא לאחה שיש חהםולא לוותר.טנטון יכול להיחלש גם אם היה גבוה ..זה תלוי בחומרת הפגיעה. ד.בצעי בדיקת l dlאו בשמה השני tol,זוהי הבדיקה שתוכיח שיש לך היפראקוסיס. ה. כדי שתרכשי לך אוזניותnfc טובות.הן יעזרו לך קצת יותר אפילו מאטמים טובים לא יעזרו לבד מול תדרים גבוהים אם הרגישות שלך שם גבוהה. ו.אל תלכי לשום מכון לטנטון שיאמר לך לבצע trt ברחוב או במבנים עם רעש קל שיכאיב לך. ז.מלח וקפאין זה תלוי אינדיבידואלי.לפי סורוקה אין כלל השפעה לטנטון ולהיפר. ח.תכנבי לאתרשל איגוד ata,תורידי את קובץ התרופות המסכנות שמיעה טנטון והיפראקוסיס.שווה שתיצמדי להנחיות שבמחקר-לא לצרוך בכמויות רציניות לאורך הרבה זמן... מקווה שזה יתברר כהפיך. יש ווצאפ לתמיכה אם תרצי.

בעקבות מעבר דירה העברנו את הילד שלנו, בן 9.5, בית ספר. בחופש הגדול רשמנו אותו לקיטנת בית ספר, ניסינו לחבר אותו לילדים בני גילו בישוב כדי להפוך את המעבר לכמה שפחות טראומתי. לצערי הילד פיתח חרדה חברתית (שיושבת על אישיות מרצה וביישנית מלכתחילה) נכון להיום 3 חודשים מתחילת הלימודים הילד מסרב ללכת לבית הספר, לאחר מספר גדול של נסיונות להתמודד. בית הספר מעורב, מאפשרים לו לבוא רק לשעתיים שלוש עד שירגיש בטוח, מאפשרים לו לצאת מהכיתה ולהזמין ילד מהכיתה לשחק משחק קופסא מחוץ לכיתה. המחנכת אמורה לחכות לו בכניסה ולקחת אותו ממני וללוות אותו לכיתה. הבעיה היא שלקח זמן עד שבנינו את התוכנית וכשהמחנכת והיועצת התחייבו בפניו שיוכל לפנות אליהן כשקשה לו, בפועל הן לא היו זמינות כשחיפש אותן. והוא איבד אמון. הוא מוכן ללכת רק כשאני איתו יושבת מחוץ לכיתה והוא יוצא אליי בכל פעם שקשה לו לנשום (התקף חרדה) כשהוא בכיתה. בינתיים הוא כן הצליח להתחבר מעט לשני ילדים ואנחנו מיצרים מפגשים אחהצ. אבל הוא טוען שאף אחד לא באמת עוזר לו שם. והחברים החדשים לא כמו הישנים שלו. יש המון בכי, התקפי זעם בבית. הוא מאוד מתוסכל כי מבין שהימנעות היא לא פתרון אבל זו הדרך היחידה שלו להתמודד כרגע. התחלנו לפני 3 שבועות טיפול רגשי אבל גם כאן יש תהליך של אמון והוא לא משתף בהכל עדיין. הדבר היחיד שהוא מבקש זה לחזור לבית הספר הקודם. טכנית הדבר אפשרי (יקח קצת זמן) השאלה, שגם המטפלת לא ידעה לומר לי באופן חד (או שמנסה בעדינות להביא אותי למקום של להמשיך להתמודד), האם זו החלטה נכונה , עכשיו שהחרדה כבר בחוץ ומהווה עבורו "תירוץ" לקושי, מה שלא מבטיח שכשיחזור לבית הספר הקודם (שם היה לו טוב, הרבה חברים, תלמיד טוב) לא תתפרץ החרדה בכל פעם שיתקל בקושי - ויש לו קשיים שמלווים אותו כבר כמה שנים כמו רגישות לקולות חזקים, צעקות, קשה לו במקומות הומים, לדבר מול הכיתה וכו'. אבל בגלל שהוא תלמיד טוב וילד מאוד נעים וחייכן וחברותי מאוד, אף אחד לא ראה את הקשיים האלה כבעיות ותמיד הנחנו שככל שיתבגר הוא יתגבר ויחזק את הביטחון. בעקבות המעבר שהפך לטריגר - הקשיים הפכו לחרדה וכרגע אני עומדת מול ילד שאני לא יודעת איך לעזור לו (חשוב לציין שבעלי ואני שני ניגודים - בעלי מאוד נוקשה בגישתו ומאוד שכלתני ואני מאוד מגוננת, ומרגישה צורך גבוה יותר בהקשר של הילד בגלל רגישותו - וכן אנחנו מבינים היום עם הטיפול שזו אחת מהבעיות מול הילד שמגבירות את החרדה ועובדים כרגע על אמצע..) אני כרגע מתלבטת האם ללכת עם התוכנית של המטפלת הרגשית, שמציעה שאלך איתו כל יום לבית הספר ואחכה עד שיתחיל לפתח את הביטחון (מהלך שיתחלק ביני לבעלי ולחמותי כי אין לי אפשרות מבחינת עבודה..) או כן להחזיר אותו לבית הספר הקודם ולהמשיך לטפל בקשיים הרגשיים ממקום רגוע יותר ודרך סביבה שבה הוא מרגיש בטוח יותר ?

קודם כל תודה. אני סומכת על המטפלת. וכרגע פועלת בהתאם להמלצותיה. בגלל חוסר בטחון שלי לגבי הפתרון רציתי לשמוע דיעה נוספת.