הפרעה פסיכוגנית

יש לי ילד בן 11 וחצי עברנו את כול הבדיקות רופא אחד אומר לתת תרופה יש פירכוס אפילפטי שלו רואים רופא שני אומר פירכוס פסיכוגני מה עושים

בן 38 מזה כעשור סובל מבעיה של אי יכולת להגיע לזיקפה בזמן מגע מיני עם פרטנרית בעוד שמגיע לזיקפה ללא בעיה כשאני מאונן. יתרה מכך, בזמן כל נסיון לתפקד מינית עם בת זוג, הסיטואציה כולה הופכת ללא מושכת עבורי, אני לא מגורה, לא נהנה, העסק נהיה מעיק עבורי, סוג של ניתוק. ביום יום יש לי ליבידו חזק, אני רוצה סקס עד לרגע שבו נוצרת ההזדמנות למגע מיני מצב זה פוגע אנושות באיכות החיים שלי, ביכולת ליצור מערכת יחסים זוגית ובדימוי העצמי. איך אני יכול להתגבר על הבעיה?

שלום רב, אני בן 30 ונשוי באושר כבר 6 שנים, סובל משפיכה מוקדמת- בדרך כלל פחות מדקה לאחר החדירה. תמיד הייתה לי זקפה חזקה. ועוררות מינית מהירה וגבוהה. ביומיים האחרונים אני חש שיש לי חולשה בזקפה, קמתי יומיים בלי זקפת בוקר, ויש לי חשק מיני נמוך ועוררות מינית נמוכה מאוד. גם כשאני מצליח להגיע לזקפה, היא מחזיקה זמן מועט מאוד ונחלשת מיד. ( זה אף פעם לא היה כך). קצת מלחיץ אותי שזה קרה פתאום תוך יומיים. מה כדאי לעשות?

אני רוצה רק לציין שב3 שבועות האחרונים (בעקבות איזו שיטה ששמעתי עליה), ניסיתי לתרגל אוננות בכל יום- מבלי לגמור, כדי להקהות את הרגישות בפין ובכך למנוע את השפיכה המהירה. יכול להיות שזה קשור לזה?

שלום רב, אשמח לעזרה בנושא קצת מורכב. אני סובלת ברקע מפוסט טראומה, אנדומטריוזיס וטורט שהתפרץ בגיל מאוחר. -בשנה האחרונה החמרה רצינית בזכרון, שליפת מידע/שמות, בלבול, קושי לדבר לפעמים. ללא קורולציה למצב הנפשי בכלל. - לפני כמעט חצי שנה, התחילו התקפים הכוללים: אבדן הכרה חלקי, פרכוסים ועוויתות שרירים, בין לבין קושי לזוז ולדבר עד לתום ההתקף. אושפזתי, בEEG וידאו נשללה אפילפסיה ומיד נקבע כי זה פסיכוגני ללא בדיקות נוספות כמו הדמיות. (באותו אשפוז לא דיווחנו על שאר הסימפטומים כי לא קישרנו בזמנו) בנוסף להתקפים, התחילו שינויים בהתנהגות כמו התקפי זעם שמעולם לא חוויתי לפני כן, בחילות ולפעמים הקאות אחרי התקפים. שוב, ללא התאמה עם המצב הנפשי ולא משהו שחוויתי לפני כן. לאחר שהמצב הנפשי השתפר וההתקפים לא, חיברנו את כל שאר הסימפטומים לתמונה מלאה, בנוסף בימים האחרונים זיהיתי חולשה בשרירי הלחי בצד אחד של הפנים. ובאופן כללי המצב מדאיג ובלתי נסבל ודורש שישגיחו עליי. יש לנו תור לMRI רק לעוד שלושה חודשים. האם כדאי לגשת למיון פעם נוספת ולהציג את כל הסימפטומים? בגלל הרקע הפסיכיאטרי נוטים לא לקחת ברצינו ולכן אני חוששת ולא יודעת כמה התסמינים האלה סובלים דיחוי. היסטוריה משפחתית, לאמא היה מנגניומה שהוסרה בניתוח. בנוסף יש היסטוריה במשפחה של לימפומה. תודה רבה!