אם הילד שלכם מדבר כשהוא נמצא בחברת בני משפחתו, אך אינו...
שלום רב, גרושה ואם לבת 11, ילדה מדהימה, אהובה, חברותית. מזה שנים אני והאב היינו בסכסוך, עד לא מזמן. בתי, מתנהגת בחופשיות ובפתיחות ובקלות מול חברותיה, אחיינים, אך עם מבוגרים עצורה, מופנמת נורא, עונה בקושי, לא נשמעת כמעט כשנשאלת למשהו. אפילו עם אחותה הפעוטה (מהאב) כשמשוחחת בוידאו, מתקשה לדבר אליה ולהגיד לה שלום ולילה טוב או היי או לצחוק איתה ולהביע אהבה וכשהאב מבקש ממנה יפה ובאלגנטיות אז אני רואה את שפת גופה שהיא במעין מצוקה עם עצמה והיא גם בולעת רוק. היא רק מביטה בה בהנאה ובחיוך, אך לא מצליחה לגשת. אני מנסה להבין על מה זה יושב ולא מבינה. מטופלת מזה שנה אצל הפסיכולוגית וגם היא לא מביאה את זה לפתרון. אני מודאגת ולדעתי וידיעתי גם האב. מה זה יכול להיות? אולי חלילה חוותה טראומה שאינה מספרת? הראש שלי כבר מפליג למקומות קשים. אציין, מול בני גילה, זה שמיים וארץ. ילדה אחרת. בבית איתי מביעה אהבה, חיבוקים, נשיקות, משחקת ושמחה.
הי, אני נוהגת להבדיל בין מצוקה/ קושי/ קושי תפקודי שמתעוררים אצל ההורה למול מצוקה שמתעוררת אצל הילד. האם הדבר הזה מעורר בביתך מצוקה או קושי? האם זה מפריע לה לתפקד בעולם? לקבל מענה לצרכיה? האם היא העלתה זאת כבעיה? אני מבינה שהעניין מאוד מטריד אותך, האם את מבינה למה זה ככ מטריד אותך? כיתבי לי שוב אם תירצי. ירדן
שלום רב, תודה לך על המענה. בתי לא אומרת חד משמעית על הקושי, אך ניכר שקשה לה נורא. נימיקת הגוף שלה מראה מצוקה וחרדה, גם בולעת רוק, מתעסקת עם האצבעות בידיים, קשה לה. אני ממש דואגת אולי חלילה וחס טראומה מינית?? אני מבינה לאחרונה שככל הנראה יש לה אילמות סלקטיבית.
הי שוב, הורים פרודים המצויים בסכסוך במשך שנים, בהחלט עשויה בתנאים מסוימים לענות על ההגדרה של טראומה מורכבת, זה לגבי התהייה האם היתה שם טראומה. כך או כך, טיפול עבורה נשמע לי כמו משהו שיועיל לה מאוד במיוחד בשילוב פגישות של הדרכה וחשיבה הורית. כל טוב, ירדן
שלום, אשמח להתייעץ: 1. האם ללשון כלואה יש השפעה על היכולת השפתית? האם בהכרח צריך לשחרר אותה? לילד יש שיבושי הגייה 2. כיצד נעשה אבחון לילד עם אילמות סלקטיבית (אותו הילד)? סביר להניח שלא ידבר
והאם יהיה נכון לעדכן לפני שלילד אילמות סלקטיבית (בהנחה שיש מומחים בתחום) כדי שידעו לאיזה ק"ת להפנות לצורך אבחון מתוך המכון? או שרק בטיפול עצמו יש משמעות, ולא באבחון
לצעיר אי אפשר לענות ללא פרטים נוספים..... בכל מיקרה, לגבי הלשון, עם הכוונה לתפר בלשון, תלוי בסוג השיבושים בהיגוי ובגיל הילד לגבי האבחון, יש אפשרות להקליט דגם של דיבור, בתנאים שיסכים לדבר. בהתאם לגיל הילד ומיומנויות הקלינאי תקשורת ניתן בהחלט לקבל תמונה, אולי לא בפגישה הראשונה. כנראה יהיה נכון לפנות לאבחון פרטני
תודה. והאם יהיה נכון לעדכן את המכון לפני שמגיעים לאבחון שלילד אילמות סלקטיבית (בהנחה שיש מומחים בתחום) כדי שידעו לאיזה ק"ת להפנות לצורך אבחון מתוך המכון? או שרק בטיפול עצמו יש משמעות לכך, ולא באבחון (וכולם אמורים לדעת איך לאבחן)
שלום, 1. האם ילדים אלו כן מדברים בסיטואציות אחרות? למשל שהם בבית עם ההורים או שיש ילדים שפשוט לא מסוגלים לדבר בכלל? 2.האם הם ילדים שלווים? כי ההגיון אומר שאם לא מדברים הם אמורים עדיין לכעוס על ילד אחר, או להיות מתוסכלים בסיטואציות מסוימות? 3. הם לא יוצרים קשר בכלל עם אחרים?ולא מנסים? אני בקייטנה של גן עם ילדים בעלי לקות שפתית כלומר יש להם הפרעות בלומר מילים מסוימות בצורה נכונה. יש ילדה אחת שלא מדברת בכלל. היום שאלתי, אמרו לי שזו אילמות סלקטיבית. יש לציין. שהיא מנופפת לי לשלום כשאני באה או רצה אליי. או אם אני אומרת לה משהו והיא שמחה אז היא מקפצת ומנופפת עם הידיים.זו התגובה שלה וזהו. כשאני שמה מוסיקה היא באה מרצונה לרקוד איתי. זה קצת מוזר לי. כי אני לא עובדת מהגן. איך אין לה אינטראקציות עם ילדים בכלל. גם לא יוזמת.איך היא לא דוחפת ילדים אחרים..תמיד לבד עם עצמה ( אולי ה מהחרדה אז אין רצון?) היא תמיד שמחה שקטה לא ראיתי אותה בוכה או כועסת.לא מתוסכלת. מבחינת התפתחותית היא קטנטונת ושברירית. גם מור לי שאם היא חרדתית, אז למה איתי יש רצון לקשר? הם כעת מסיימים את הגן ועולים לכיתה א'. אמרו לי שהיא תהיה בחינוך מיוחד. האם זו המסגרת שמתאימה לה? חבל שלא היה לי זמן איתה יותר. לא מבינה איך לא הצליחו להוציא אותה מזה. היא צריכה המון חיזוקים.
שלום לך, מרגש ונוגע ללב איך עובדת זמנית כמוך כ"כ מתענינת ומושקעת בילדים שבטיפולך. לא פלא שהילדה הזו התחברה אלייך כ"כ כי היא כנראה הרגישה בדיוק את זה.. ילדים עם אילמות סלקטיבית בהחלט מדברים בסיטואציות מסוימות, בד"כ בבית, במשפחה, עם האנשים המוכרים. יש ילדים עם אילמות סלקטיבית שמדברים בכל מקום מלבד במסגרת אחת. זה מאוד תלוי ומשתנה מילד לילד. לגבי מידת השלווה והרוגע. אז אפשר בהחלט להתרשם מתסכולים בקרב ילדים אלו שבאמת כפי שאת אומרת, לעיתים לא מצליחים לבטא את רצונותיהם, צרכיהם ורגשותיהם - ולא, כל החלקים הללו אצל ילדים לא נעלמים, אבל כן, קצת מודחקים ונדחקים הצידה בתוכם, ויכולים להופיע בעוצמה מוגברת בבית. לגבי רצון ליצור קשרים חברתיים - אני מאמינה שהוא קיים, אבל החרדה מהדיבור חזקה יותר. מטפלים טובים יוכלו לסייע לילדים כאלה ליצור קשרים חברתיים טובים למרות הקושי לדבר. ההתאמה או אי ההתאמה שלה לחינוך מיוחד לא תתבסס רק על האבחנה הזו, לכן לגבי זה אני לא יכולה לענות לך. מה שכן נורא מתחשק לי לומר לך זה שוב כל הכבוד על המסירות והעניין שאת מגלה. יכול להיות שדרך הגננת תוכלי ליצור קשר עם האמא ואולי לשמר עם הילדה הזו את הקשר באופן אחר. כך או כך, נדמה לי שעבודה עם ילדים מאוד מתאימה לך ואני שמחה עבור כל ילד שיזכה להיות במחיצתך תחת טיפולך והדרכתך :) בהצלחה ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044
היי הבת שלי בת שנה ו-8 , מאוד מתביישת ממבוגרים וזרים. אם מבוגר או זר מסתכל עליה או פונה אליה היא רק מחפשת איפה להתחפר או שישר נצמדת אליי. לא משוחררת. זה תקין? זו חרדת זרים,? איךניתן לעזור לה?, אני מתפדחת כשהיא עושה את זה.
שלום לך, זה תקין וזה טבעי והיא נהדרת בדיוק כפי שהיא. אין לך שום סיבה להתבייש בתגגבות הטבעיות של ביתך, להיפך רק להתגאות בה ולהיות עבורה כפי שהיא זקוקה לך. תשמחי בה! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044
אני למשל לוקחת אותה למסגרת של גן עם אמא. היא מאוד עצורה וקפואה במפגשים. לא תזיז את הידיים כשהמפעילה נניח סתם תשאל אותה שאלה היא לא עונה לה.... זה יכול להעיד על אילמות סלקטיבית?? איך אפשר לבדוק את זה?