פגיעה עצמית

שלום. אני סובלת מבעיה די מביכה זה תקופה ארוכה, כמעט בכל חודש. במהלך השינה אני נושכת את הלשון, ממש לועסת אותה בשני צידיה. לעיתים, במהלך נשיכת הלשון בשינה, אני "מודעת" בתת-מודע לכך שאני נושכת את הלשון, אך ממשיכה בחוזקה. בבוקר שאחרי אני מתעוררת למראה מחריד של לשון לבנה ואדומה, עם סדקים. השבועיים שלאחר מכן הם קשים לתפקוד- בדיבור, באכילה ובכל תזוזה מזערית בפה. אני לא מספרת על כך להוריי, ולא פונה לרופא\ה, מבושה... האם תוכל לשער ממה זה נובע, ולהמליץ לי מה עליי לעשות? תודה.

תודה רבה על תשובותיך. די מלחיץ, מפחיד ומבייש... כל התהליך. הוריי לא יודעים דבר, כמו כן, עודני בתחום ה"קטינה". כנראה, איאלץ לחיות את הכאב הזה בכל חודש מחדש...

הפתרון האולטימטיבי להרכיב סד לילה לשיניים

שלום. גם לי יש משהו דומה, אך לא מתוך שינה, אלא כאשר אני ישנונית/עייפה ברמה קיצונית. לודגמא כאשר אני מניקה באמצע הלילה, ואז בבוקר, אני סוג של נזכרת שנשכתי את עצמי. לעיתים רחוקות אני קולטת את זה תוך כדי מעשה וקשה לי להפסיק... כאילו זה שומר אותי ערה או משהו כזה... האם גם כאן זה נכנס תחת הקטגוריה של "פאראסומניות"? תודה,

אל תתביישי או תחשבי שבגלל גילך הצעיר - לא תוכלי לקבל עזרה. תתאמי תור או בקשי מהורייך שיקבעו לך תור עם רופא השיניים או השיננית, תגיעי לרופא השיניים או לשיננית, ותספרי מה קורה. אחד הפתרונות יכול אולי להיות פלטה קטנה ששמים בפה לשעות השינה, והיא שומרת על הלשון. כל אחד מהם יוכל להסביר להוריך שהסבל מיותר, שחשוב לטפל בזה, ולהציע כיוונים לעזרה. לשלמות הלשון יש חשיבות דנטאלית, כך שהם בהחלט יכולים להיות כתובת לתחילת בדיקות והכוונה להמשך. אין צורך לסבול יש אנשים שמזיזים רגליים באופן אינטנסיבי בשינה יש אנשים שקמים מתוך שינה ואוכלים יש כל מיני תופעות, ואין צורך לסבול מהן. בהצלחה

בידיוק מה שקורה לי כבר שבועיים. אני מיואש ושנתי גרועה האם יש פתרון לדבר חוץ בפנייה לרופא פה ולסת

שלום רב אני בת 35 גובה 173 משקל כ120 ק"ג מעונינת לעבור ניתוח בריאטרי אך לצערי הפסיכיאטרית שלי אמרה שלא תאשר לי (אני מטופלת בסרנדה 100 מ"ג כבר כמה שנים)מה אני יכולה לעשות?

אני גם נוטלת סרנדה כמה שנים 250 מג כל יום והפסיכיאטריה נתנה לי אישור לעבור את הניתוח ואפילו המליצה הפחד שלי אם זה באמת לא יפגע בי

שלום בני בן 1.9 ילד ראשון. יוצר קשר עין, תקשורתי (אך לוקח לו קצת זמן להשתחרר). נמצא איתי בבית ובגן עם אמא (אמהות וילדים). קבלת הפנים שלו לעיתים לכולנו אך בעיקר לאחרים היא ע"י יריקות, נוטה להכות עצמו בפנים ואותנו בעיקר בעת תסכול או עייפות. למשל בסביבת המשפחה במקום לרוץ אליהם הוא ישר מצביע להם על חפץ/משחק מסוים או נותן חיתול/מוצץ/בקבוק שלו. בנוסף לכל מיני חפצים הוא גם מנסה לתת לאכול/מוצץ וגם לדמויות בטלוויזיה. לא אוהב משחקים כגון פאזלים, לגו ובניית מגדלים. כמה שאני מראה לו איך לבנות מגדל קוביות/כוסות הוא בורח כנ"ל גם לגבי פאזל עץ (לעיתים כן מנסה להרכיב אך לא יודע לפי צורות עדיין). בורח כשאני מלמדת אותו דברים באותם רגעים כשלא רוצה שאראה לו משחקים הוא מצביע על האור ואומר אה (אור) אציין כי יש לו שקדים מוגדלים עם תסמונת דום נשימה חסימתי קל/בינוני. עובר ניתוח בחודש מאי. יש לו אוצר מילים גדול אך חוץ מהמילה אבא לא אומר שום מילה ברורה. פעוט סקרן עם מבט רציני מאוד. לוקח לו זמן לחייך למי שלא מכיר. מצביע על כל מה שרוצה ומשתמש במילים אשמח לחוות דעת על כל מה שכתבתי והאם תקין תודה מראש

תודה רבה על תגובתך המהירה הדגש הוא לא על כך שבני לא רץ אלא יותר במובן של נראה לי כהתרגשות מראה להם ישר חפצים ובנוסף מנסה להאכיל חפצים וכו' או שלוקח חפץ כלשהו אפילו קוביה לדוגמא וכאילו מאכיל עם זה בובות או חפצים שונים גם בטלוויזיה. בטיפת חלב נאמר לי לגבי בניית מגדל מקוביות שאני צריכה להתחיל לדאוג מכך כך ששאלתי היא האם כל זה גם תקין לגילו? וגם לגבי היריקות האם זו תופעה מוכרת? על מה זה עלול להעיד? ומה עשוי להיות הפתרון לתופעה? אף רופא ולא בטיפת חלב לא ענו לי על כך. פשוט לא ידעו מה לענות, לכן אני שואלת גם כאן לחוות דעתך אשמח למענה תודה מראש

אכן

שלום רב, בת 33, 3 לידות רגילות ותקינות. מזה 5 שנים אני סובלת מהפרשות דמיות במשך רוב ימי החודש (6 ימים נקיים במצטבר) ועוד מספר תופעות (כאבים, דימום וסתי מוגבר) ניסיתי מס׳ סוגי גלולות כל פעם ל5-6 חודשים וכלום לא התאים. קולפוסקופיה תקינה לפני שנה. הופנתי למומחה לאנדומטריאוזיס שאמר שלפי ניסיונו והתיאורים שלי זה אנדומטריאוזיס. אני עם התקן מירנה כבר עשרה חודשים יש הקלה בדימום הויסתי אך עדיין יש הפרשות דמיות במשך רוב ימי החודש (לפי הרופא יכול לקחת עד שנה להתקן להשפיע) . הופנתי לus וגינלי, כתוב שיש הפרווסקולריזיציה בדפנות הרחם ללא עדות לאדנומיוזיס. האם זה יכול להיות הגורם לדימום? (עובי רירית 3 ממ, ללא נוזל חופשי בדוגלס זקיקים קטנים בשתי השחלות) איזה עוד כיוון כדאי לבדוק, ממש קשה להתנהל ככה. תודה 🙏🏼