טראומה מינית

קודם כל אני לסבית.. אני הכרתי בחורה, ואני מנסה לצאת איתה, היא עברה דברים לא נעימים עם גברים(הטרדות מניות, נגעו בה בלי שתרצה, אונס..) היא נראה, ועדיין לא אוהבת את הגוף שלה בגלל מה שעברה היא רוצה זוגיות, אבל קשה לה להתחבר/אין לה חשק מיני (מפחד פיזי נראה לי) -ואין לי איך לעזור לה.. איך מטפלים בדבר כזה? מה אפשר לעשות.?

שלום רב. כמעט כשנה שאני יוצא עם בחורה בת 30 שנושאת עימה סיפור חיים לא פשוט.. עברה בנעורתה אונס קשה, ועקב הטראומה נמנעה מלקיים יחסי מין עם גברים. איתי לראשונה בחייה היא קיימה יחסי מין אחרי הכרות של חודש. בהתחלה היה לא פשוט, היא רעדה מכל מגע שלי, בכתה, הכל החזיר אותה אחורה. אני כמובן נורא נבהלתי ורציתי להפסיק, אך היא תמיד התעקשה שאמשיך. ככל שהמשכנו לקיים יחסים הבכי לאט לאט הפסיק, הרעידות נעלמו והיא התחילה ליהנות. מאוד שמחתי שהיא הצליחה להתגבר על המחסום הגדול שהיה לה, ובאמת חשבתי שנפתח פה פתח ליחסים נורמליים עם בחורה שעד לא מזמן ברחה מכל גבר שרצה להגיע איתה למצב אינטימי. ולמרות זאת, מרגיש פער מאוד מתסכל ביצר/חשק המיני ובליבידו מה שגם משפיע על כל הקשר. אני טיפוס מאוד מיני, שאוהב מין, פתוח מאוד, וגם תמיד היו לי בנות זוג מיניות שאהבו מאוד סקס ועשינו זאת מספר פעמים ביום, רצו שאגמור עליהן בכל מקום.. ואיתה.. היא כאילו מפחדת מאיבר המין שלי, לא מתרגשת שהיא רואה אותו, לא עושה לה כלום שאני מתקלח לידה או עירום לידה, היא לא מתחרמנת ולא יוזמת שום מגע איתי. אומנם היא נהנית מסקס, וגם מידי פעם נהנית מלצפות בפורנו, אך אין לה את אותו הצורך מין כמוני. סקס זה הדבר האחרון שהיא חושבת עליו במהלך היום (או בלילה), כל פעם שאני חרמן היא דוחה אותי וכועסת שאני רוצה מין כל יום. ומרגיש שהיא עושה לי טובה שהיא מקיימת איתי יחסי מין כאילו זה פרס ולא מתוך רצון או חרמנות שלה. גם הסקס עצמו נורא בנאלי, היא לא מוכנה לעשות מין אוראלי (בשום פנים), שלא לדבר על אנאלי.. היא לא מוכנה לנסות עוד תנוחות מלבד מיסיונרי מה שכבר לא גורם לי לגמור ואז היא נפגעת שאני לא גומר ומתפתח ריב. אנחנו כבר שנה יחד.. וזה רק הולך ומחמיר במקום להשתפר. ניסינו ללכת לייעוץ זוגי שבו נאמר לנו שהפער בינינו נורא גדול, ושנינו נמשיך להרגיש תסכול. ובעיקר עקב העבר שלה.. כדאי לשקול האם להמשיך בקשר. מאוד כואב לי לסיים את הקשר איתה, היא נהדרת ובת זוג למופת, אבל התסכול פשוט הורג אותי אשמח לתשובה תודה

אילנה שלום, אני בת 22 אובחני כסובלת מהתופעה ב ערך בגיל 18 וחצי.הכאבים היו תמיד ,כבר מהנסיון הראשו ן.למרות שהצלחתי להשתמש בטמפונים מגיל 16. הציעו לי את הדיאטה הזו, שלא עזרה. עשיתי פיזיותרפיה שגם לא ממש עזרה לי.היו מחשבות על ניתוח,אבל אמרתי שלא אמהר לעשות אותו,בגלל מה שכתבת.אני מקבלת טיפול אצל מטפלת בטיפול קוגנטיבי התנהגותי במרכז שמטפל במיוחד בטראומות, בשיחות וזה מאוד עוזר לי,יש לי איתה כבר קשר ארוך ומוכר,אנחנו עובדות על לחצים ועל טרואמה מינית שהייתה לי.אני מרגישה שזה מאוד עוזר לי. קראתי פה בפורום הרבה שאלות ותשובות וראיתי שאת ממליצה לקנות את הערכה של amielle דרך אמזון, אך כותב לי שזה לא ניתן לשליחה לישראל. האם יש חברה אחרת שדרכה אפשר לרכוש? האם אני יכולה לעבוד עם מאמני הנרתיק במקביל לטיפול שאני מקבלת ,למרות שהיא לא סקסולוגית? כי אני מרגישה את החיבור ושהיא עוזרת לי מאוד.בנוסף רציתי לשאול אם מריחת אחד מהשמנים כמו קלנדולה במהלך היום יכולה להקל ולהרגיע את העור לפעמים אם זה מציק ללא קשר למגע מיני? ולגבי משחת עזרקאין,קראתי כבר מה כתבת עלייה.למרות הכל היא כן עוזרת למרות שכן מאלחשת מעט.האם אפשר להמשיך או שכדאי להפסיק עם קיום היחסים.? יש לי חבר כבר 3 שנים וקצת שמאוד אוהב ומנסה לתמוך כמה שאפשר למרות שאני רואה שזה מתסכל אותו מאוד גם.יודעת שקצת יהיה לי קשה לדבר על זה. פעם בתחילת הקשר מספר חודשים באמת לא קיימנו בחדירה.אבל זה לא ממש שינה את זה,אולי כי לא קיבלתי טיפול. מחכה לתשובתך.

הבנתי תודה. אם כך את ממליצה לפנות למישהו שנמצא באגודת איט"ם? ראיתי שאת נמצאת שם גם. היתי שמחה להגיע אלייך אבל תל אביב רחוק ממני מאוד. ובנוסף לפנות למרפאת כאב? הם יכולים לעזור לי איכשהו מלבד לתת לי כדור כלשהו שראיתי שכתבת עליו? ולהזמין את הערכה.. מה התקופה שיש להימנע מיחסים? כחצי שנה-שנה?

אני מתנצלת אם ההודעה הזו תשלח פעמיים. אני לא בטוחה אם נשלחה פעם ראשונה רציתי לשאול אז האם ההמלצה היא לפנות למישהו שחבר באגודת איט"ם כמוך? כי בעיתי לי להגיע לתל אביב ולהזמין את הערכה.. ולפנות למרפאת כאב? הם יוכלו לעזור לי מלבד לתת לי מרשם לכדור מסוים שראיתי שרשמת עליו ולגבי תקופת של אי קוים יחסים. מדובר על חצי שנה-שנה? ברור לי שכל אחת והמקרה שלה. אבל ממש לא באלי שזה יגרר לשנים על גבי שנים נוספות.

שלום אני בהריון בחודש שביעי. יש לי כבר שתי בנות ועכשיו מצפה לבן. אני בת 27 והקשר ביני לבין ההורים שלי לא משהו. ילדותי היתה מאוד קשה: קיבלתי מכות כל יום מאימא, מאבא או מהאחיות שלי. ניסיתי להתאבד במשך חיי כ 3 פעמים, פעם ראשונה כשהייתי בת 10. עברתי הטרדות מיניות למשך 4 שנים מגיל 6 עד 10 מכמה בנים במשפחה וכשניסיתי לספר לאימא היא נתנה לי מכות. להורים שלי כמעט ולא היה שום דבר חיובי בחיי, לא קיבלתי מהם אהבה או תמיכה למרות שהייתי מוצלחת בבית הספר. עכשיו אני אישה מוצלחת בחיי, מלומדת, עובדת אך מאוד קשורה לבעלי ולבנות שלי. הבעיה שלי שעכשיו בכל יום אני נזכרת בילדותי ובוכה בכל יום. אני מפחדת מלפגוע בעצמי!! אנא עזרו לי!