הכי חשוב לדעת על הקהיה שיטתית
עד כמה הפלסטלינה מחזקת את המודעות העצמית והקשר עם האחר? היכרות עם חומר מסוג אחר
ילדכם מסמיק, מזיע או רועד בעיצומן של פעילויות חברתיות? יתכן שהוא סובל מחרדה חברתית. אבחון וסוגי טיפול
מוח האדם הינו מערכת מורכבת המפעילה את השליטה המרכזית על התחושות, הפעולות, התנועות, קליטת המידע, סיווגו, פענוחו ואחסונו במחלקת הזיכרונות. הדלק העיקרי בו תלויה פעילות המוח הינו סוכר הדם - הגלוקוז. על כך, בכתבה הבאה.
מחקרים מראים שחרדת נהיגה פוגעת בכעשירית מהאוכלוסיה. הפסיכותרפיסטית האינטגרטיבית רוויטל לביא חוותה חרדת נהיגה בעצמה והבינה איך לטפל באחרים
שלום רב, אני אמא ל4 קטנטנים מאז שנהייתי אמא, התחילה לי חרדה בלתי מוסברת לשלום הילדים,בהמשך עברתי אי אילו חוויות וטראומות שונות שרק החמירו את המצב. בילד הראשון זה עוד היה במינון נמוך ובילדה הרביעית שנולדה בזמן המלחמה ועם בעל לוחם במילואים המצב יצא משליטה פיתחתי ocd קשה של זיהום ופחד מכימיקלים כמו חומרי ניקוי קשים, חומרי הדברה וכו. הדבר הזה הרס אותי ולאט לאט הפסקתי לתפקד, ביחד עם הבדידות והחוסר ביטחון הנוראי שהרגשתי כשהייתי לבדי עם שלושה קטנטנים ובהיריון, האוסידי הפך להיות כל עולמי. זה כולל רחיצת ידיים אינטנסיבית והימנעות מהרבה אזורים בבית, לאלאט זה התפשט גם החוצה וכל כתם חשוד , רכב הדברה, ריח חשוד גורמים לי לברוח, הכי כואב לי על הילדים שלי שרואים את אמא שלהם ככה.מחליפה להם בגדים בערימות, מכבסת כמעט כל יום את התיקים שלהם ובחודש האחרון נמנעת מכל אדם, אפילו משפחה, מפחדת שיכנסו אליי לבית, ובעלי כבר ממש דואג שחזרתי שוב אחורה. עד לפני חודשיים בקושי תיפקדתי אבל אחרי שקראתי פה באתר ראיתי טיפים שלך שכל כך הקלו עליי והחזירו אןתי לתיפקוד חלקי ועדיין זה לא עובר. כואב לי על הילדים שלי שהגבלתי להם את החופש ואני מתגעגעת לאמא שהייתי, לאישה שהייתי. בימים האחרונים מרגישה ששוב הocd מתגבר ותוהה, אם יש אנשים שהצליחו לחיות חיים נורמליים? זאת שאלה גם לכל מי שקורא והתמודד עם זה בעבר, זה יעבור? ואליך יש לך טיפים עבורי? איך להקל? אני סובלת כל כך, בעיקר ממאיך שזה השפיע על המשפחה שלי. אני כרגע מניקה ונמנעת מהכדורים שהפסיכיאטר רשם לי, קניתי את הספר די לאובססיה ועדיין לא קראתי ומחכה לקבל טיפול סיביטי דרך הקופה. יצא לי קצת מבולבל, אבל מקווה שהמסר והשאלות עברו.
היי רותם, אני בהחלט מבינה את המצוקה שלך. לא קל להתמודד עם פחד שמלווה אותך בכל פעולה, וכפייתיות ש"שואבת" אותך לתוכה. החדשות הטובות הן, שבהחלט יש מקום לשינוי. אפשר לצאת מזה, ואני מכירה אישית אנשים שהיו שאובים לתוך ההפרעה והיום מנהלים חיים נורמליים ותקינים. כפי שבוודאי קראת בספר, הדרך הכי טובה להתמודד עם ההפרעה היא ללמוד להתמודד עם פחד ולהכיל אותו, על ידי חשיפה הדרגתית לדברים שמפחידים אותך - ככל שתאפשרי לעצמך מגע עם לכלוך (או מה שנתפס מלוכלך בעינייך), כך המצב ישתפר והחרדה תפחת. בדרך כלל מתחילים בדברים קלים יותר, שמעוררים פחות חרדה (למשל, אם את מריחה ריח חשוד, להישאר במקום הריח ולהריח אותו בכוונה), ולאחר מכן מתקדמים לדברים מפחידים יותר. אם את רואה שזמן ההמתנה לטיפול בקופה מתארך, את יכולה בינתיים לפנות לטיפול באופן פרטי, ככל שמתאפשר לך. התורים בקופה יכולים להיות ארוכים, וחבל לחכות ולסבול בינתיים. שבת שלום,
אני גבר בוגר ומעולם לא הייתי ערום מול אישה, או שראיתי מולי אישה עירומה, אני לא דתי, ניתן לפתור בעיה כזאת?.
כן, ניתן לפתור בעיה זו. לא ברור הרקע ואפילו את גילך איני יודע, אז התשובה מאוד ראשונית ובמגבלות של פורום. העובדה שמעולם לא היית עירום מול אישה או לא ראית אישה עירומה אינה נדירה, כדי לנסות ולהתגבר על כך - השלב הראשון הוא להבין שאין בכך פסול או חריגות. אם אתה חש חרדה או חוסר ביטחון סביב נושאים אלו, מומלץ לפנות לטיפול מיני או פסיכולוגי המתמחה בתחום. טיפול כזה יכול לסייע לך להבין את המקורות לרגשות אלו ולפתח דרכי התמודדות בריאות. בנוסף, חשיפה הדרגתית לתכנים מיניים, כמו ספרות או סרטים, יכולה לסייע בהפחתת המתח. כאשר תרגיש מוכן, תוכל להתחיל בקשרים אינטימיים בקצב שנוח לך, תוך תקשורת פתוחה עם בת הזוג. זכור, כל אדם מתפתח בקצב שלו, והחשוב הוא להרגיש בנוח ובטוח בתהליך.
מה שלומכם? עבר קצת זמן מאז שכתבתי כאן. ארבעה ימים ללא כדורים....קצת מתקשה להרדם , בהתחלה נבהלתי אבל בסדר. עובדת עכשיו על הקטע של לרצות, מה אני רוצה? ולמה הרצון של האחר יותר חשוב משלי? האמנם? לא יודעת... הייתה פגישה שפתאום קצת נמחקה לי . למה זה קורה? מעולם לא היה לי דיסוציאציה.. בעיקרון זו הייתה פגישה על רצון ..היא אמרה משהו על לכתוב ולא כתבתי אחרי הפגישה רק רציתי לבכות. כאב של בכי והוא לא יצא.... במקום זה אכלתי..אוף. דפוס ישן. למה נמחק לי מהזיכרון? מה היה בדיוק? אין לדעת...אודי, קורה? למה זה קורה? לא קרה לי ..קרה שלא זכרתי הכל..אבל ככה? מוזר. זוכרת שהיה מורכב, קשה וכאב..ובכי אין. למרות שכן רציתי ואני בכיינית לא קטנה....מוזר. האם כי קשה?האם זה הגיוני??
הי מיכל, השערה: אולי זה קשור לעובדה שדיברתן על הרצון שלך. מה שאומר - שזה הדבר שאת מנסה להמנע ממנו... אודי
שלום, אני רגישה לשומשום - לא אלרגית, בדיקות האלרגיה תקינות אבל אלרגיולוג אישר שזו רגישות לפי העדות שלי. אחרי כל אכילה של שומשום במידה מסוימת, מתחילות לי כעבור 6 שעות בערך סחרחורות עם חולשה ובעירה ברגליים. קרה לי הרבה פעמים ובוודאות משומשום. התחלתי לפני כחודש וחצי חשיפה הדרגתית על דעת עצמי. התחלתי משני גרגרי שומשום, עליתי בשבוע בשניים כל יום, אח"כ באררבעה בשבוע לאחר מכן, אח"כ בחמישה שבועיים ועכשיו אני עולה ב- 10 גרגירים ביום. היום אכלתי 130. במהלך התקופה בשלוש נקודות זמן קרה שהיתה לי סחרחורת כמה שעות אחרי האכילה, אז למחרת חזרתי אחורה בכמה גרגרים וכך התקדמתי יפה. עד מתי להמשיך את החשיפה ובכמה גרגרים להעלות בקרוב לדעתך? תודה!!
לרוב גרגרי סומסום אינם עוברים פרוק במערכת העיכול ככה לפחות נהוג לומר) בעקרון טיפול בחשיפה הדרגתית אמור להתבצע במרפאת אלרגיה ועם אשפרות לתת טיפול חרום בעת תגובות ולכן לא היתי ממליצה להמשיך טיפול ב"פרוטוקול ביתי " גמיש שכזה