תוציאו פנקס חיסונים ותתחילו לרשום: מהזריקה הראשונה, זמן קצר...
מחקר חדש: אחד התסמינים הבעייתיים בקרב ילדים החולים בהנוך...
צהריים טובים. בני בן ה5 חולה כבר שנה וחצי בתסמונת נפרוטית. תגובה מהירה לסטירואידים אולם יחד עם זאת גם תלות בהם כאשר יורדים במינון ישנה חזרה של חלבון בשתן. לאחר 4 חזרות של התסמונת, הוחלט לפני כחודש לעבור לסלספט ומאז הוא מקבל סלספט פעמיים ביום תוך כדי ירידה הדרגתית במינון של הסטירואידים. לצערי גם כשאר הוא נוטל סלספט, כאשר מורידים במינון של הסטירואידים התסמונת חוזרת. אני מאוד מודאג, מה עושים??
אכן ידוע כי תסמונת נפרוטית הינה מחלה מתסכלת למדי בשל התלות בסטרואידים. מאידך חשוב לזכור כי תגובה לסטרואידים הינה חושבה ומבורכת כי היא מבטיחה העדר פגיעה בלתי הפיכה בכליות. ידוע שלא תמיד סלספט מצליח למנוע באופן מוחלט חזרות של המחלה - צריך לוודא עם הרופא המטפל האם הילד מקבל את המינון המקסימלי שניתן לתת ואם אכן הסלספט לא מונע חזרות וצורך בחידוש סטרואידים יש חלופות אפשריות לסלספט
היי לבת שלי יש תסמונת נפרוטית היא בחודש השני לטיפול בסטרואידים (שליש מהמינון הקודם יום כן יום לא) בתחילה נאמר לנו לעשות דיאטת מלחים ושומן רווי עד מתי יש לנהןג בדיאטה הזאת? היה נראה שהסטרואידים אכן משפיע ופרוטאין בסטיר שלילי עד היום ואלבומין קריאטנין בטווח (יש עליה מהפעם הקודמת לעכשיו) ופרוטאין/קריאטנין מעל הטווח הכי נמוך היה 320 וכרגע 330 (מסתמנת עליה) הרופאה המטפלת מגדירה את זה כמצב תקין משיחה עם רופא הילדים שלה אמר כי יתכן שיש התלקחות נוספת. באיזה שלב ניתן להגדיר זאת כהתלקחות? ומדוע אם אלבומין תקין (כבר תקופה) פרוטאין לא תקין? האם יש בדיקות נוספות שכדאי לעשות כדי לבחון מדוע הפרוטאין לא חוזר לנורמה? (הבדיקות כולן בשתן)
התלקחות מוגדרת כשיחס חבלון/ קראטינין בשתן מעל 2000 אבל הנורמה ברוב המעבדות היא עד 200 מג/גר . מוכרים בהחלט מצבים בהם החלבון בשתן מעל הנורמה אבל טרם הגיע לטווח הנפרוטי המצוין לעיל מבלי שהחלבון בדם ירד. לרוב סביב מחלות זיהומיות אבל בחהלט כתוצאה של חוסר שליטה על המחלה של הטיפול שניתן. כדי להחליט אם יש או לא שליטה על התסמונת הנפרוטית תחת הטיפול בסטרואידים רצוי לעיין בכל המהלך של המחלה והבדיקות
הפרוטאין קראטנין בשתן נותן כל פעם תוצאה אחרת פעם בסביבות ה300 ופעם רשום שלא ניתן לחשב בגלל שאחד המאפיינים לא עומד בסף הרגישות.. הרופאה אומרת שהבדיקה הקריטית היא האלבומין והיות והוא תקין נחשב שהיא מגיבה יפה לטיפול מה יכול להיות הסיבה למשחק כזה של הפרוטאין? ועד מתי על הילדה להיות בדיאטת מלחים?
מסכימה שהאלבומין בשתן שהוא בדכ מתחת לסף הרגישות מהווה מדד רגיש מאד- ואם הוא שלילי אז זה תקין. חשוב כם להסתכל על שתןכללית פשוט ולראות אם יש או אין חלבון לגבי הגבלת נתרן בדיאטה רצוי להקפדי גם אחרי שיש נסיגה מלאה של התסמונת הנפרוטית כי הטיפול בסטרואידים נוטה לגרום לבצירת מלח וננולזים ויכול להלעלות לחץ דם
שלום רב בני בן 4.5. לאחרונה החל להתעורר בבוקר עם נפיחות משמעותית סביב העיניים. במהלך היום הנפיחות יורדת ושוב בבוקר מתגברת. בימים האחרונים ביצענובדיקת שתן שהראתה חלבון. האם שני ממצאים אלו לכשעצמם מספיקים כדי לאבחן תסמןנת נפרוטית או שאנו זקוקים לבדיקות נוספות? שאלה נוספת, מה היא הפרוגנוזה במידה ואכן מדובר בתסמונת הנל?
לאבחנת תסמונת נפרוטית דרושה גם בדיקת דם מראה תפקוד כליתי תקין- חייבים לוודא- ואלבומין נמוך. לרוב גרושות עוד מספר בדיקות דם אולטראסאונד כליות ובדיקת שתן כמותית שתבדןק חלבון כמותי. הטיפול הוא סטרואידים ולרוב הוא מביא לנסיגה מלאה של התסמונת נפהורטית תוך 11-14 יום. אבל דרוש מעקב נפורלוגי. הפרוגנוזה נגזרת מהתגובה לסטרואידים. בכל מקרה לא כדאי להתמהמה אלא לגשת בהקדם להערכה של רופא ולבצע בדיקות מתאימות כדי להתחילטיפול. לעיתנים קרובות בגיל הזה מעדיפים לבצע את הבדיקות באופן מרוכז במסגרת אישפוז יום או אישפוז כדי לברר בהקדם את המצב ולאפשר התחלת טיפול מתאים
תודה רבה על המענה המהיר. אכן כבר היינו בבית החולים ובני עבר הערכה נפרולוגית מלאה. הוחלט על טיפול בסטרואידים ושוחררנו הביתה עם הנחיות לטיפול. בינתיים ( שלןשה ימים לתוך הטיפול ) אין תוצאות. אין ירידה בנפיחות, אפילו עליה מסויימת בפנים ובגפיים. האם ישנם תסמינים מעבר לנפיחות שאני צריך לשים לב ואולי להקדים את הביקורת שנקבעה לשבוע הבא?
שלום רב, בת 56 ברקע צנטור... שאלה יש לי חלבון 2.7 גרם בשתן ( אלבומין בכמות רבה) אלפא 5.1 שהערך התקין הוא עד 4.9 ואלפא 2 ערך של 16.5 שהערך התקין הוא 11.1 וכתוב שיש עליה בחלבוני המצב החריף של אלפא 1 (לפי מיטב הבנתי ערכים אלה עולים בין היתר במעורבות כלייתית) b2 מיקרוגלובלין תקין בטווח הנורמה. קריאטינין בדם 0.6 אלבומין בבפירת דם כולל באלקטרופרוזה כלומר אלבומיםby ep תקינים בטווח הנורמה וכן זרחן אשלגן אוריאה וכל תפקודי הכילייה תקינים בדם. אני בתהליך בירור עמילואידוסיס מפני שנמצא חלבון בנס גונס בשתן... השאלה שלי היא האם במצב כזה לאחר טיפול ניתן לשפר או לעצור את זליגת החלבון בשתן במידה ויש עמילואידוסיז? האם בכלל זאת נחשבת תסמונת נפרוטית שערכי הדם תקינים? מה זה חלבוני המצב החריף?? לא ברור לי מה נפגע בכיליה אם היא מסננת כבר מעל שנה ( שאשר יש זליגת חלבון) ? תודה מראש
חלבוני המצב החריף עולים במצבי דלקת ויכולים להיות משניים לתהליך הדלקתי הכרוני שהביא לעמילוידוזיס. עמילוידוזיס שניוני הוא מצב בו יש שקיעה של עמילואיד שנוצר בשל תהליך דלקתי או זיהומי כרוני. שקיעת החלבונים פוגעת בממברנה של הכליה כך שיש זליגה של חלבונים לשתן. בשלבים הראשונים של המחלה נראה תפקוד כלייתי תקין בבדיקות הדם והביטוי הראשוני יהיה הפרשת חלבונים בשתן בלבד. עם התקדמות המחלה תופיע גם עליה בקראטינין בדם. הטיפול מתחיל בשליטה במצב הדלקתי או הזיהומי הכרוני שהביא לעמילוידוזיס. לעיתים יתנו גם טיפול מכוון. הגדרה של תסמונת נפרוטית לא מתבססת על קראטינין בדם אלא על הפרשת חלבון בכמות גדולה בשתן - בדר"כ מעל 3.5 גרם - ותסמינים נלווים כגון בצקות, ירידת אלבומין בדם, רמות כולסטרול גבוהות ועוד.
ראשית תודה על תשוהתך המפורטת.. אז מה שאני מבינה שניתן בשלבים אלה להביא לריפוי עי טיפול ממוקד או מכוון? כלומר ניתן להוריד את רמת החלבון עי טיפול? תודה
העמילואיד ששקע לא יעלם ולכן ריפוי מלא אינו סביר. אך חשוב למנוע את המשך הצטברות העמילואיד ברקמות וזאת ניתן לעשות על ידי שליטה בגורם הראשוני ובמקרים מסוימים שימוש בתרופות המשפיעות על יצירת העמילואיד כגון כולכיצין ותרופות נוספות.
זה לא מחייב שנצטרך דיאליזה נכון? כמובן אם ניתן טיפול מכוון!
הטיפולים לעמילוידוזיס היום מאוד יעילים וישנם דיווחי מקרה (אמנם לא רבים) על הפיכות הפגיעה. חשוב בעיקר, כפי שאמרתי, למנוע את המשך התקדמות הפגיעה באמצעות טיפול. עמילוידוזיס זו מחלה שנוטה להתקדם. עם זאת, בעזרת טיפול, יתכן וההתקדמות תעצר ואז המשמעות שלא יהיה צורך בדיאליזה.