אבני חומצת שתן

ד"ר שלום, היה לי אבן בכליה בגודל 6 מ"מ שירדה לשופכן ונתקעה שם עברתי ניתוח לריסוק לפני חודש וחצי אך עדיין יש לי כאבים הולכים וחוזרים באיזור שהאבן הייתה, עברתי בדיקת CT + מיפוי כליות, תוצאת CT: הכליה הימנית בגודל ובמנח תקין, נצפתה הרחבה הידרונפורטית בדרגה בינונית של המערכת המאספת כולל גביעים, אגן השופכן והכליה לכל אורכו, ללא ממצא רדיואפקי חוסם בתוכו. תוצאת בדיקת מיפוי DTPA: פרפוזיה שמורה בשתי הכליות, בשלב הריכוז: שתי הכליות תקינות בגודלן, שתי הכליות מרכזות בצורה הומגנית את החומר, בחישוב תפקוד כלייתי יחסי: נמצא שהכליה שמאלית תורמת 56% מסך כל התפקוד הכלייתי לעומת 44% בכליה הימנית, החישוב בוצע בדקה השלישית לאחר ההזרקה. בשלב הניקוז: ללא עדות להפרעה משמעותית. אודה לחוות דעתך.

אבן שלא יצאה מעל חודש, כאבים הוצכים וחוזרים. אורולוג המליץ לאור הממצא מפורט מטה) על אנדוסקופיה. כיוון שאני אחרי לידה ומניקה אשמח לחוות דעת נוספת, אם זה אכן ההליך המומלץ במצב זה ואין משהו שמרני יותר שיעזור לאבן להיפלט. ממצא: בct ממצאים של כלייה ימנית בגודל ומנח תקין. סימני הדירונפרוזיס והידרואורטר מימין ובאורטר הדיסטלי. באורטר הימני הדיסטלי בסמוך לפיית השופכן מודגמת אבן בקוטר כ-0.5 ס״מ. כליה שמאלית תקינה ללא אבנים תודה

הי מנסיון מר, אם אחרי חודש היא לא עברה בגישה שמרנית, היא כבר לא תעבור ורק תגרום ליותר סבל ואולי גם נזק. תחליף ל URS זה פירוק עם גלי הלם, אבל למרבה הצער, מאד קשה להשיג תור לזה בארץ ורוב בתי החולים נטשו את השיטה בכדי לאפשר לאורולוגים להתמקצע יותר בהליך ה URS, מה שגם פירוק בגלי הלם יהיה בעל אחוזי הצלחה לא גבוהים לאבן בשופכן (הוא טוב לאבן בכליה או בשלפוחית). לכי על ה URS אבל תנסי לבקש מהכירורג מראש שישתדל שלא להשאיר סטנט. קשה לשכנע אותם ברגע שב CT ראו הרחבה של השופכן והידרונפרוזיס קל, אבל יש המון מחקרים שהראו שהסטנט ברוב המקרים מיותר ונעשה רק בכדי לאמן את הכירורגים כדי שיצברו יותר נסיון, זה כמובן תקף לבתי חולים אוניבסיטאים. השארת סטנט למשך שבוע זה היום הסטנדרט לכל הוצאת אבן עי URS. האורטר הדיסטלי הנקרא גם UVJ הוא המקום הכי בעייתי והשכיח לתקיעה של אבנים מעל ל 4 ממ כי זה אזור שבוא השופכן מאד צר. אם זו אבן ראשונה, חשוב להשלים בירור מטבולי ולפעול בהתאם מול דיאטנית. לשתות הרבה (2.5 ליטר ביממה אבל בהדרגה), להפלחית צריכת חלבון מהחי, נתרן, ואם מדובר באבן סידן אוקסלט, לתרחק מתרד, סלק, שקדים, וטחינה משומשום מלא. לדאוג לצרוך לפחות 1 גרם סידן ממוצרי חלב רזים. למי שטבעוני או רגיש ללקטוז, אפשר תוסף סידן אבל רק מסוג קלצים סיטרייט ולא קרבונייט, וליטול את התוסף רק עם האוכל ולא בין הארוחות. בהצלחה

תודה על המענה המפורט והמהיר! ברשותך אשמח להבין: 1.מה המטרה של הסטנט מלכתחילה? אם מוותרים עליו זה עלול לסכל את אפקטיביות ההליך? אני אמורה לעשות באסותא 2.לגבי הבירור המטבולי, ביקשתי מהרופא בדיקת שתן 24 שעות. הוא אמר שלא נהוג לעשות זאת שיש רק אבן אחת ולא מדובר במקרים חוזרים. נוסף על כך, שזה לא נעשה כל עוד האבן בפנים. האם יש דברים בגו? כי הבנתי שזאת הדרך להבין מדוע נוצרה האבן וזה הדבר היחיד שיכול לעזור לבנות תפריט מותאם אישית 3.הבנתי שתוספי ויטמינים עלולים לגרום להיווצרות אבנים. זה נכון? אם אני נוטלת פרנטל בהנחיית רופא למשך תקופת ההנקה בהמשך להריון, האם להמשיך או להספיק?

הסטנט הוא צינורית חלולה המוחדרת לשופכן בין אגן הכליה לשלפוחית ששם הוא מוחזר עי מבנה קפיצי (המבנה הזה הוא מקור לאי נוחות בשלפוחית בגלל גירוי). כאשר יש סטנט בתוך השופכן השתן יזרום ברובו בסטנט ולכן יש פחות זרימה בדפנות השופכן וזה מאפשר לשופכן להחלים. האבן נשלחת לבירור. מי שפתח אבל אחת הסיכוי שיפתח אבן נוספת ב 5 השנים הבאות הוא כ 30% אם לא יבצע שינוי תזונתי

שאלה נוספת, קראתי שיש תרופה שעוזרת למוסס אבנים. למה במקרה הזה זה לא מוצע? זה לא קו ראשון בטיפול לפני שמגיעים לניתוח? שאלתי את הרופא שלי אבל הוא ממליץ על ניתוח לייזר. הניתוח כרוך בסיכון קטן של פגיעה בשלפוחית וכו אז מדוע זה הפתרון ולא כדורים?

דווקא יש, אבל הוא טוב רק לאבני חומצה אורית. אני מדבר על פוטאסיום סיטרייט, ואפילו שתיה של מים עם לימון וחומץ תפוחים, יכולה לאחר זמן והתמדה להקטין או למוסס אבן חומצה אורית. הבעיה שרוב האבנין הם אבני סידן שלא ניתן למוסס

שלום ברקע לפני כשנה פלוס אבנים שהוצאו באמצעות ריסוק לייזר. האבן עצמה נשלחה לבדיקה ויצא חומצה אורית. איסוף שתן: ציטראט - ממש ממש נמוך אוקסלאט - בטווח התחתן של הנורמה סידן - נמוך מתחת לנורמה קריאטנין - בטווח התחתון של הנורמה זרחן - נמוך מתחת לנורמה נתרן - בנורמה אשלגן - בנורמה מגנזיום - נמוך ציטראט ממש נמוך מחייב טיפול גם בלי קשר לאבנים או רק בגלל החשש מאבנים? והאם לסידן נמוך ומגנזיום נמוך יש משמעות גם בלי קשר לאבנים? כאמור האבן עצמה היתה של חומצה אורית, אך בבדיקות דם לפעמים זה קצת מוגבר ולפעמים זה תקין. בגלל הציטראט הנמוך הרופא המליץ על אלקוסלב 2 כדורים ליום. ברקע יש יתר לח"ד וסכרת, ומטופלת בכמה תרופות. קריאטנין גבולי או קצת מעל הנורמה. בעבר גם נוספה אלדקטון שהופסק בגלל אשלגן גבוה. אני רואה שברכיבים של התרופה יש גם נתרן וגם אשלגן. נתרן לא בעייתי עבור מי שסובל מיתר לח"ד? ואשלגן גם מעלה קצת חשש מרמות אשלגן גבוהות בדם, זה לא בעייתי? לא נאמר לעשות מעקב עם התרופה. תודה

שלום בת 70, עם רקע של יתר לח"ד וסכרת. באיסוף שתן לצורך בירור לסיבה לאבנים בכליות (בשנה האחרונה היו), היו כמה ערכים חריגים. ציטראט - 0.13 (טווח הערכים הוא 1.50-4.70) אוקסלאט - 0.11 (קרוב לגבול התחתון של הנורמה) קלציום נמוך - 36 (הטווח 50-300) זרחן נמוך - 306 (טווח 400-1300) מגנזיום גם מתחת לנורמה משום מה לא נבדק חומצה אורית, אך אבן שהוציאו בניתוח נשלחה בזמנו לבדיקה והיא היתה של חומצה אורית, אולי בגלל זה לא בדקו זאת גם באיסוף שתן? מה המשמעות של החריגה בערכים של הציטראט, קלציום, זרחן, ומגנזיום? מה קשור לאבנים ומה קשור לדברים אחרים, והאם זה מצביע על בעיה? תודה

שלום למה הכוונה שהוא לה היה שלם=חלקי? תוצאות הקריאטנין באיסוף: CREATININEU/24 H 864.17 טווח הערכים (800-2000) CREATININE U CONC. - 43.00 קריאטנין בדם 1.2 מהנתונים שיש באיסוף (כולל הפירוט בשאלה ההתחלה) אפשר ללמוד משהו לגבי האבנים או לגבי בעיות אפשריות אחרות אם ישנם? תודה

בלי קשר רק לאבנים בכליות, האם ציטראט כ"כ נמוך בעייתי? זה מעיד על משהו? דורש בירור או טיפול? אני מבין מדברייך שהפרקטיקה המקובלת היא שאם נשלחו אבנים לבדיקה ויש אבחנה שזה של חומצה אורית אז אין צורך באיסופי שתן כי לא סביר שיש עוד סוג? תודה