כאן תוכלו לקרוא על מערכת העצבים המרכזית והפריפרית: המוח...
גברים, שימו לב: מחקר חדש שפורסם לאחרונה מחזק את הקשר בין...
אגודת האלצהיימר הבינלאומית פרסמה קריטריונים חדשים לאבחון...
כשתוחלת החיים הולכת ומתארכת, יש צורך מהותי כיום באנשי מקצוע...
שלום, אמי עברה אירוע מוחי לפני כחודשיים, מבחינה פיזית מתפקדת בסדר וזקוקה לעזרה צמודה כי היא בסכנת נפילה. מבחינה שכלית יש לה פגיעה בזכרון ,מבולבלת כועסת, עצבנית על הכל ועל כולם מתווכחת על כל דבר יש לה גם פגיעה קוגנטיבית היא לא יודעת מה היום מה השעה וחושבת לא בהיגיון היא יכולה לקום באמצע הלילה ולהגיד שהיא הולכת לבשל. שהיא נימצאת במקום מסויים חושבת שהיא במקום אחר. השאלה שלי אם הפגיעה הזאת זה משהו שיכול לעבור עם הזמן ואיזה טיפולים מתאימים כדי לעזור לה בבעיות האלו תודה
שלום, למידע על בעיות בזיכרון ובחשיבה לאחר אירוע מוחי: https://www.stroke-guide.co.il/impaired/memory למידע על בעיות רגשיות לאחר אירוע מוחי: https://www.stroke-guide.co.il/impaired/emotional העצבנות יכולה להיות קשורה גם לדיכאון: https://www.stroke-guide.co.il/impaired/depression-after-stroke/ לשאלתך, התפקוד יכול להשתפר עם הזמן. טיפולים רלוונטיים למצב זה: רופא משפחה/פסיכיאטר - לבדוק אם קיים דיכאון, ואם כן - להתאים טיפול. ריפוי בעיסוק - בדגש על זכרון וקוגניציה (לבצע הערכה קוגניטיבית מסודרת) אפשר לבדוק אם טיפול בתא לחץ עשוי להועיל (לא בטוח, אבל אפשר להעריך הסיכוי). פיזיותרפיה - לשיפור שיווי המשקל, ויתכן שפעילות אירובית מותאמת תעזור לשיפור הזיכרון. וכמובן תזונה מעולה יכולה להועיל לגוף ולמוח. בברכה, זאב
היי דוקטור, לפני כחצי שנה השתחררתי, ועוד כחודש אני מתחיל ללמוד. אחרי השחרור ידעתי שאני אתחיל ללמוד רק עכשיו ושיש לי חצי שנה פנויה, אבל לאחר הכמעט שלוש שנים האינטנסיביות בצבא הרגשתי נוח בזה שלא עשיתי שום דבר וככה חצי שנה כל יום הייתי משהו כמו 10-12 שעות בטלפון על האינסטגרם טיקטוק ויוטיוב עזרתי קצת במטלות הבית וראיתי טלוויזיה(כל החברים שלי עדיין בצבא או בחול) ובכללי כמעט ושלא קמתי מהמיטה בתקופה של החצי שנה תמיד שהייתי בטחפון הרגשתי כאבי ראש וחוסר צלילות וגם לפעמים טיקים אבל לא היה לי דחוף לשנות את זה ופשוט חיכיתי שהזמן יעבור. הפסקתי עם השגרת חיים הזאת לפני שבוע כשהתחלתי להתכונן לתואר, בזמן שאני מתכונן שמתי לב שהחשיבה שלי הרבה יותר איטית ממה שהייתה פעם וגם הזיכרון שלי ממש ירד. רציתי לשאול האם זה נגרם בגלל איך שחייתי את החצי שנה האחרונה? ואם כן האם זה יחזור למצב הקודם או שזה שינה לי את היכולות הקוגנטיביות לטווח הארוך?
ההתנהגות אולי מרמזת על תגובה דכאונית . עם לא חולף כדאי להוועץ ברופא המשפחה או פסיכיאטר.
היי דוקטור, לפני כחצי שנה השתחררתי, ועוד כחודש אני מתחיל ללמוד. אחרי השחרור ידעתי שאני אתחיל ללמוד רק עכשיו ושיש לי חצי שנה פנויה, אבל לאחר הכמעט שלוש שנים האינטנסיביות בצבא הרגשתי נוח בזה שלא עשיתי שום דבר וככה חצי שנה כל יום הייתי משהו כמו 10-12 שעות בטלפון על האינסטגרם טיקטוק ויוטיוב עזרתי קצת במטלות הבית וראיתי טלוויזיה(כל החברים שלי עדיין בצבא או בחול) ובכללי כמעט ושלא קמתי מהמיטה בתקופה של החצי שנה תמיד שהייתי בטחפון הרגשתי כאבי ראש וחוסר צלילות וגם לפעמים טיקים אבל לא היה לי דחוף לשנות את זה ופשוט חיכיתי שהזמן יעבור. הפסקתי עם השגרת חיים הזאת לפני שבוע כשהתחלתי להתכונן לתואר, בזמן שאני מתכונן שמתי לב שהחשיבה שלי הרבה יותר איטית ממה שהייתה פעם וגם הזיכרון שלי ממש ירד. רציתי לשאול האם זה נגרם בגלל איך שחייתי את החצי שנה האחרונה? ואם כן האם זה יחזור למצב הקודם או שזה שינה לי את היכולות הקוגנטיביות לטווח הארוך?
יובל שלום, המוח הוא איבר בגוף שלנו, וכמו איברים אחרים - הוא מצריך תחזוקה, אימון ותרגול. בחצי שנה שהתבטטת (מלשון בטטה...) במיטה עם הטלפון, מן הסתם גם היכולות הפיסיות והסיבולת לב-ריאה שלך פחתו, כי לא הפעלת את השרירים ולא עשית ממאמץ גופני. כך גם המוח שלנו - מצריך תרגול ואימון לא רק כדי להתקדם ולרכוש יכולות חדשות אלא גם כדי לשמר יכולות קיימות. אני מאמינה שאם תחזור ללמוד, תתרגל לפסיכומטרי וכו', אז היכולות הקוגניטיביות שלך ישתפרו ואתה תחזור לעצמך. ולטווח הרחוק, כדאי גם בעתיד להמעיט ולהגביל את זמן הצפייה של שעות בידור (רשתות חברתיות, סירטונים, משחקים וכו') בכל סוגי המסכים (טלפון, טלויזיה, מחשב וכו'). בהצלחה בהכנות לתואר ובלימודים האקדמיים! בברכה
לפני שלושה שבועות , אמי קבלה שבץ מוחי שנגרם מארוע לבבי. הפגיעה קוגנטיבית. כיצד ניתן לשקם באם המטופל אינו מבין שזה לטובתו ויוצר התנגדויות רבות?
שלום, זו שאלה ממש טובה. צריך לנסות להבין אם הבעיה היא שאימך אינה מודעת לכך שהיא עברה אירוע מוחי ושיש לה בעיה קוגניטיבית (מצב הנקרא אנוסוגנוזיה), או שהיא מודעת לכך שקיימת בעיה אבל לא מוכנה לקבל טיפול מסיבות אחרות. במצב השני צריך לנסות לברר מה הסיבות לסירוב ולנסות לפתור בעיות קונקרטיות אם קיימות. המצב הראשון (אנוסוגנוזיה) קשה לטיפול כשהבעיה היא קוגניטיבית בלבד. בדרך כלל מנסים להראות לאדם את הליקוי בצורה ש'תוכיח' לו שאכן יש בעיה. ישנם מצבים נוספים שיכולים לתרום לחוסר שיתוף פעולה, לכן הטיפול צריך להתבצע על ידי איש מקצוע, בתקווה להשיג שיתוף פעולה שיאפשר שיקום מוצלח. זאב