אפאזיה גלובאלית

שלום אמא שלי בת 83 התקבלה לבית חולים עם בלבול וחום 39 וכמעט בלי הכרה, לא הבינה מה אומרים לה ולא הייתה יכולה לדבר ברור. אחרי שהתחילו טיפול של אקמול וטיפול אנטיביוטי חום ירד והיא חזרה להכרה ולמצב בסיסי שלה כשהיא מבינה הכל ומדברת ברור. עשו CT ראש והנה תולדות מחלה וממצאים: תולדות מחלה בת ,83 התקבלה עקב בלבול ועלית חום, עקב חום לא ברור את המקור נפתח ייעוץ רופא נוירולוג בשאלת :LP לסיכום : באירוע בו לא הבינה ודיברה זיבריש ל נתן לשלול אפזיה סנסורית , לאור זאת שזה היה סביב חום סיסטמי והשתפר לאחר הורדת חום ותחילת טיפול אנטיביוטי , סביר להניח במקום ראשון מדובר באנצפלופטיה על רקע חום , אך בסבריות יותר נמוכה לא נתן לשלול אירוע ווסקולרי חולף , עוד אפשרות אירוע על רקע הפרעה מוחית חשמלית . כעת לפי בדיקה נוירולוגית המטופלת חזרה למצב הבסיסי שלה . לכן הומלץ על השלמת ביר על ידי CT ראש ממצאים של CT: ללא עודת לדמם תוך גלגולית. ללא אפקט מסה וללא סטיית קו האמצע. אוטמים לקונרים זעירים בגרענים באזלים דו"צ. חדרים וחריצים מורחבים כביטוי לאובדן נפח פרנכימטי דיפוזי. איזורי האוכף התורכי, ארובות העיניים ופורמן מגנום בטווח התקין. .PARTIAL EMPTY SELLA הודגמה הודגמה הסתידות גסה ברצועה רוחבית של הדנס , אשר גורמת ללחץ קל על קידמת שק הטקלי במעבר קרניו-צרביקלי. עיבוי רירית קל במערות הלסת דו"צ וחלק תאי אתמואיד משמאל. הפחתת איוורור עם שינוים סקלרוטיים בחלק תאי מסטעידים דו"צ ,יותר מימין. ללא עדות לממצא גרמי הרסני בסיכום: ללא עדות לדמם תוך גולגולתי. .RT AND LT MCA בפיזור לקונרים אוטמים באבחנה בשיחרור כתוב-FEVER UNSPECIFIED ו DELIRIUM DUE TO CONDITIONS CLASSIFIED ELSEWHERE האםן הממצאים תקינים?האם יש סיבה לדאגה?

שלום, אבי בן 59 עבר אירוע מוחי קשה וסובל מאפזיה גלובלית.מזיז את גופו ומתהלך רגיל לחדר אוכל ,הולך לשירותים גם לבד כעת הוא בשיקום אך אינו משתף לרוב פעולה ויש ימים שלא רוצה לאכול ולקחת תרופות ויש ימים שכן..אמרו לנו בשיקום שנותנים לו עוד שבועיים לראות אם יש שיפור ובמידה ולא מוציאים אותו משם..אני רוצה לדעת כמה זמן לוקח לשיפור במצב של אבי?ממה נובע חוסר השיתוף פעולה?כי יש בעיה של הבנה ..מה אפשר לעשות במקרה כזה?ועם מי ניתן להתייעץ טלפונית בנושא?מישהו שמומחה באירועים מוחיים.תודה סיון

שלום רב, אבי בן 80 לאחר אירוע מוחי קשה (מפרצת), כיום כחודש ושבוע אחרי האירוע נמצא בשיקום. הולך אולם הליכה לא תפקודית, מתפקד בינוני והבעיה העיקרית הינה האפזיה הגלובלית. לפעמים קשה לו להגות מילים והקול חלש ולפעמים מדבר מאוד ברור. מתכוון למילה מסויימת ויוצאת מילה אחרת וקשה להבין את רצונו ולכן חוזר וחוזר מתעייף ומתעצבן או שותק. אחרי מספר שבועות בטיפול אין שינוי באפזיה , יש עליות ומורדות. לפי מה שניתן להבין הרגשתו שהטיפול לא מקדם ולכן מאבד מוטיבציה וניתן להבין שאין לו רצון לטיפול. איך אפשר לעורר מוטיבציה, האם יש פסיכולוג מומחה לאפזיה. איך ניתן לעזור. האם כדאי להפסיק את השיקום ולחזור לסביבה הטבעית בבית ולנסות אישפוז יום

שלום רב האם מערכת הבניה בשיתוף קלינאית תקשורת המוזכרת במאמר מתאימה לנער בן 17 שלוקה באפזיה לאחר דימום מוחי? מהכתבה משתמע שכן. אם כן כיצד ניתן ליצור עימם קשר?