לקות למידה בלתי מילולית

שלום רב, לצורך בירור מעמיק של האבחנה של בן זוגך מומלץ לפנות הן לפסיכיאטר והן לפסיכולוג קליני בעלי ניסיון עם הספקטרום האוטיסטי. הפסיכולוג יבסס את האבחנה על תהליך הערכה מקיף, שכולל איסוף מידע על ההיסטוריה של בן זוגך בכל תחומי החיים מינקותו ועד היום. כמו כן, למרות גילו של בן זוגך, אם לפחות אחד מהוריו זמין, ישנו ערך מוסף לראיין גם אותו/ה בנוגע להיסטוריה ההתפתחותית של בן זוגך. אחרי הכול, הפרעה בספקטרום האוטיסטי אינה מגיחה במפתיע בגיל 30, וקווים מסוימים בדרך כלל בולטים לאורך הילדות וההתבגרות. זאת ועוד, ייתכן שההורים יתארו חוויות שבן זוגך אינו זוכר או שאינו מייחס להם חשיבות. בנוסף לראיונות, האבחנה תתבסס על תצפית קלינית והתרשמות של הפסיכולוג ובמידת הצורך על העברת מספר מבחנים פסיכולוגיים. מטעמים אתיים לא אוכל להמליץ על אנשי מקצוע ספציפיים, אולם ניתן לפנות לקופת החולים שלכם לקבלת רשימת הפסיכולוגים והפסיכיאטריים העובדים בהסדר עם הקופה ובעלות מוזלת. יש לציין כי בגיל בוגר, לעיתים, אין אבחנה חד משמעית היות וישנם מקרים גבוליים ו/או התאמה לקריטריונים של אבחנות אחרות. מסיבה זו, חשוב מאוד הניסיון של הפסיכולוג הקליני עם אוכלוסיית הספקטרום האוטיסטי והבקיאות באבחנה מבדלת (לדוגמא, אם מדובר בתסמונת אספרגר יש לשלול אבחנות אחרות הרלוונטיות למקרה כגון: לקות למידה לא-מילולית, אישיות נמנעת, אישיות סכיזואידית, הפרעה פוסט- טראומתית שייתכן והובילה לחרדה חברתית, ועוד). חשוב לזכור שלאבחנה אין ערך רב במנותק מהמטרות שלשמן נועדה, קרי, הבנת מהות הבעיה, הפרוגנוזה (צפי לעתיד), דרכי הטיפול באדם והדרכה למשפחתו, ויצירת שפה משותפת בין אנשי המקצוע. לגבי עזרתך לבן זוגך, עם קבלת האבחנה ו/או הבנת מוקדי הקושי המרכזיים, יש לשוחח עמו ועם הפסיכולוג על מנת להבין איך לעזור לו, בעיקר במצבים בינאישיים מורכבים. התמיכה תתבטא בליווי בתהליך, תקשורת יעילה, קבלה והשלמה עם המגבלות בתחומים מסוימים, עיבוד הכעס או התסכול היכולים להתעורר אצלך כלפיו ואמפתיה. בברכה, ד"ר איריס שגב.

שלום רב איני מכירה את השיטות שציינת בהקשר של NLD, ממליצה לך להתייעץ עם מי שאבחן אותך. בהצלחה,

שלום שלהבת, המקרה שאת מתארת אכן נשמע מורכב. לדעתי במקרה זה מומלץ לפנות עם תוצאות האבחונים הקודמים לנוירופסיכולוג ופסיכיאטר העוסקים בתחום ולנסות לקבל אבחנה מבדלת והמלצות מותאמות עבורו. שיהיה בהצלחה.

שלום, לי אישית אין תשובה לשאלתך מאחר ונדמה לי שהמקרה מאוד תלוי אדם, ואינני מכירה את הנער או את מערכות התמיכה שלו. מאחר ואת פותחת את שאלתך לגולשים, אשמח גם אני לשמוע אם למישהו מכם יש ניסיון קרוב או רחוק עם מקרה דומה. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ מבוגרים וילדים 0523873044

במקרה נתקלתי במאמר מעניין בנושא. לנוחיותך מצרפת לינק http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3492