קוראים ו"זבובים" עפים לכם בעיניים? מסתכלים על הנוף וסובלים...
שלום, שנים רבות אני מגדירה את עצמו כגרועה בזיהוי פרצופים..לאחרונה נתקלתי בכתבה על פרוסופגנוזיה שמגדירה את המלה כבעיה בחומר הלבן. האם יש קשר בין טרשת לקושי בזיהוי פרצופים ? אני חולה מגיל 13 כך שקשה לי להבדיל בין לפני ואחרי.. תודה רבה.
לא ידוע על קשר ברור. אני בטוחה שעברת MRI בו ניתן להבדיל בין טרשת למחלות אחרות במרבית המקרים
שלום וברכה, יש לי בעיית זיכרון, ואני רוצה לדעת אם זה פרוסופגנוזיה או דבר אחר. אשמח אם תוכל לקרוא את התיאור שלהלן ולהגיד אם זה אופייני לפרוסופגנוזיה (אני יודעת שאי אפשר לאבחן בפורום). כשאני פוגשת אנשים חדשים, אני צריכה לעבוד קשה כדי ללמוד ולזכור את השם שלהם. כל זמן שלא הצלחתי, או בכלל לא ניסיתי (לא תמיד אני מעוניינת להתאמץ), אני לא אזכור - לא רק את השם אלא עוד דברים שקשורים אליהם. אני יכולה לראות קבוצת אנשים (נגיד כילדה - את חברותיי לכיתה) ולדעת שעם מישהו מהם שוחחתי לפני כמה ימים ארוכות על הנושא הזה והזה, ומישהו מהם אמר פעם שהוא גר בבאר שבע, אבל אין לי מושג מי מביניהם, וגם לא אם זה היה אותו אחד. כל עוד אין לי שם להיתלות בו, אני לא מצליחה לבנות לעצמי את הדמות ולחבר בין הדברים שקשורים אליה. כשאני כן מתאמצת ללמוד את השם, אני נעזרת בתווי זיהוי ברורים ובמשחקי מילים. למשל אני משננת לעצמי - "דינה-דקה", כדי להזכיר לעצמי שדינה היא זאת שמרכיבה משקפיים עם מסגרת דקה. השינון הזה די יעיל, ואני אצליח לאורך כמה ימים להזכיר לעצמי בכל פעם שזאת דינה, וכך הדברים החדשים עליה שאיחשף אליהם (שיחות איתה, שיחות עליה וכו') יתלכדו וייצרו ייצוג של האדם הזה בתודעתי. תוך כמה פעמים כאלה כבר לא אצטרך את התזכורת, ולא תהיה לי בעיה לזהות אותה. כשאני פוגשת אנשים שמוכרים לי ברמה בינונית (לא כאלה שאני מכירה באופן רציף למשך שנים), ואני רואה אותם בהקשר שבו לא ציפיתי לראות אותם (למשל חברה מהכיתה - בקניון) הם ייראו לי מוכרים, אבל אני אתקשה מאוד לקשר את הפנים לדמות שבזיכרוני. ברוב המקרים כשנודע לי מה שם האדם שעומד מולי אני נזכרת בכל מה שקשור אליו. אבל למצוא את השם - זה קשה. כשאני צופה בסרט אני לא מצליחה לעקוב ולהבין מי הטוב ומי הרע. תודה מקרב לב על עזרתך.
שלום את מצינת תסמינים לדעתי רחבים יותר מפרוזופגנוזיה. כדי לדייק באבחנה ממליץ לעבור אבחון נוירופסיכולוגי מקיף בברכה ד"ר חייגרכט
שלום רב, לפני יומיים סבא שלי איבד הכרה ועקב כך אושפז בבית חולים. כעבור יום התחילו אצלו הזיות - הוא רואה דברים שלא קיימים ומעוות לחלוטין את המציאות. עד עכשיו הוא היה צלול לחלוטין וכל זה קרה פתאום ללא כל תסמינים מוקדמים. הוא עבר סדרה של בדיקות, כולל סי טי, שלא העלו שום ממצא חדש. בעקרון, הוא סובל מאי ספיקת כליות ולפני שלושה חודשים עבר אירוע מוחי קל שגרם לו לעיקום קל של הפה ולשיבוש קל בדיבור. כמו שכתבתי, מבחינה מנטלית הכל היה תקים לחלוטין עד לאירוע האחרון. מה יכול היה לגרום לזה והאם יש סיכוי שהוא יחזור לעצמו? תודה מראש.
מאיה שלום את מתארת ארוע שקרה רק לפני יומיים, זהו פרק זמן קצר ולא תמיד ניתן למצוא את הגורם לתופעת הבלבול / הזיות שאת מדברת עליה, גם לא ברור ממכתבך האם קרו דברים נוספים: אי שקט, קושי בזיהוי אנשים קרובים ועוד, אצל אנשים מבוגרים עצם האשפוז עלול לגרום לבלבול (מצב שנקרא דלריום - את יכולה למצוא הסבר מתאים באינטרנט). את מציינת שבCT אין כל ממצא, עובדה זו אינה שוללת לגמרי ארוע מוחי כגורם במקרה הזה, ישנם מקרים בהם ממצאים כמו אוטם מוחי לדוגמא מופיעים בהדמיה רק מאוחר יותר ולכן גם מקובל לחזור על CT או אפילו לבצע MRI שהיא בדיקה "רגישה" יותר. אוטם מוחי(חוזר, במקרה שלו) הוא ארוע שיכול להסביר תופעה פתאומית כזאת (זה גם יכול להסביר את איבוד ההכרה שהיה (האם הוא סובל מהפרעות בקצב הלב? האם בוצע דופלר עורקי צוואר?)את שואלת אם זה הפיך, בעקרון צריך לחכות ולראות, כאמור עברו רק יומיים.
לפני כחודש אימי נפלה פעמיים ביום אחד ללא איבוד הכרה ולא חשדנוו שקרה משהוא כי היא היתה בהכרה מלאה והמשיכה כרגיל. למחרת נפלה שוב במטבח וקיבלה מכה במצח מהשיש התקשתה להזיז את הרגליים ללא איבוד הכרה. בבית חולים איבחנו כמה ארועים מוחיים קטנים נעשה פעמיים CT שיצא תקין ,דיברה ותקשרה היו לה כאבים ביד ורגל צד שמאל וקושי להזיזם אבל עם מעט עזרה יכלה לרדת מהמיטה ולהתהלך מעט. ביום שלישי של הארוע התחילה להיות אפטית עם קושי בדיבור ,קושי בזיהוי אנשים וזיכרון לטווך קצר והדיבור שנפגעו. כיום אמי כ-3 שבועות במרכז שיקומי. מרימה את היידיים והרגליים בקלות כשיושבת בכיסא גלגלים אך יש החמרה ביציבות לא יכולה לעמוד לא יכולה להחזיק סכו"ם ,הדיבור לא משתפר בקושי אפשר להבין בנוסף כל כמה זמן יש לה רעד בידיים ורגליים ועייפות מתמשכת, לא מודעת למצבה . לפני האירוע אימי היתה פעילה מאד וסבלה רק מסכרת תורשתית כ-30 שנה היתה מטופלת בדיאטה חריפה וכדור ביום ,בבוקר של האירוע הסוכר היה 210 .לחץ דם בדרך כלל תקין כלסטרול 220 .. שאלתי האים זה נורמלי שלאחר 3 שבועות של פיזיוטרפיה , ריפוי בעיסוק אין שיפור והמצב אך מחמיר , חוץ מזיכרון לטווך קצר שמשתפר ומזהה את האנשים.הקרובים לה
לכל הנראה אימך עברה אירוע נוסף במהלך אשפוזה בבי"ח ולצערנו זה לא דבר נדיר. כל הטיפול התומך שניתן מיד עם הגיענו לבי"ח נועד בראש ובראשונה למנוע החמרה כזו אבל גם תחת הטיפול הטוב ביותר עדיין מצבם של בערך בערך רבע מהחולים בשבץ ימשיך להתדרדר גם לאחר שהגיעו לבי"ח. כעת יש לקוות שמצבה כבר התיצב , כלומר שמחלת כלי הדם שפגעה בה אינה מתבטאת באירועים חדשים, ואפשר לדרבר על התחלת השיקום כלפי רמה טובה יותר של תפקוד. לפי המתואר אין סימני צד בולטים אלא בעיקר סימנים של בעיה של שווי משקל וזה מעודד גם אם עלול לדרוש שיקום ממושך של חודשים רבים. בהצלחה.