ויטמין B3

יוסף שלום בהכנת הירקות, ישנם כמה נקודות חשובות לגבי השמירה על תכונות הויטמינים: הויטמינים במהלך הבישול: חלק מהויטמינים נפגעים במהלך הבישול, אך גם ישנם ויטמינים שהבישול יכול להגביר את זמינותם לגוף. ויטמין C והויטמינים מסוג B (כמו B1, B2, B3, B5, B6, B9 ו-B12) הם נמצאים במים ולכן נפלטים למים במהלך הבישול. זה אינו בעיה אם אתה צורך את המים (לדוגמה, במרקים ובצליות), אך זה יכול להיות בעיה אם אתה משליך את המים. ירקות כמו קייל, ברוקולי, כרוב, קולורבי, זוקיני, תרד ואפונה מכילים כמות טובה של הויטמינים הללו. חשוב לבשל ירקות שמכילים המון ויטמינים באופן עדין ובכמה מים ככל האפשר. טיגון, אידוי וטיגון במחבת הם אפשרויות טובות יותר מהרתיחה. ירקות כמו קרטין, פלפלים, תרד, עגבניות וסלט מכילים גם הם כמות טובה של ויטמינים אלו, ולכן תזונה מאוזנת תספק לך מספיק מהם. הויטמינים ברוטב: כאשר אתה מכין רוטב, חלק מהויטמינים יעברו מהירקות לרוטב. אם אתה אוכל את כל הסיר כולל הרוטב, אתה תקבל את כל הויטמינים שנמצאים ברוטב. כמובן, חשוב להשתמש ברוטב כשהוא טרי ולא להשאיר אותו מאוד זמן לפני הצריבה. כמו כן, זמן הבישול והחום יכולים להשפיע על איכות הויטמינים .

ככלל, המידע אודות איכות, בטיחות ויעילות תוספי תזונה, מוגבל. באשר לתוספי התזונה עליהן שאלת, תוספת סטרולים באמצעות תזונה, יכולה לסייע בטיפול ברמות כולסטרול גבוהות. המידע אודות יעילותם של תוספי תזונה אלה הינו מוגבל יותר מאשר על מזון. תוספי שמרי אורז אדום מכילים ריכוזים שונים של חומרים, הנקראים monacolins הפועלים כסטטינים וכנראה התוספים יעילים בהפחתת רמות כולסטרול. ניאצין מפחית רמות כולסטרול במינונים גבוהים, אך ללא תועלת נצפית בתחלואה ותמותה ממחלות לב ולכן אינו מומלץ לטיפול בהיפרליפידמיה, אלא במקרים מיוחדים. יש לקחת בחשבון את תופעות הלוואי האפשריות לתכשיר ביניהן הפרעות בתפקודי כבד, הרחבת כלי דם, תופעות לוואי במערכת העיכול ועוד. תוסף סובין שיבולת שועל גם יתכן ויפחית LDL. אמנם התוספים שציינת יכולים להפחית רמות כולסטרול ו-LDL, אך המידע מוגבל לגבי התועלת הקלינית שלהם במניעת מחלות לב. כלומר במידה ונדרש טיפול תרופתי עפ"י הקווים המנחים המקובלים (לפי הסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם), התועלת המניעתית של התוספים אינה מבוססת, כחלופה לטיפול תרופתי בסטטינים במידה ונדרש.

תשובה שנתתי לא מזמן על POIS - מאז שכתבתי אותה לא השתנה הרבה. מקווה שהמידע יהיה שימושי עבורך: הכינוי שניתן לתופעה על ידי אנשי המקצוע הוא תסמונת מחלה פוסט-אורגזמית (Post-Orgasmic Illness Syndrome - POIS). מדובר בתופעה לא נפוצה, אם כי שכיחות הפונים לאבחון ולטיפול בשנים האחרונות עולה, כנראה בשל החשיפה לפורומים באינטרנט. הסובלים מ- POIS מתארים כאבי שרירים כלליים, עייפות, חולשה, הזעה ותופעות דמויות-שפעת המופיעים דקות לאחר אורגזמה. מועד הופעת הבעיה שכיח יותר בגילאי 40-50, אך היא יכולה ללוות אנשים רבים מתחילת חייהם המיניים. אצל חלקם הסימפטומים ימשיכו עד שבוע לאחר האורגזמה, אם כי ברובם התופעות חולפות מעצמן לאחר יום-יומיים. לעיתים הסימנים בחומרה אשר מביאה להימנעות מפעילות מינית. יש מספר השערות למקור המחלה, כגון, מקור מוחי - סוג של אפילפסיה, כי יש תיאור מקרה של אישה שתסמיניה השתפרו ע"י תרופות נוגדות כפיון. ההשערה לגבי מקור אוטו-אימוני או אלרגי מסתמכת על העובדה שבזמן אורגזמה הגוף משחרר חומרים כימיים והגוף מגיב נגדם. ייתכן והסוד טמון בשינויים כימיים המתרחשים במח בעת אורגזמה, כגון ירידה בכמות דופאמין ונוראדרנלין, מה שגם עשוי להסביר את השינויים הקוגניטיביים, אך לא מסביר מדוע זה קורה באנשים מסוימים בלבד. יש כאלו שאומרים שזה חלק מתסמונת של דלקת ערמונית כרונית, מה שלא מסביר את העובדה שגם נשים סובלות מהתופעה... עלתה גם השערה שאולי מדובר בירידה ברמת אנדורפינים (הורמונים אשר מופרשים בעת אורגזמה), שכן יש ספורטאים רבים עם תסמונת דמויית POIS , אשר מופיעה לאחר אימון גופני אינטנסיבי וייתכן ומדובר במקור פיזיולוגי דומה. יש המכוונים למקור נפשי, כגון, לחץ וחרדה סביב הנושא המיני, הגורמים לתסמינים פסיכו-סומטיים. למאפיינים אישיותיים השלכה ישירה, כגון, צורך בשליטה וקושי להשתחרר. בכל מקרה, חשוב לשלול מקור גופני לפני שנוטים לכיוון זה. נכון להיום אף אחד מההשערות הנ"ל לא הוכחה מדעית ועל כן אף אחת מהן אינה מקובלת לחלוטין וייתכן ומדובר בשילוב. רוב הטיפולים מכוונים לסימפטום עם רמיזות לכיוון המקור. יש שמנסים טיפול תרופתי ע"י נוגדי כאב מתקדמים, דוגמת סימבלתה, ליריקה וטרמל, אחרים מעדיפים נוגדי חרדה, כגון, וולבוטרין או פבוקסיל ואחרים נותנים טיפול שמכוון לדלקת ערמונית כרונית (פרוסטטיטיס). תקצר היריעה מלתאר את מגוון השיטות אשר חולים בתסמונת מנסים כדי להגיע להקלה בתסמינים. בכל מקרה אני מציע שתיגש לבירור רפואי במסגרת מרפאה לבריאות מינית (ראה אתר איט"ם – www.itam.org.il לרשימת מרפאות ציבוריות). אם תתגלה בעיה רפואית, תוכל לקבל טיפול מתאים. חשוב לדעת שלבעיות כגון זו השלכה רגשית וזוגית ויש להתייחס לכך בטיפול. מפגש מיני מענג לא חייב להסתיים בשפיכה ואורגזמה (אותה אורגזמה שעבורך היא מקור לעונג, אך גם לסבל), והבנה זו תאפשר לכם להעלות תדירות מפגשים מענגים הדדיים, בלי התופעות הנלוות אצלך לאורגזמה. בטיפול מיני תלמדו טכניקות עוקפות-שפיכה, אשר עדיפות על הימנעות.

ישראל שלום, ברור שכדאי לנסות הלבנה מרפאתית ,התהליך אורך בסביבות השעה - שעה וחצי ומלבד כסף אין לך מה להפסיד , ישנם פתרונות למניעת / צמצום רגישות בשיניים לפני ובזמן הלבנה ומעבר לכך אם בריכוז 20 אחוז היתה לך רגישות חזקה ניתן היה להוריד את ריכוז החומר אבל לנסות ולהשתמש ברצף - לעיתים יש הבדל בתוצאה, כדאי לבצע את ההלבנה במקום בו הנך מתעתד לבצע את ההשלמות על מנת לשמור על רצף טיפולי ועל מנת שינחו אותך כמה זמן אחרי ההלבנה לבצע את השחזורים, קח בחשבון שהלבנת שיניים מבהירה את השיניים עד לדרגת הגוון הבסיסי שלהם ולא בהכרח התוצאה תגיע לגוון אליו הנך שואף להגיע