לימפומה

חולת לימפומה פולקולרית בת 74 . כרגע רק במעקב. לפני קרוב ל3 חודשים הצטננות ויראלית חזקה בעיקבותיה תחושת נוזלים באף בגרון ועד לאזניים. נזלת אחורית קשה מטפטפת ללא הפסק ומשגעת. ליחה שחונקת ולא ניתנת לבליעה. איבוד תאבון . ירידה במשקל של 6 קג בחודשיים. תחושה קשה מאד. ללא יכולת תיפקוד. הייתי 5 פעמים אצל רופאי א.א.ג. ו3 פעמים אצל רופאת משפחה. טופלתי בתרופות מקובלות של תרסיסי סטרונאז פלקונאז. כדורי רילאן לכיוח צמיגות הליחה וגם 6 ימים אנטיביוטיקה שלא עזרו כנראה בגלל שההצטננות ויראלית. הרופאים לצערי לא סייעו לי . עברתי בדיקה באמצעות סיב באף 3 פעמים ולא מצאו דבר מחוץ לבצקת קלה וגודש. .וצילום סינוס רגיל שטען שהסינוסים מאווררים. יש לי קצת כאב מעל גבה ימנית. היאוש והסבל רב. בסופו של דבר פניתי לרופא אלרגיה שטען שזו לא אלרגיה אלא כנראה דלקת בסינוסים ונתן לי טיפות דמאתיצין לשבועיים שלשימחתי סייעו לי אך לא להחלמה שלמה. כיום אני מתחילה להפחית בכמות טיפות הדמאתיצין ולצערי עדיין יש נזלת אחרית הנתקעת בגרון. יש שעות שהנזלת מטפטפת אחורה כמו ברז ואין לי שליטה על כך. מה עושים? אני לוקחת דקסמול סינוס שקצת מייבש. אבל הסבל רב . מה עושים? למי פונים? לביח? לרופא נוסף של א.אג? איך מתמודדים?

זו אני אופק מההודעה למטה. מתנצלת על המגילה אך אני מפוחדת מאוד וזקוקה להכוונה. בערך שבועיים יש לי תחושת כבדות ביד שמאל (הלא דומיננטית) שמרגישה פשוט כבדה כאילו העבדתי אותה שעות ללא הפסקה או נשענתי עליה כל הלילה והשריר התעייף מאוד. אין נימול או חסר תחושתי כלשהו ואני יכולה ללחוץ בעוצמה רגילה ולהפעילה כרגיל, רק כשאני באה להניח אותה מטה על משטח כמו עכשיו בהקלדה אני מרגישה כבדות בכל היד מהאצבעות עד סוף האמה בערך בעוצמה של 10-20 אחוז כבדה יותר מהיד הימנית, כאילו הניחו עליה משקולות קטנות, והתנועה איתה מרגישה קצת איטית ומגושמת מהימנית וזה כן מפריע קצת בתפקוד (החזקת חפצים למשל מרגישה מוזר וחלש, כאילו השריר עייף). בתחילה, עוד לפני שהופיעה תחושת הכבדות הזו ביום או יומיים הרגשתי וראיתי קפיצות שריר רבות באצבעות יד שמאל בלבד שנמשכו שעות לעתים. עכשיו זה הולך ומחמיר כאשר תחושת הכבדות החלה באצבעות, תוך כמה ימים התפשטה לאמה ועכשיו מגיעה עד הכתף שאני מרגישה פיזית כבדה יותר מיד ימין, היא ממש יוצאת מהמפרק בקליק. כרגע כבדה יותר בכ50 אחוז לפחות מיד ימין, בד''כ התחושה החלה רק בערבים, אח''כ נמשכה כל היום וכעת היא מגיעה לשיא אחרי 5 שעות ערות לערך בה היד כבדה מאוד ומרגישה נשמטת ממש, לפעמים עם כאב קל באיזור המרפק או האצבעות, ולאחר 3 שעות לערך התחושה נחלשת וחוזרת כמעט לנורמה. היום היד הרגישה הכבדה ביותר עד כה, ויד ימין שעד עכשיו לא הייתה מעורבת בכלל החלה לרעוד לי היום גם באגרוף קפוץ בחוזקה (ללא תחושת כבדות) בעוד יד שמאל החלה להרגיש כבדה בפתאומיות באותו הזמן, כך זה נמשך כשלוש שעות עד שהחל להשתפר וגם התחלתי להרגיש כאב בצוואר שלא הרגשתי עד היום, כאילו משהו זז שם. בת 21, רק אסתמה ומשאפים ברקע, ולאחרונה (ממש רק שבועיים בקושי) התחלתי לקחת ראוקוטן בשל פצעי בגרות שצצו פתאום (ע''י רופא עור). כפי שכתבתי לך, בדיוק עשיתי MRI עמ''ש בגלל כאבים כרוניים בכתף ימין שיש לי מגיל צעיר מאוד ומצאו 3 בלטי דיסק, אחד מהם מרכזי וימני בגובה C6-C7 עם לחץ על השק הדוראלי, אך האורתופד (מומחה עמ''ש) טוען שאין בין הבלטים האלה לכאבים שלי קשר ואין מה לעשות (על אף שהבלטים נמצאים בדיוק באיזור שכואב לי ובמרכז לכיוון ימין. מקרי?). עד היום גם לא הייתה לי שום חולשה כזו ביד, רק כאבים נוראיים ולפעמים הקרנה ליד ימין (ולי יש כבדות ביד השניה בכלל). שלחו אותי למיון לפני יומיים ונשללה יחסית בעיה נוירולוגית, בדק אותי נוירולוג (הליכה, החזרים גידיים בכל הגפיים) וגם רופא עיניים ששלל לחץ תוך גולגולתי אחרי בדיקת קרקעית העין. בדיקות דם תקינות (כולל תפקודי כבד ומלחים, בילירובין דווקא נמוך קצת) שלחו אותי הביתה בהמלצה להמשך בירור אצל נוירולוג באם התסמינים יימשכו והשלמת B12 שנמוך מדי פעם ורופא העור הורה לי להפסיק רואקוטן מיידית. לצערי התסמינים עדיין נמשכים ואני דואגת ומקווה שזה באמת רק מהרואקוטן. השאלה שלי אלייך היא, מה הסיכוי שכל העניין מקורו בבעיה צווארית כלשהי כמו בלטי הדיסק שיש לי (המרכזי והמשמעותי מביניהם בגובה C6-C7 בדיוק באיזור ההתפצלות לידיים, עם לחץ על השק הדוראלי אך מרכזי לכיוון ימין ולא שמאל) שאולי החמירו\הפכו לפריצה איכשהו למרות שלא עברתי כל טראומה? זה נשמע כמו בעיה של לחץ על עצבים (אין נימול או חסר תחושתי, רק כבדות)? במיון שללו את הצעתי להדמיית ראש בגלל שבדיקת קרקעית העין הייתה תקינה. יש גם לציין שעשיתי MRI מח לפני שנתיים בשל סחרחורות-תקין כולל ארובות עיניים, וגם בCT כל גופי שנעשה בשנה שעברה לשלילת לימפומה (נשללה) לא צויין דבר על בעיה במח. אז סביר שהבעיה נובעת מבלטי הדיסק שלי והלחץ על השק הדוראלי? האם יש לחזור על הדמיות? זה כבר מפחיד אותי מאוד ואני לא יודעת מה לחשוב. תודה.

שלום וברכה! אני לא יודעת אם זה קשור לפורום הזה. אני פשוט לא יודעת כבר לאן לפנות.אני פונה לרופאים ואף אחד לא אומר לי מה הבעיה אצלי. אני בחורה בת 22, לרוב בריאה, סבלתי בעבר הרבה מדקלות חניכיים, אלרגיות עור בגיל מאוד קטן ומחלות רגילות כמו שפעת, מעבר לזה לא סבלתי משום דבר משמעותי. לפני כחודש וחצי, חודשיים, פחות או יותר, פניתי לרופא אף אוזן גרון, כי מתחת לאוזן ימין הייתה לי גולה כלשהי שהסתבר שזאת בלוטת לימפה זעירה שקצת גדלה, והייתה לי אותה במשך 8 שנים והיא לא הפריעה לי אף פעם.אני שאלתי את הרופא אם כדאי להסיר אותה והוא לא המליץ לי להסיר אותה, כי הוא אמר שזה מקום מאוד מסובך. ואז הוא ביצע בדיקה גופנית רגילה ובדק לי גם את הלסת ואמר לי שיש לי נקע במפרקי לסתות.סבלתי מעייפות בבוקר, היה לי קשה להתעורר, אבל בהמלך היום הרגשתי בסדר, ולא סבלתי מתסמינים כמו חום, אובדן משקל והזעיות לילה)מה שכן, אני סובלת ממיגרנות מגיל מאוד קטן,בעיקר בשינוי מזג אוויר, ועונות, אובחנתי גם אצל נוירולוג. הרופא(אף אוזן גרון) הפנה אותי למומחה בבית חולים. כאשר הגעתי לבדיקה אצל המומחה, לאחר כחודש מקבלת ההפניה, הרופאה שבדקה אותי (עשיתי גם צילום פנורמי) אמרה שהיא לא רואה בעיה עם הלסת ולא רואה שיש נקע. היא עשתה לי בדיקת פה ולחצה לי על כל מיני אוזרים בלסת,הראש והצוואר. מאחורי הצאוור,באזור העורף הקרוב ממש לאוזניים, הרגשתי כאבים עזים כשהיא לחצה שם ואני מרגישה שהצאוור שלי מאוד תפוס. כמו כן, אני מרגישה כאבים באזור של הכתפיים כשלוחצים לי עליהם. שאלתי אותה בקשר לבלוטת לימפה שגדלה, היא אמרה שאין סכנה ושהעייפות שלי בגלל הפרעות שינה, ויש לי לא מעט סיוטים(אני סטודנטית בתקופת לחץ מבחנים)הרופאה הפנתה אותי לפיזיוטרפיסט באותו בית חולים, והפגישה עוד חמישה ימים. אבל הבעיה שלי היא אחרת, אחרי שביקרתי אצל הרופא המומחה. שבוע לאחר מכן, הייתי חולה, החום שלי עמד על 37.1-37.3 ולא עלה יותר מזה. מה שכן, סבלתי מכאבי גרון וצינון ממש כבד, שחלף רק לאחר שבוע. באותו זמן(כשחליתי), חשתי קצת דקירות וכאבים חלשים של כמה שניות מתחת ללסת התחתונה, אז נגעתי שם והרגשתי שתי גולות קטנות מימין ומשמאל, וחשבתי שאולי גם שם הבלוטות לימפה התנפחו לי וזה ממש הלחיץ אותי. אחרי שהרגשתי קצת יותר טוב, התחלתי להרגיש כאבים באוזן ימין, איפה שהבלוטת לימפה, ואז התחלתי להרגיש גם כאבים קלים ודקירות באוזן השנייה וגם הרגשתי שבלוטת לימפה קצת התנפחה לי שם, אבל לא הרגשתי אותה כגוש. הייתי בטוחה שאולי זה בגלל הצינון. מאז שחליתי (אולי זה צירוף מקרים, לא יודעת, הרופא משפחה אמר שזה שום דבר) אבל, אני עדיין מרגישה דקירות וכאבים שחולפים אחרי כמה שניות, והם חוזרים במהלך היום, כשאני שוכבת על הצד, מתחת לאוזניים.כמו כן, יש כאבים ודקירות באוזניים עצמן, מסביב להן, מאחרוי הראש קרוב לאוזן ימין בעיקר, ומתחת לסנטר והצוואר. בנסוף, השבוע התעוררתי קצת עם אי נעימות בגרון, ללא חום וצינון(הייתה לי הרגשה כאילו יש לי חול כזה בגרון) הסתכלתי וראיתי את הגרון קצת אדום, לא קריטי במיוחד, והייתה לי גם ליחה, נורמלית, לא שמתי לב לשינוי בצבע וצרידות קלה בגרון, אז לקחתי קלגרון ושתיתי תה חם עם דבש ואחרי יומיים הכל עבר. אבל הדקירות והכאבים שתיארתי קודם לא חולפים, למרות שאני לא חשה שהבלוטות לימפה גדלו לי. באוזן ימין אין רגישות כשאני נוגעת(אולי תחושה מוזרה שמשהו תפוס אבל לא כאבים), בצד שמאל יש קצת כאבים כשאני לוחצת, לא בפנים,קצת כזה בצוואר, איפה שהחור מתחת לאוזן,אני מריגשה שמשהו נפוח קצת אבל לא גולה כמו בצד ימין בפנים מתחת אוזן. מתחת ללסת התחתונה, כן כואב לי קצת כשאני לוחצת והמקום די רגיש ואני אכן מרגישה את הבלוטות.בצוואר לא חשתי שום דבר נפוח ובגם לא בבית השחי ובמשפעה. כמו כן, אני עדיין קצת סובלת מעייפות בבוקר ומקושי לקום(לפעמים אני גם לא שומעת את שעון המעורר), אבל גם בגלל שכרגע אני בתקופת מבחנים ואני הוכלת לישון מאוחר יחסית. אין לי אובדן משקל,הזעיות לילה, אובדן תיאבון או חום, מעט העייפות של הבוקר, הדקירות הלא נעימות והכאבים באוזר האוזניים, הצוואר(שמתלווה בתחושה של תפיסה והכתפיים) והלסת התחתונה. אני מרגישה שהמומחה לא בדקה אותי מספיק,ושלא עברתי איבחון מלא. אני שוקלת ללכת לרופא משפחה, כי אני מרגישה שאני לא מקבלת טיפול רפואי רואי ואני חייבת לשמוע חוות דעת נוספת. אני מכניסה לי רעיונות לראש, שאולי זה יכול להיות לימפומה או סוג של מחלה ממאירה אחרת ואני נורא לחוצה(עברתי כלפני חצי שנה בדיקת איידס שחזרה שלילית ואני תמיד זהירה בקשר למחלות). אני צריכה יעוץ, לאן עוד אפשר לפנות ואיזה בדיקות כדאי לבצע, כי אני מרגישה שאני לא מקבלת תשובות מהרופאים שאומרים לי שהכל בסדר. אני לא יודעת לאיזה רופא עוד לפנות, ממי לבקש עצה ועזרה, לכן אני שוקלת לפנות לרופא משפחה שיכוון אותי אבל מעבר לזה אני מאוד רוצה לשמוע חוות דעת נוספת לגבי הבעיה, ממה זה יכול לנבוע? האם יש לי ממה לחשוש? ואיזה בדיקות רצוי לבצע כדי לשלול את הסכנות שמהן אני פוחדת? אני ממש לחוצה(וידוע לי שהלחץ גם משפיע עליי יותר ומחמיר את מצבי) אבל זה רק בגלל שאני לא מקבלת תשובות ברורות מהרופאים וזה מאוד משפיע עליי ביום יום כי אני מאוד רגישה לבריאות שלי. אשמח לקבל דעה. תודה מראש. עדן. אשמח לקבל דעה מה לעשות בנוגע לזה. תודה על ההקשבה והעזרה מראש. עדן

שלום רב, מזה שנה וחצי סובל משומן בצואה, צואה בהירה מאוד וצפה, איבוד משקל, גזים ונפיחויות ןבחילות. סובל מרעב 24 שעות אפילו אחרי שאני אוכל כי כלום לא נספג כנראה ביופסיה תריסריון הראתה נזק לוילו שאולי מתאים לצליאק אך סורולוגיה שלילית 5 פעמים ובדיקה גנטית לצליאק חיובית. אלסטזה בצואה גבוה ב3 בדיקות638, 638, 620, אך בדיקה אחת בחו"ל הראתה שומן בצואה תוצאה של 157, בדיקה חוזרת שם הראתה את התוצאה של 620. קלפרוטקטין 109 ברזל ירד בשנה וחצי מ105 ל66 אנטיגן לג'יארדיה שלילי. אלבומין תקין. סיטי בטן לפני שנה בפרוטוקול לבלב ללא ממצאים. אולטרסאונד ללא ממצאים, אך הלבלב לא הודגם כולו עקב ריבוי גזים. תזונה נטולת גלוטן ללא הטבה בסימפטומים. בדיקת קפסולה למעי הראתה זמן מוארך מדי בושט וסיסים בצקתיים בחלקו האמצעי של המעי ועד חלקו הדיסטלי עם היפרמיה של הרירית עם מראה לא תקין. אז הרופאים הלכו לאיבוד - בהתחלה אמרו שנתת ספיגה ושומן בצואה אכן מתאימים לצליאק. אחכ של התסמינים מצביעים.על בעיה בלבלב בגלל השומן הרב בצואה, אבל פתאום נכנס הענין של הממצאים במעי. גם הבעיה בושט לא מובנת, היא משום מה נסגרת ליותר מדי זמן. עכשיו כבר זה מראה על בעיה דלקתית או גידולים במעי הדק. אשמח לדעת מה הכיוון כי עברתי כבר 8 רופאים שבכלל אמרו לי בהתחלה שזה רק מעי רגיז ואני צריך כדורים פסיכיאטרים ובמשך שנה וחצי רק העקשנות שלי עזרה למצוא משהו. איך ממשיכים מפה? האם הממצא של הקפסולה יכול להסביר את הצואה הבהירה והשומנית, או שזה כנראה גם הלבלב וגם המעי ביחד? חלק אומרים שאלסטאז צריך להיות בין 200 ל500 ולא גבוה יותר וחלק אומרים שמעל 500 זה אפילו מצוין. האם הממצאים מתאימים לקרוהן למרות שהקלפרוטקטין גבוה מעט יחסית או אפילו לימפומה של המעי בעקבות צליאק שלא טופל? האם יכול להיות שבכלל מדובר בזיהום של בקטריה כי גם הילדים שלי סובלים מתסמינים מסוימים של צואה בהירה ושומנית?? מחלת ויפל או משהו כזה? אשמח לכל כיוון, אני מיואש כבר. תודה