גרורה

אני מנסה להבין מהי הסיבה שכאשר מוצאים גוש ממאיר בשד, לצורך העניין בגודל 3 ס"מ ובנוסף מצאו גרורות מפוזרות בריאות, לא מבצעים ניתוח של הגוש הסרטני בשד ? מהי הסיבה לכך? האם לא עדיף להסיר את הגידול הראשוני למרות הגרורות? האם השארת הגידול הראשוני והעיקרי לא תגרום לו לשלוח עוד גרורות למקומות רחוקים יותר? תודה

תודה על התשובה את, כרופאה וכעוסקת בתחום בוודאי מבינה את הסיבות טוב יותר אבל כחולים, אין לנו מושג למה בעצם, וזה נשמע לא הגיוני. המחשבה ההגיונית היא להיפטר מהגידול הראשוני למה לא לכרות אותו? מה הטעם להשאיר אותו? נכון שגרורות קיימות גם בריאות ואולי בזרם הדם אבל השארת הגידול הראשוני והגדול לא תגרום לו לשלוח עוד ועוד זרועות/גרורות למקומות אחרים? האם הוצאתו לא תקל על הגוף? על המערכת החיסונית? והאם לאחר טיפול כימותרפי/ביולגי נהוג לאחר מכן כן לנתח את הגידול הראשוני? ואם כן, מדוע אז כן? תודה רבה

שלום דר', לפני כשנה וחצי עברתי ניתוח כריתת כליה שמאלית בעקבות גידול סרטני. מכיוון שהגידול היה ראשוני לא הומלץ להמשיך בטיפולים לאחר ביצוע הניתוח. לפני כחודש וחצי פניתי למלר"ד בעקבות התעקמות חצי פנים, לאחר בירור התגלתה גרורה בקוטר 2 ס"מ ומסביבה בצקת נרחבת. מאותו רגע התחלתי לנטול דקסמטאזון במינונים הולכים ויורדים. במקביל ביצעתי טיפול קרינתי רדיוכירורגי ממוקד במוח (SRS). בהוראת הנוירוכירורג הורדתי את מינון הסטרואידים בהדרגה עד אשר הפסקתי אותם בכלל. לאחר כמה ימים מהפסקת נטילת הסטרואידים חשתי תסמינים של עייפות, דיבור כבד וחולשה בפלג הגוף השמאלי. בהוראת הנוירוכירורג ביצעתי סיטי ראש באותו היום ונסעתי אליו לייעוץ. הוא המליץ לחדש את נטילת הסטרואידים במינון 4 מ"ג ליום ולהפחית בהדרגה עד 2 מ"ג ליום. במוצ"ש האחרון הבחנתי כי יש לי נפיחות ברגליים. פניתי למלר"ד והם ביצעו כמה בדיקות דם ובדיקת שתן. הכל נמצא תקין והם המליצן בכל זאת לבצע בקופ"ח בדיקת איסוף שתן (24 שעות). בדיקת איסוף השתן יצאה תקינה למעט הממצא של החלבון. ערך החלבון בשתן עמד על 360. לפי מה שהבנתי הערך התקין הוא 150 במקסימום. רציתי לשאול מה הסיבה לדעתך לחלבון בשתן? האם יש קשר ישיר לנטילת הסטרואידים? או שבכל זאת צריך לדאוג לגבי הכליה השנייה? יש לציין שתפקודי הכליה יצאו תקינים. תודה רבה וחג שמח.

שלום לך דוקטור בתוצאת בדיקת סי טי של בעלי היה רשום, נגע ליטי מ"מ בגוף חוליה t12 טיבו אינו ברור ,אינו מתאים לפיזור משני ממקור הערמונית, מה זה אומר? מודאגת, תודה

תהליך בגוף החוליה הפוגע ברקמת העצם. יש לפנות למומחה ולבוא עם הדיסק והתמונות לצורך אבחון מקורו. מומלץ גם לבצע MRI עם חומר ניגוד

לרופאים היקרים שלום רב, שמי דן, אני סטודנט לרפואה, אשמח אם תוכלו לייעץ בנוגע לקרובת משפחה שאינה מתגוררת בארץ, בת 55, חולת סרטן שד מסוג ductal carcinoma, אובחנה לפני כ- 5 שנים, כשהסרטן הנ"ל כבר מפושט ושלח גרורות לעצמות ולכבד, חיובי לקולטני ER ו-PG. טופלה בטמוקסיפן משולב עם זומרה, עם הטבה משמעותית ונסיגה של המחלה, עברה כריתת שחלות בילטרלית. לאחר כשנה וחצי הטיפול הוחלף לאירימידיקס, בעקבות הרעה במצבה ואז המחלה שוב נכנסה לרימיסיה. לאחר שנה בטיפול הנ"ל, הוחלף לפסלודקס למשך כשנה. לאחר כארבע שנים במצטבר של הטיפולים הנ"ל, לפי דברי האונקולוג, מיצתה את הטיפול ההורמוני והחלה בטיפול כימותרפי -כדורי XELODA. הטיפול האחרון הוכח כיעיל עד לפני מספר שבועות, כשלפתע חשה ברע, ולאחר מכן ביצעה בדיקות דם ואולטראסאונד - בבדיקות דם: הפרעה קלה באנזימי כבד ועלייה של בילירובין פי כמה מהנורמה (ללא צהבת וללא גרד), כמו כן באולטראסאונד - כבד מוגדל, עם ריבוי גרורות עד לגודל של 4 ס"מ, חשד ליתר לחץ דם פורטאלי וחשד לנוזל חופשי בכמות מינימלית, בבטן. הרופאים הפסיקו את הטיפול האוראלי ב-XELODA ומסרבים לבצע טיפול כימותרפי משולב, ורידי, בטענה שהבילירובין גבוה, והטיפול עלול לגרום לכשל כבדי. כרגע מקבלת הפטופרוטקטורים ותרופות משתנות. א. האם רמת בילירובין גבוהה פי כמה מהנורמה, והפרעה קלב באנזימי הכבד מהווה קונטרה אינדיקציה מוחלטת למתן טיפול כימותרפי ורידי? אם לא - אילו תרופות ניתן לשקול. במידה וכן - האם יש אלטרנטיבות אחרות לטיפול? ב. האם יש דרך יעילה לגרום להורדת הבילירובין בדם, כדי שהחולה תוכל לקבל את הטיפול הכימותרפי? ג. האם ניתן לחזור לטיפול ההורמונלי שבעבר הוכיח את עצמו או אולי לשלב עם הטיפול הכימותרפי? ד. בכל מקרה, בהתחשב בכל הנסיבות, ובעובדה שהחולה הרגישה טוב לאורך 5 השנים האחרונות, ולא היו ביטויים קליניים מובהקים למחלתה, האם יש ביכולתיכם לתת פרוגנוזה לחולה כזאת (מינימום-מקסימום) ? תודה מראש, והרבה בריאות

דן שלום אשתי במצב דומה. תוכל בבקשה ליצור קשר 0546099556

צביקה, לצערי הרב האישה המדוברת נפטרה כבר בקיץ 2018. אני לא נמצא כרגע בארץ ולכן לא זמין בטלפון נייד. אני עדיין לא רופא ולכן לא מוסמך לענות על שאלות רפואיות. מה שכן, אם אישתך סובלת מתמונה קלינית דומה - המצב הרפואי הנ''ל חמור מאוד. אנא פנה לאונקולוג מומחה בדחיפות, ואם יש באפשרותך, עדיף לאחד ממרכזי הסרטן בבתי חולים הגדולים במרכז הארץ. רפואה שלמה. דן

דן, תודה על תגובתך. אשתי מטופלת ברמבמ. מפחד להעביר אותה במצב כזה לתל השומר אלא אם אתה ואחרים סבורים שזה צעד חיוני