שלום פרופסור האם מריחת imiquimod על גרורה בעור יכולה לעזור להעצים את הטיפול בקיטרודה או אופדיבו .ושאלה לשניה לכבוד הפרופסור היא אם אין גרורה בעור האם מריחה על עור בריא יכולה להשיג את אותו אפקט תודה רבה
מריחת אימיקווימוד על גרורה עשויה ברמה התיאורטית לסייע לקיטרודה (חשוב להדגיש שאין לכך הוכחות). מריחה על עור בריא לא תשיג דבר.
שלום רב, בעלי בן 65 חלה בסרטן שד דרגה 2 לפני 12 שנה עבר כריתה מלאה כולל 15 בלוטות לימפה תחילה עבר 4 טיפולים כימו ולאחר חצי שנה השתלת מח עצם עצמוני בתל השומר +הקרנות לבית החזה הצליח בגדול טופל בטמוקסי 5 שנים בשנת 5/06 התגלה גוררה על הצלעות עשו כריתה והקרנות כפולות קיבל טיפול הדומה לזומרה +זריקה ביולוגית ובנסף ניסו את ארמידקס וארומזין ופסולדקס ופמרה כך במשך 4 שנים אך הסמנים החלו לדהור מעלה הגיעו ל10.800 עתה לפני חודש עשה סיטי פט והתחלה שוב בלוטות נגועות ופתאום העור שלו הוציא גבשושים ורודים מבריקים הביופסיה היתה גרורה בעור הרופא רוצה לתת לו אווסטין + קסלודה או דקסול אם אני לא טועה. האם זה הטיפול המתאים האם יש טיפול יותר חדשני האם הטיפול שקיבל עד עתה היה נכון מה קורה עכשו אנא השיבו לי מידית
דיזי יקרה, בהחלט נשמע ששילוב של אוסטין עם קסלודה או עם טקסול הוא טיפול מתאים, זהו טיפול מאד חדשני. בהצלחה רבה, ואם יהיה שיפור בעור אפשר גם להקרין שוב. מירב בן דוד
שלום אמי, בת 63, סבלה לפני כ- 6-7 שנים מסרטן המעי הגס, שהתגלה אצלה לאחר דימום, ותודה לאל, מספיק מוקדם כדי שתעבור ניתוח שבו הגידול יצא עם חלק מן המעי. היא עברה כימותרפיה בהצלחה, והסרטן לא חזר עד כה. מאז עברה שני בדיקות קולונוסקופיה (אם כי איננו בטוחים אם אכן עברה 2 או אחד, אנו חושבים ששניים) בהם התוצאות היו תקינות. עם זאת, במשך החודשיים האחרונים סובלת אמי מעצירות רצינית. הרופא הכירורג המטפל בה רשם לה שמן פראפין ומיץ שזיפים, שאכן עוזרים. מאחר שחששתי מתופעה זו כסימן מקדים ,חלילה וחס, של חזרת המחלה, קבענו תור לבדיקה של קולוניסקופיה מלאה בעוד 3 שבועות. רציתי לשאול למעשה שני דברים: א. עד כמה אנו צריכים לקחת ברצינות את העצירות כסימן לחזרה אפשרית של המחלה? כפי שציינתי, חלק מן המעי של אמי נותק מגופה ואני מניח שדבר שכזה עלול להשפיע על תפקודו התקין של העיכול. (ברצוני לציין, כי אמי הפסיקה עם שמן הפארפין ביומיים האחרונים, וכן היתה לה פעולת עיכול) ב. לאחרונה מגלה אמי על חלקים שונים בגופה גושים קשים מתחת לעור (בידיים, ברגל, גב תחתון ועוד). היא פגשה רופא בנידון, שאמר לה כי אלו גושי-שומן (או ציסטות) וכי הוא ממליץ לא לנתח אותם. היא חוששת כי אולי אלו גרורות סרטניות, אך אני ניסיתי להסביר לה כי סרטן אינו "מתפזר" ככה לאורך כל הגוף בכמות זמן כה קטנה, ובמרחקים מאיבר לאיבר. האם אני צודק?
ברצוני לציין כי הסיבה לשאלות הינם מאחר ואני מטפל באמי בעניין זה, מאחר והיא אינה עומדת בהתמודדות עם הנושא הזה בעצמה.
קולונוסקופיה, CT, בדיקת CEA ו Pet scan הן מכלול הבדיקות שנותן תוצאה מדוייקת למדי אם הגידול חזר. גרורות בעור נדירות, במיוחד אם אין בכבד.
שלום רב, איצי חולה כשש שנים בסרטן השד. לפני כשנה המחלה חזרה ואף התפשטה.( ישנן גרורות בעור)כל אותה תקופה היא תפקדה כרגיל אומנם בצל המחלה והטיפולים, אך ללא קושי יחסית. בחודש וחצי האחרונים היא החלה להקיא מספר פעמים ביום. תחילה האונקולוג אמר שזוהי תופעת לוואי מטפולי הכימותרפיה( היא נטלה כדורי אקסלודה ) אך משזה המשיך הוא הפנה אותה לביה"ח.בביה"ח נאמר לנו שסביר להניח שזוהי תופעה של המחלה ללא כל קשר לנטילת הכדורים ושאין מה לעשות כנגד התופעה ושזה ילך ויחמיר. בבדיקת C.T נמצא ממצא בחדר הרביעי ורק בבדיקה MRI יאבחנו זאת בוודאות. בכל מקרה בשל מצבה אף אחד לא ינתח. היא סובלת, ירדה במשקל באופן דרסטי ואיבדה את עצמאותה. שאלתי היא, איך אפשר להקל עליה בכדי שלא תסבול? האם אפשר לעצור את ההקאות? שמתי לב שהמזון אותו היא אוכלת לא מתעכל והיא מקיאה אותו בשלמותו. האם ההקאות מבשרות רעות? האם ייתכן שההידרדרות כה מיידית? אותה על תשובה בהקדם.
גילי לפי מיטב ידיעתי - קורטיזונים במינונים די גבוהים אולי אפילו בעירוי עשויים לשפר את המצב. מאחל לכם בריאות וכוח.
המצב שאת מתארת דורש התיחסות מהירה, יתכן ויש לה גרורות במח עם יתר לחץ תוך גולגלתי הגורמים להקאות והדרדרות מהירה כפי שתארת. יתכן ויש פיזור של הגידול לקרומי המח. יש מקום ליעוץ אונקולוגי/נוירולוגי דחוף חוזר, לשקול אשפוז טיפול בסטרואידים וטיפול קרינתי למח. אם נשללת האפשרות של גרורות למח או קרומי המח יש צורך בברור גסטרואנטרולוגי עם בצוע אנדוסקופיה לשלול בעיה בקיבה. פני לרופא האונקולוג המטפל של אמך בהקדם.
ד"ר בן ברוך שלום, ראשית אני מודה על תשובתך המהירה ואבחנה המדוייקת למרות שלא ראית את התיק הרפואי. אימי הגיעה לביה" ואושפזה במחלקה פנימית, מהרגע הראשון לאישפוזה ועד לשחרורה ( כשבועיים) לא נעשו בדיקות מלבד C.T עם המלצה ל-MRI. חשבנו לאשפז אותה בבי"ח אחר שנמצא במקום מגורינו ואף יותר מתקדם. השאלה היא איך אנו דורשים שיבצעו את הבדיקות אותן ציינת? בעת אישפוזה דרשנו בדיקת אנדוסקופיה ונאמר לנו שאין צורך ושזוהי בדיקה קשה עבורה. מה עושים? איך בכל זאת מקלים עליה? הסבל שלה רב ואנחנו עומדים מנגד ולא יכולים לעזור. יש לי תחושה שכל יום שעובר מסוכן עבורה. אודה על תשובתך, גילי.
שתנסה להשתמש ב Point4Life אפשר לקבל דוגמא חינם בבית החולים בו היא מטופלת ראי את ההודעה על עייפות ותשישות ותופעות לוואי בעמוד 321