הכי חשוב לדעת על בעיות בקרנית העין
גורמים שונים כולל שימוש לא אחראי בעדשות מגע עלולים לפגוע בקרנית. היעדר טיפול עלול לגרום לחדירת הזיהום לשכבות הפנימיות של הקרנית ולפגיעה קשה בראייה. הכירו את התסמינים המחייבים פנייה דחופה לרופא עיניים
קוצר ראייה ועין עצלה הן 2 בעיות עיניים נפוצות בקרב ילדים. החדשות הרעות: אם לא מאבחנים אותן בזמן הן עלולות לגרום לפגיעה משמעותית בעיניים. החדשות הטובות: בהחלט יש מה לעשות בנדון ועל זה בדיוק רצינו לדבר אתכם
לראשונה בישראל: בניתוח מהפכני שנערך בבי"ח בילינסון, נלקח עצב מקרסולה של מטופלת והושתל באחת מעיניה – במטרה לגאול אותה מדלקות וזיהומים חוזרים בקרנית העין
הראייה נחלשת? כדאי להיבדק ולא להזניח. ייתכן שמדובר במחלת קרנית, פגיעה בעדשה, בזגוגית או ברשתית, גלאוקומה, קטרקט או AMD - כל הבדיקות וכל הטיפולים
שלום אתמול אובחן אצלי הרפס בקרנית עין שמאל. זאת לאחר שמשך יומיים חשבנו שיש דלקת כי היה גוף זר מאד קטן בעין שהוצא. טופלתי יומיים הטיפות אנטיביוטיות חזרתי לביקורת ואז הרופאה אמרה שזו לא דלקת אלא כנראה הרפס. הפסקנו את הטיפות והתחלתי לקחת 5 כדורי זובירקס ביום. עברו 30 שעות - נטלתי כבר 7 כדורים ועדיין תחושה מאד לא נעימה בעין כאילו נכנס לכלוך, דומעת, שורפת. האם יש לשלב טיפות אנטיביוטיקה עם זובירקס? בתוך כמה זמן צפוי שיפור? יש דרך להקל על הכאב בעין? תודה
שלום לך אנא הפנה את השאלה לפורום של מחלות קרנית
שלום, אני בחורה בת 23, כהת עור ועיניים. מאז גיל מאוד צעיר אני זוכרת שהיו לי בעיות עם אור. בגיל 16 כבר ממש לא יכולתי לפתוח את העיניים בלי משקפי שמש, לרמה שגם בבית אני צריכה משקפי שמש. כשהלכתי לרופא אמרו לי שמדבור בחוסר פיגמנטים ברישתית. האם זה ייתכן??? שוב, אני כהת עור ועיניים. תודה!
רגישות לאור עשויה להגרם מסיבות שונות, וביניהן מחלות רשתית מולדות,בעיות בקרנית, דלקות תוך עיניות ואך גידול במח. אם הדבר ידוע זמן רב - כנראה שזה לא משהו "רציני" אלא סתם ברגישות, השונה מאדם לאדם. לא ברור לי ההסבר של חוסר פיגמנט, והוא לא מוכר לי - למעט בלבקנים..
שלום, האם עובי הקרנית נשארת קבועה לכל החיים? או שהעובי יכול להשתנות? כלומר אם בעבר אדם עשה מיפוי קרנית והוא יודע את עובי הקרנית אז הוא פטור מלבדוק שוב בהמשך? (כלומר עושים רק פעם אחת בחיים?) מה הראשי תיבות של cct? מיפוי קרנית מגלה את עובי הקרנית?
עובי הקרנית אינו קבוע לגמרי לכל החיים, אך השינויים בדרך כלל קטנים מאוד. בעין בריאה, עובי הקרנית יציב יחסית, ויכול להשתנות רק במצבים מסוימים כמו בצקות, ניתוחים (לייזר, השתלה), מחלות קרנית (כמו קרטוקונוס), או שימוש ממושך בעדשות מגע קשות. לכן, ברוב האנשים הבריאים, מדידה אחת מספיקה – אך אם יש שינויים בראייה, יובש משמעותי, ניתוחים או חשד לפתולוגיה – כדאי לחזור על הבדיקה. CCT הם ראשי תיבות של Central Corneal Thickness – כלומר “עובי הקרנית המרכזי”. במיפוי קרנית (Corneal Topography או Tomography) נמדד גם עובי הקרנית בכל נקודה, כולל המרכז. לכן כן – המיפוי מגלה את עובי הקרנית, ובדו"ח מופיעה שורה של CCT או Pachymetry, לרוב במיקרונים (µm). לסיכום: • עובי הקרנית לרוב יציב, אך לא בהכרח קבוע לכל החיים. • CCT = Central Corneal Thickness. • מיפוי קרנית מודד גם את עובי הקרנית, ולא רק את צורתה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/
מה זה מיפוי קרנית???
שלום רב, מיפוי קרנית הוא בדיקה שמודדת את צורת הקרנית, קימורי הקרנית ואת עובי הקרנית (במיפוי קרנית אחורי) באמצעות צילום. הבדיקה המאפשרת לאיש המקצוע לאתר מחלות קרנית כמו קרטוקונוס, לתכנן ניתוח לייזר ולהתאים עדשות מגע. זו בדיקה לא פולשנית שנמשכת דקות ספורות. בברכה, ד"ר ניר ארדינסט