מיפוי קרנית

שנה לאחר ניתוח PRK, אם הראייה עדיין אינה חדה לחלוטין ויש הילות סביב אורות בלילה, ייתכן שנותרה שארית תיקון לא מלאה, אסטיגמציה קלה, אברציות גבוהות או עין יבשה, שיכולה להשפיע על חדות הראייה, במיוחד בתנאי תאורה נמוכים. עין יבשה לאחר PRK היא תופעה שכיחה, שעלולה לגרום לתחושת טשטוש והילות, בעיקר בלילה. מצב זה עשוי להימשך גם שנה לאחר הניתוח, במיוחד אם יש פגיעה מתמשכת בשכבת הדמעות או תפקוד לקוי של בלוטות מייבומיאן. אם הבעיה נובעת מעין יבשה, ניתן לנסות טיפולים מתקדמים כמו טיפות סרום אוטולוגי, סחיטת בלוטות מייבומיאן (MGD expression) וטיפול IPL, אשר מסייעים בשיפור יציבות הדמעות והפחתת דלקת. אם נמצא שהתיקון הלייזרי אינו מושלם, ניתן לבצע ניתוח תיקון (enhancement) במידה שעובי הקרנית מאפשר זאת, אך חשוב לוודא שאין יובש משמעותי לפני ביצוע תיקון נוסף. כדי להעריך את המצב, מומלץ לבצע מיפוי קרנית (Topography), Aberrometry, בדיקת עובי הקרנית (Pachymetry) ובדיקת יציבות הדמעות. לאחר אבחון מעמיק ניתן להתאים את הטיפול הנכון – בין אם תיקון לייזר נוסף או טיפולים מתקדמים לשיפור איכות הראייה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

ייתכן כן שהחלפה תעזור. יש סיבות נוספות שיכולות להיות כמו בצקת בקרנית או ברשתית, עכירות בקופסית, כדאי להרחיב ברור עם צילומים. הסיכוי שישתפר לא גבוה אחרי 3 חודשים.

חשבתי שעניתי לך. OCT בודקת את המקולה- מרכז הראיה ברשתית

בדיקה יסודית של רופא עיניים, OCT מקולרי, מיפוי קרנית, ספירת תאי אנדותל.

כן זו אק מצלמה. לא רנטגן

יכולים להתפתח שינויים בקרנית בגיל מאוחר יותר, לכן נדרש מיפוי קרנית. יש לעבור בדיקת עיניים יסודית בכדי לראות אם ישנה אפשרות לניתוח אחר.

קרקטוקונוס הוא מצב שבו הקרנית מאבדת את הצורה העגולה שלה ונעשית קונית ודקה יותר, מה שיכול להוביל לירידה בראייה ולעיוותים בתמונה המתקבלת על הרשתית. בעוד שקרקטוקונוס מתפתח לרוב בגיל צעיר יותר, ישנם מקרים נדירים בהם הוא מתגלה בגיל מאוחר יותר. למרות שעברת שני ניתוחי לייזר, הסיכוי להתפתחות קרקטוקונוס עדיין קיים, במיוחד אם יש גורמים כמו גנטיקה או קרנית שנחלשה בעקבות הניתוחים. לגבי השאלות שלך: קרקטוקונוס אחרי ניתוח לייזר בגיל 42: זה פחות שכיח, אך אפשרי. ניתוחי לייזר יכולים לשנות את מבנה הקרנית ולהפוך אותה לדקה יותר, מה שעלול להגדיל את הסיכון להתפתחות קרקטוקונוס, או לגרום לתופעה דומה הנקראת אקטזיה (הידקקות והיחלשות הקרנית). המיפוי הקרנית יעזור לשלול או לאשר את המצב. ירידה בראייה פעמיים: ירידה בראייה אחרי ניתוח לייזר יכולה לקרות, במיוחד עם התבגרות העין או שינויים טבעיים במבנה הקרנית והעין עצמה. זה לא נדיר לחלוטין לחוות שינויים בראייה לאורך השנים, גם לאחר תיקוני לייזר מוצלחים. פרוצדורות נוספות: קיימות מספר אפשרויות לשיפור ראייה ולשמירה על יציבות ראייה למשך שנים רבות: ניתוחי תיקון נוספים (לייזר חוזר): תלוי בעובי הקרנית הנותר. עדשות מגע מיוחדות: במקרים בהם הקרנית דקה, ניתן לשקול עדשות מגע טיפוליות (עדשות סקלרליות) שעוזרות לשפר את הראייה ולייצב את הקרנית. השתלת קרנית או Cross-linking: במידה ואכן מתגלה קרקטוקונוס או אקטזיה, ייתכן שיציעו לך פרוצדורה של קרוס-לינקינג (חיזוק הקרנית בעזרת קרני UV) כדי לעצור את ההתקדמות. מומלץ להמתין לתוצאות מיפוי הקרנית ולייעוץ עם רופא העיניים, שיסייע לך לבחור את הטיפול המתאים ביותר למצבך הנוכחי.