השתלת קרנית

בניתוחי עיניים סטאז׳רים אינם מנתחים אבל מתמחים כן. כן יכול להגרם נזק בלתי הפיך בעת הניתוח אולם את רוב הסיבוכים כן ניתן לתקן. לעיתים יש צורך בניתוח נוסף כגון השתלת קרנית. לחץ תוך עיני יכול להגרם כתוצאה ממנח לא טוב של העדשה בעין, מטיפות המכילות סטרואידים, משינוי במבנה הפנימי של העין לאחר הניתוח ועוד.

אפשר לעשות קרוסלינקינג גם בקרנית דקה כמו שלך. השאלה לגבי מועד השתלת קרנית נעוצה בהחלטה שלך שחדות הראיה בעין זו לא מספקת אותך. כאשר תגיע להכרה שחדות הראיה המתוקנת עם עדשת מגע סקלרלית אינה מספקת אז ניתן לשקול השתלת קרנית

נכון לעכשו אין טיפול זמין להעלאת מספר התאים. חשוב מאד להימנע משפשוף של העין. אם העדשה הקדמית יושבת טוב, אין צורך להזיזה ממקומה ולא כדאי. אם בעתיד תצטרך לעבור השתלת קרנית, יתכן שיהיה כדאי להעבירה לחלק האחורי לקשתית.

השיטה עדיין לא מבוצעת בפועל. ישנן מדינות בעולם בהן קיימות טיפות מסויימות שיאולי יכולות לעזור. הן לא קיימות בארץ ואיני יודעת היכן הן כן זמינות. נדמה לי שביפן. בגלל הבעיה לא כדאי לשנות את מיקום העדשה וגם אין צורך.

יכולים להתפתח שינויים בקרנית בגיל מאוחר יותר, לכן נדרש מיפוי קרנית. יש לעבור בדיקת עיניים יסודית בכדי לראות אם ישנה אפשרות לניתוח אחר.

קרקטוקונוס הוא מצב שבו הקרנית מאבדת את הצורה העגולה שלה ונעשית קונית ודקה יותר, מה שיכול להוביל לירידה בראייה ולעיוותים בתמונה המתקבלת על הרשתית. בעוד שקרקטוקונוס מתפתח לרוב בגיל צעיר יותר, ישנם מקרים נדירים בהם הוא מתגלה בגיל מאוחר יותר. למרות שעברת שני ניתוחי לייזר, הסיכוי להתפתחות קרקטוקונוס עדיין קיים, במיוחד אם יש גורמים כמו גנטיקה או קרנית שנחלשה בעקבות הניתוחים. לגבי השאלות שלך: קרקטוקונוס אחרי ניתוח לייזר בגיל 42: זה פחות שכיח, אך אפשרי. ניתוחי לייזר יכולים לשנות את מבנה הקרנית ולהפוך אותה לדקה יותר, מה שעלול להגדיל את הסיכון להתפתחות קרקטוקונוס, או לגרום לתופעה דומה הנקראת אקטזיה (הידקקות והיחלשות הקרנית). המיפוי הקרנית יעזור לשלול או לאשר את המצב. ירידה בראייה פעמיים: ירידה בראייה אחרי ניתוח לייזר יכולה לקרות, במיוחד עם התבגרות העין או שינויים טבעיים במבנה הקרנית והעין עצמה. זה לא נדיר לחלוטין לחוות שינויים בראייה לאורך השנים, גם לאחר תיקוני לייזר מוצלחים. פרוצדורות נוספות: קיימות מספר אפשרויות לשיפור ראייה ולשמירה על יציבות ראייה למשך שנים רבות: ניתוחי תיקון נוספים (לייזר חוזר): תלוי בעובי הקרנית הנותר. עדשות מגע מיוחדות: במקרים בהם הקרנית דקה, ניתן לשקול עדשות מגע טיפוליות (עדשות סקלרליות) שעוזרות לשפר את הראייה ולייצב את הקרנית. השתלת קרנית או Cross-linking: במידה ואכן מתגלה קרקטוקונוס או אקטזיה, ייתכן שיציעו לך פרוצדורה של קרוס-לינקינג (חיזוק הקרנית בעזרת קרני UV) כדי לעצור את ההתקדמות. מומלץ להמתין לתוצאות מיפוי הקרנית ולייעוץ עם רופא העיניים, שיסייע לך לבחור את הטיפול המתאים ביותר למצבך הנוכחי.