כאבים באגן

שלום רב, אני כ 5 שבועות התחלתי להרגיש כאבים חזקים בידיים בנקודות מסויימות מעל המרפק באצבעות של הידיים באצבעות של הרגליים כאבים באגן כאבים בצאוור, היד קפואה לי הכתף - השכמה כאובת לי מאוד בצד ימין, ועל פי החשד של הרופאה זה הורמונלי, התחלתי לקחת את ההורמונים ליויאל 2.5 מ"ג כבר שבועיים אך ההורמונים גורמים לי לזרמים מוגברים, והכאבים של העצמות קצת פחתו, הכל זה יותר מטושטש לא כמפי שהיה. האם לדעתך זה יכול להיגרם מבלוטת התריס? עשיתי בדיקה לצפיפות העצם ויש לי ירידה 2.3מינוס בצאוור מה לדעתך יכולה להיות לי הבעיה? אודה לתשובתך?

מצטערת על אורך השאלה אבל אני חושבת שהרקע חשוב: אני בת 44 אחרי 4 לידות , האחרונה לפני 5.5 שנים. בריאה. הוסת תמיד הייתה מלווה בדימום חזק , והמחזור החודשי כל 21-25 ימים דבר שגרם לאנמיה. אחרי הלידה האחרונה השתמשתי בהתקן מירנה במשך 4 שנים - הדימום אמנם פחת אבל זה גרם לי להרגשה מתמדת כאילו אני הולכת לקבל מחזור (כאבים באגן, בחילות, נפיחות בבטן). ואח"כ החלפתי בהתקן רגיל ששיפר את ההרגשה הכללית באופן משמעותי אבל הדימום חזר להיות חזק והלך והתגבר כך שלפעמים שהייתי צריכה להחליף טמפון כל שעה-שעתיים, המחזור הלך והתקצר - בהתחלה כל 25 ימים ואחרי מס' חודשים כל 14-21 יום עד שהגעתי למצב שבמשך חודשיים וחצי דיממתי כמעט ברצף (באמצע הייתה הפסקה של שבוע) ואני לא מדברת על טיפטופים או הכתמות אלא במצב של דימום ברמה בינונית. אחרי חודשיים וחצי של דימום הלכתי סוף סוף לרופא נשים קיבלתי פרוגסטרון אבל הדימום המשיך. אחרי שבוע נוסף התייאשתי וביקשתי מהרופא שיוציא לי את ההתקן. באותו יום גם הפסקתי את הפרוגסטרון. הדימום המשיך עוד שבוע ברמה בינונית ושבוע נוסף בטיפטופים. חלפו חודשיים מהוצאת ההתקן אבל לא קיבלתי מחזור. עשיתי בדיקות הורמונליות לפני כחצי שנה וחשבתי שהדימומים הם חלק מתופעות גיל המעבר אבל הרופא אמר שלפי התוצאות אני רחוקה מגיל המעבר.מידי פעם אני מרגישה כאילו אני הולכת לקבל ווסת (כאבי בטן, גב, לחץ בבטן תחתונה, פצעונים וכו') אבל אחרי יומיים שלושה זה נעלם בלי דימום. 1. האם אחרי הוצאת התקן אמור להיות עיכוב בווסת? 2. כרגע אני ללא אמצעי מניעה, האם אוכל לחזור להשתמש בהתקן (גלולות גורמות לי להרגשה רע כמו המירנה)? או שאולי יש סיכוי שאני לא אקבל ווסת יותר? תודה.

בשנה האחרונה יש התקן רגיל. האם זה הגיוני שעברו חודשיים מהוצאתו ואין דימום? האם זה אומר שאני לא יכולה להכנס להריון ואין צורך באמצעי מניעה? יש צורך לפנות לבירור?

אני בן 28 בריא בדרך כלל לפני כ5 חודשים התחילו לי כאבים בפין שגם יצרו בעיה בזקפה, האורולוג קבע שיש לי דלקת בערמונית והדריך אותי מה לעשות כדי שתוך חודשיים הדלקת אמורה לחלוף. אחרי חודשיים הדלקת חלפה אבל הכאבים נשארו (הם כן טיפה השתנו מכאב רק בעת מתן שתן הכאב ניהיה קבוע בלי קשר למתן שתן או פליטת זרע ולכן אין תסמיני לדלקת) והמצב של הזקפה רק הולך ומחמיר ועם הזמן אני רק יותר ויותר מתקשה להגיע לזקפה מלאה אם בכלל, לרוב אם אני ממש מתאמץ היא מאוד רכה. מבחינת כמה אורולוגים אין תופעה כזאת ואין שום סיבה אורולוגית שלא תיהיה לי זקפה, גם אם יש כאבים כרגע וזה גם מוזר בכל מקרה זה לא אמור להשפיע על הזקפה ולכן הפנו אותי לפסיכיאיטר בטענה שהכל נפשי, אני מצידי מרגיש ממש צריבה וכאב בפין וגם כאשר הוא מזדקף מרגיש שכאילו חסר לי משהו בפנים כדי להתקשות ולא מצליח להבין איך הנפש משפיעה עד כדי כך על המערכת הזאת. האם יכול להיות שכל הכאבים שלי למטה הם נטו נפשיים? כאילו יש משהו בנפש שעדיין אומר שיש דלקת למרות שהיא חלפה? לגבי הזקפה הרבה פעמים אני מרגיש רגוע ומשוחרר ועדיין לא עומד לי. ובכללי איך אפשר לבדוק אם הסיבה היא באמת נפשית? (בדיקת NPT האורולוג אמר שלא כלכך רלוונטי כי כן יש לפעמים זקפות גם בערות) מציין שבהתחלה כשעוד הייתה לי דלקת היא צרבה לי כלכך והייתי בטוח שלא אתחתן לעולם.... בנוסף יש פוסטטראומה על רקע השירות הצבאי שלי (מציין שהיו לי לילות עם חרדות ומעולם הזקפה שלי לא נפגעה מזה למרות שהרגשתי לחוץ, אפילו הפוך מצאתי בזה פורקן)

בעיקרון אורולוגים שללו דלקת בערמונית ואין לי כאב בעת מתן שתן פשוט שורף לי באיבר כל הזמן ואין זקפה. איך מאבחנים את התסמונת הזאת לאיזה רופא ללכת? מה הטיפול והאם זה חולף?

שלום רב. בת 54 . 4 לידות . שרירן כ11 ס"מ . קיים כ15 שנה. עדיין עם ווסת סדירה. ללא דימום חזק .נאמר ע"י רופא שמיומה עם זרימות עירות ביותר. יש כאבים באגן תקופה ארוכה כנראה ממיומה . האם זה אינדיקציה לניתוח ? מה זה אומר מבחינת סכנה - זרימות ערות ? מבחינתי לא מעוננת בניתוח אם אין סכנה תודה