לקות שמיעה נרכשת

שאלה קטנה.....? גדולה מאד! חרשות מוחלטת נובעת מפגיעה באוזן הפנימית ולעיתים נדירות יותר, מפגיעה בעצב השמע. פגיעה באוזן החיצונית או התיכונה עלולה להוביל לליקוי שמיעה אך לעולם לא לחרשות מוחלטת. חרשות מולדת יכולה לנבוע מפגם גנטי תורשתי, מהתפתחות לקויה של האוזן הפנימית ברחם (מום מולד), מזיהום תוך רחמי (אדמת, CMV, טוקסופלזמה, עגבת ועוד), מפגם מטבולי תורשתי או הפרעה הורמונלית. חלק מהמקרים הנ"ל הולכים ומוחמרים עם הגיל והחרשות לא תהיה בהכרח מהלידה. תתכן חרשות נרכשת (דהיינו שלא נולדים איתה) עקב מחלות זיהומיות שפוגעות באוזן הפנימית, דלקת קרום המוח, הרעלה של האוזן הפנימית מתרופות מסוימות, מחלות של אוזן פנימית (כגון מחלת מניאר), חסימת כלי דם שמספקים את האוזן הפנימית ועוד. מקרים נדירים של פגיעה בעצב השמע ייתכנו עקב מום מולד של אי התפתחות העצב הנ"ל, גידולים על שני עצבי השמע, פגיעות ויראליות. מקרים נדירים יותר הם של פגיעה במוח באיזורים שקולטים ומעבדים את האינפורמציה השמיעתית. כל הנ"ל סיבות אפשריות לחרשות. אין אפשרות לשחזר את האוזן הפנימית הפגועה (לפחות נכון להיום) אך יש אפשרות להעביר גירוי חשמלי לעצב השמע (אם הוא איננו פגוע אלא רק האוזן הפנימית) ע"י מכשיר שמושתל בניתוח = זהו שתל השבלול. האינפורמציה השמיעתית נלקטת ע"י מיקרופון, מעברת למחשב קטן בגודל של ווקמן ,מעובדת (ניתוח ספקטראלי של הקול) ומותמרת לסדרת אותות חשמליים בעצמה ותדירויות שונות שמוחדרים לתוך הגלגלת באמצעות אלקטרודה שהושתלה בניתוח. הגירוי הוא של סיבים שונים בעצב השמיעה וכך המנותח חווה הרגשה שדומה לשמיעה. ע"י אימונים ותרגול הוא מסוגל להכיר את הגירויים הנ"ל כגירויים שמיעתיים. התוצאות טובות יותר באנשים שנחרשו לאחר שרכשו שפה (כלומר נחרשו אחרי גיל הגן) מכיוון שיש להם למה להשוות את הגירוי החדש. עד כאן תרומתי. מעניין אותי מהו הפרויקט שאתה מדבר עליו שעשוי לשפר איכות חיים של חרשים? מי אתה ובאיזו מסגרת הפרויקט?