שוב התעוררתם עייפים? בני המשפחה מתלוננים על נחירות צורמות?...
על התסמונת הציורית ששבתה את דמיונם של רבים וטובים, על החיים...
מה ההבדל בין חלום בלהות לחלום בעתה? מדוע אנשים חוזרים...
זה לא אתה, זו היא: אולי הבעיות בתפקוד המיני נובעות מבעיות...
שלום. אני סובלת מבעיה די מביכה זה תקופה ארוכה, כמעט בכל חודש. במהלך השינה אני נושכת את הלשון, ממש לועסת אותה בשני צידיה. לעיתים, במהלך נשיכת הלשון בשינה, אני "מודעת" בתת-מודע לכך שאני נושכת את הלשון, אך ממשיכה בחוזקה. בבוקר שאחרי אני מתעוררת למראה מחריד של לשון לבנה ואדומה, עם סדקים. השבועיים שלאחר מכן הם קשים לתפקוד- בדיבור, באכילה ובכל תזוזה מזערית בפה. אני לא מספרת על כך להוריי, ולא פונה לרופא\ה, מבושה... האם תוכל לשער ממה זה נובע, ולהמליץ לי מה עליי לעשות? תודה.
שלום רב, הפרעות המופיעות בשינה מכונות "פאראסומניות". פגיעה עצמית בשינה נדירה יחסית ושייכת לתת קבוצה של הפאראסומניות. תת-קבוצה זו היא המופיעה בעת שנת החלימנ ועל כן נקראת: "REM SLEEP BEHAVIOR DISORDER (RBD)". יש לתופעה מספר אפיונים וגורמים. לצורך ברור וטיפול את יכולה לפנות לנוירולוג או בקשי הפניה למעבדת שינה ושם ינחו אותך. בברכה פרופ' יהודה פינקלשטין
תודה רבה על תשובותיך. די מלחיץ, מפחיד ומבייש... כל התהליך. הוריי לא יודעים דבר, כמו כן, עודני בתחום ה"קטינה". כנראה, איאלץ לחיות את הכאב הזה בכל חודש מחדש...
הפתרון האולטימטיבי להרכיב סד לילה לשיניים
שלום. גם לי יש משהו דומה, אך לא מתוך שינה, אלא כאשר אני ישנונית/עייפה ברמה קיצונית. לודגמא כאשר אני מניקה באמצע הלילה, ואז בבוקר, אני סוג של נזכרת שנשכתי את עצמי. לעיתים רחוקות אני קולטת את זה תוך כדי מעשה וקשה לי להפסיק... כאילו זה שומר אותי ערה או משהו כזה... האם גם כאן זה נכנס תחת הקטגוריה של "פאראסומניות"? תודה,
אל תתביישי או תחשבי שבגלל גילך הצעיר - לא תוכלי לקבל עזרה. תתאמי תור או בקשי מהורייך שיקבעו לך תור עם רופא השיניים או השיננית, תגיעי לרופא השיניים או לשיננית, ותספרי מה קורה. אחד הפתרונות יכול אולי להיות פלטה קטנה ששמים בפה לשעות השינה, והיא שומרת על הלשון. כל אחד מהם יוכל להסביר להוריך שהסבל מיותר, שחשוב לטפל בזה, ולהציע כיוונים לעזרה. לשלמות הלשון יש חשיבות דנטאלית, כך שהם בהחלט יכולים להיות כתובת לתחילת בדיקות והכוונה להמשך. אין צורך לסבול יש אנשים שמזיזים רגליים באופן אינטנסיבי בשינה יש אנשים שקמים מתוך שינה ואוכלים יש כל מיני תופעות, ואין צורך לסבול מהן. בהצלחה
בידיוק מה שקורה לי כבר שבועיים. אני מיואש ושנתי גרועה האם יש פתרון לדבר חוץ בפנייה לרופא פה ולסת
שלום רב, מדוע בושה? הרי לא עשית כל רע!!!! פשוט יש לך תופעה שאינה בשליטתך כי את ישנה. אני הייתי ממליצה לך בחום לפנות לרופאת המשפחה והיא תנחה אותך בהמשך. בהחלט יכול להיות שהפתרון לבעיה כל כך פשוט שחבל שתסבלי...חבל שתהיה עסוקה במהלך היום במה שקורה לך כאשר את ישנה... בבריאות שלימה, ד"ר אריאלה נחמני
שלום רב, הייתי ממליצה לך לפנות לרופא המשפחה והוא ידאג להפנות אותך לרופא מקצועי בהתאם. בברכה, ד"ר אריאלה נחמני
איך אהיה בטוחה שהמכשיר שהומלץ עבורי הוא הטוב ביותר.אני כותבת בשמו של בעלי.ישנם הרבה מכשירי שמיעה עבור וזה מאוד מבלבל.
נורית שלום תודה על פנייתך. תהליך ההתאמה של מכשירי שמיעה וההסתגלות אליהם הוא מורכב ומטרתו להעריך את התועלת מהם עבור המטופל. לשם כך ניתנת תקופת הניסיון. היות וקיימים מאות דגמים של מכשירים, מטבע הדברים לא ניתן להתנסות בכולם. קלינאי/ת התקשורת המלווה את התהליך יסייע בידכם לבחור את מכשירי השמיעה המתאימיםביותר. בהצלחה ובשורות טובות. ח. אשר
תודה רבה
שלום נורית, מכשירי שמיעה נבחרים תוך לקיחה בחשבון של גורמים רבים: בראש ובראשונה גודל וסוג הירידה בשמיעה , מוכנות המטופל לתהליך, הצרכים השמיעתיים והיומיומיים של המטופל, מגבלות בריאותיות אם קיימות של המטופל (ראיה מוטוריקה ועוד) , מגבלות אסטטתיות, המצב הבריאותי של האוזן, מבנה האוזן ותעלת האוזן, מגבלות תקציב ועוד ועוד... מכשיר השמיעה צריך להתאים הן מבחינה שמיעתית והן מבחינה פרקטית תפעולית כדי שהמטופל יוכל להרכיב אותו לתפעל אותו ולתחזק אותו באופן שוטף את כל הפרמטרים הללו בוחנים ביעוץ יחד עם קלינאי/ת התקשורת ולאורם מצמצמים את האפשרויות למספר דגמים בתק, הנסיון עם המכשירים מתבצעת התאמה של המכשיר הן מבחינת שמיעתית (כיוונים) והן מבחינה מכאנית (פלסטיקה גודל וכו) לפי הצורך, במקביל מתרחשת הסתגלות של המטופל ומערכת השמיעתית למכשיר. במידה וקיים קושי מהותי באחד האלמנטים הללו לאחר תקופת התנסות ניתן לשקול החלפת דגם באופן עקרוני אם המטופל מגיע למצב של תפעול תחזוק ושימוש שוטף במכשירי השמיעה ללא הפרעות מיוחדות ומדווח על שיפור בשמיעה במצבי שמיעה שונים זוהי האינדיקציה הטובה ביותר להתאמה טובה קיימות דרכים נוספות לבצע הערכה של ההגברה המתקבלת ע"י מכשיר השמיעה כגון : בדיקת פונקציונלית בתא אקוסטי עם המכשירים או בדיקת rem עם מכשיר שמודד את ההגברה המתקבלת בתוך התעלה בסמוך לעור התוף , אולם שיטות הערכה אלו משקפות רק חלק מסויים בהתאמה ולא את התמונה הכללית בתהליך השיקומי . בהצלחה
קיבלתי מכשיר ברמה גבוהה כשמגבירים את עוצמת השמיעה הנחתת הרעשים נחלשת .
לאחר כמה שנים שהוא סובל מהפרעות שינה (שינה לא רציפה, התעוררויות רבות ותנועתיות רבה בשינה), בני בן ה-18 עבר לפני חודש לילה במעבדת שינה והיום קיבלנו את האבחון - RBD (REM Behavior Disorder). ממה שקראתי - מדובר באיבחון שהוא מאוד מאוד נדיר בגיל הזה, בעיקר כשאין שום הסבר לתופעה (אין בעיות התפתחותיות, לא נוטל תרופות או חומרים אחרים). מעבר לנסיונות להקל באמצעות טיפול תרופתי - עם מי כדאי להתייעץ בנושא ? להבנתי - נוירולוג עם ניסיון טיפולי ב-RBD מתמחה בעיקר בקשישים, ונוירולוג ילדים יהיה חסר ניסיון עם RBD...
שלום? ערב טוב? (או כל מילת נימוסין שתבחר/י, כך מקובל). עליכם לפנות לרופא מומחה להפרעות שינה בילדים או מבוגרים. (מקובל גם לסיים ב"תודה" או "אשמח לתשובה" וכו'). בבקשה, בברכה
שבוע טוב. את כמובן צודקת לגמרי לגבי חוסר הנימוס שלי - אני מתנצל. ותודה רבה על התשובה !
בשמחה ☺
אני משפטן עוסק עם ציבור, שמיעה והבנה של כל מילה היא קריטית מאוד לגבי. הבחנה מדוייקת בין מילים דומות היא קריטית. לאחרונה, רכשתי מכשיר שמיעה דיגיטלי מעולה. ובכל זאת מדי פעם אני "מפספס " מילים ועונה לא לעיניין, עקב טעות בהבחנה בין מילים דומות. בדיקת שמיעה חוזרת עם מכשירים- מסוג "תגיד..." מאשרת שאכן יש בעייה. נעשו כמה כיוונים עדינים יותר עד שנאמר לי שזה האופטימום האפשרי. דרשתי לעשות לי בדיקה "עם מכשירים" בחדר האטום כדי לכוון לרגישות יותר גבוהה. נעניתי בסירוב בטענה שזה לא מקובל ולא יעיל. האמנם זה לא יעיל ? או שבאמת יש טעם לבדוק עם מכשירים בתוך האוזן כדי לקבל הבחנה יותר מדוייקת וכיוון יותר רגיש. מנסיוני , אכן כך היה הנוהג בחברות אחרות.
שלום לך, מכשירי שמיעה תפקידם לתת מענה לירידה בשמיעה. יחד עם זאת חשוב להבין שייתכנו מצבים מאתגרים, כגון: סביבות רועשות עם מספר דוברים, שבהם גם עם הרכבה של מכשירי שמיעה יהיו פספוסים של מילים. בדיקת שמיעה עם המכשירים נעשית במצבים מסוימים, אך בשל טכנולוגיות שונות הקיימות במכשירי השמיעה היא לא תמיד אמינה. לדוגמא: ייתכן מצב בו בבדיקה בחדר אטום מכשירי השמיעה יזהו את הצליל מהרמקולים כרעש ויבצעו הנחתה לצליל זה בגלל מנגנוני הפחתת רעשים הקיימים במכשירים. בדיקה נוספת שנעשית לדוגמא בשטינר הינה בדיקת REM - ראשי תיבות של Real Ear Measurements. זוהי בדיקה אובייקטיביות של אפיונים אקוסטיים של מכשיר שמיעה בתוך אוזן ספציפית של המטופל. בדיקה זו יכולה לסייע בכיוון המכשירים ונותנת מידע חשוב, אך דורשת מכשור מיוחד ולכן לא מתבצעת בכל מקום. נקודה נוספת שחשוב לשים עליה את הדעת היא העובדה שמכשירי שמיעה לא מתפקדים באותה צורה עם העליה במרחק. ולכן אם אתה נמצא לדוגמא בחדר גדול ומדבר עם מישהו מרחוק, ייתכן וכדאי לך לשקול שימוש במערכת FM (יחד עם מכשירי השמיעה) שתפקידה לתת מענה במצבי שבהם יש רעש סביבתי ומרחק מהדובר. מצרפת קישור עם הסבר על מערכת FM. http://www.steiner.co.il/articles/2669/ בהצלחה, הדס.