מוצץ

שלום, מוצץ מותר שכיבה לא רצוי

ענבל שלום,אנסה לענות לפי סדר היום שתיארת. כמות שעות שנת הלילה והיום סביב 14 וחצי שעות מהם כ11 שעות בלילה ועוד 2 פרקי שינה ביום - תקינים לגילו. הקימות בלילה לא אמורות להיום קימות של רעב - בגילו הוא אינו אמור להיות רעב בלילה - בייחוד לפי התפריט היומית המוצעת - וסביר כי הקימות נובעות מהרגלי הירדמות לא תקינים - למעשה הוא רגיל שכדי להירדם הוא זקוק למשהו ממך - או תמ"ל או מים או מוצץ. מבין 3 הנ"ל כדאי להשאיר את המוצץ - הוא זקוק למוצץ כחפץ מעבר - וניתן להרגיל אותו לקחת את המוצץ לבד באמצע הלילה אם הוא מתעורר (לעומת בקבוק שהוא זקוק שאת תביאי לו). כאשר רוצים להרגיל תינוק לקחת לבד את המוצץ - כאשר הוא מתעורר בלילה - יש לשים את המוצץ בידו ולקרב את היד שלו לפה - כך שהכנסת המוצץ הוא למעשה עושה בעצמו(בניגוד להכנסה של המוצץ לפה שלו על ידך). כך שבמרוצת הזמן הוא יבין שברגע שהוא נוגע במוצץ הוא יוכל להכניסו לפה בלי לקרוא לך. לגבי הארוחות - הן נשמעות מגוונות וטובות - כיון שהן כבדות לו - אני מציעה לתת לו לסירוגין טחינה בפירות ולסירוגין אגוזים/שקדים טחונים - ולא את שניהם באותה ארוחה. כנ"ל לגבי הירקות - אני מציעה לסירוגין גרגרי חומוס ולסירוגין עדשים כתומות. כך המנות לא יהיו כבדות מדיי ואז יש פחות סיכוי לנטיה להקיא אחרי הארוחות בהשכבה על הבטן. לא מומלץ לתת לו לראות טלויזיה במשך 15-20 דקות פעמים ביום - זה הרבה מאד(10 דקות ביום זה כבר הגבול העליון ), ובטח לא בטרמפולינה - כי זה מגביל את האפשרות להסיט את עצמו מהטלויזיה במידה והוא רוצה להתעסק במשהו אחר באותו זמן - ובמילים אחרות כשהוא בטרמפולינה מול הטלויזיה הוא "תקוע" מול הטלויזיה בלי יכולת "לברוח" - והטלויזיה "ממגנטת " אותם למרקע. אפשר להניח אותו בטרמפולינה אחרי הארוחה על מנת להקטין את אפשרות ההקאה - אך אז עדיף עם אוניברסיטה לגריה - או אפילו לשבת לידו ולקרוא לו סיפור מתוך ספר. לגבי תכולת הארוחה העשירה בברזל - שהינו עם עוף בלי בשר - עוף גם מכיל ברזל והוא גם חלבון - על כן אין בעיה להסתפק בעוף - בייחוד שהוא מקבל ההעשרה עם עדשים ובארוחת פירות עם טחינה/אגוזים טחונים/שקדים טחונים - זה עשיר בברזל וזה נהדר!! היכולת לאכול מוצקים לא בהכרח קשורה לשיניים - יש תינוקות בני חצי שנה ללא שיניים שאוכלים מוצקים ולעומתם יש תינוקות בני שנה עם שיניים שחייבים הכל מרוסק. היכולת לאכול מוצקים קשורה להתנסות של התינוק באוכל במרקמים שונים, ובלימוד עצמי איך להעביר את האוכל מקידמת הפה לאחור ולעיסת המזון בעזרת החניכיים - כך שאפשר לנסות להציע לו מזונות לדוגמא מתוך המרק - שאת מועכת במזלג לעומת ריסוק בבלנדר - ולראות האם הוא מסתדר עם זה. במידה וכן אפשר להמשיך בחשיפה למוצקים יותר - כולל דגים(בלי עצמות כמובן), ביצה קשה מגורדת,ביצה מקושקשת , חתיכות קטנות של פשטידה, ובמידה ולא - ממשיכים עם המרוסקים ומנסים שוב בעוד שבועיים. לגבי תוספת מלח - האוכל צריך להיות טעים אך הוא לא צריך להיות מלוח - כיון שהמתוק שלך לא זקוק לתוספת מלח למאכלים כי הוא לא מכיר משהו אחר - אין סיבה לא לאפשר לו לאכול מזונות בטעם הטבעי שלהם. אך מותר ואף רצוי לתת לו לטעום מאכלים מתוך תפריט המשפחה - גם אם זה מתובל/ מלוח וכדו' כל עוד זה במרקם המתאים לו. בכל הקשור לאוכל חשוב להקפיד על הגיוון יותר מאשר על הכמות - כלומר הוא יכול לטעום ממגוון מאכלים, טעמים, מרקמים - בין אם זה מתובל ובין שלא. האוכל שאת מכינה ספציפית לו רצוי שיהיה בטעם הטבעי שלו.בתיאבון!

שלום לך אני לא יכולה לדעת, במידה ואתה בריא והכל אצלך תקין פיזית, זה משהו שצריך לבדוק לעומק כי אולי מדובר בסימפטום פיזי של משהו רגשי. מחשבה שעלתה לי שאולי סף הגירוי שלך עלה(אולי עקב צפיה מרובה בפורנו, או עליה ברמת הריגושים בסקס) ואולי דברים שהדליקו אותך בעבר וגרמו לזיקפה ספונטנית מחייבים יתר מאמץ ומגע או אוננות תוך כדי. אולי משהו בתגובה המינית השתנה. במידה ותרצה לבדוק זאת יותר לעומק תמיד תוכל לפנות למספר שיחות אצל מטפל מיני מוסמך. אשמח לסייע במידת הצורך בברכה אפרת מנור מטפלת מינית מוסמכת www.efratmanor.com

גלי שלום, זו התנהגות מצויינת לגילה! מגיל 3 חודשים תינוקות מתחילים למצוא את קו האמצע שלהם - ולכן - כאשר הם שוכבים על הגב, מתחילים לראות הרמת ידיים לכיוון צעצועים (באוניברסיטה למשל), מתחילים לראות שילוב הידיים/אצבעות אחת עם השניה - והכנסת הידיים לתוך הפה(ובד"כ הם מכניסים את 2 הידיים לפה - ונראה כי מגרדים את החניכיים- אף כי זו בד"כ לא הגיל של בקיעת השיניים ). בגלל מציאת קו האמצע - תינוקות מרבים להכניס את הידיים לפה - והם לעיתים "באטרף" על זה - וזה נורמלי!!לא צריך להוציא לה את הידיים מהפה - כי זו תגובה התפתחותיתי שלה - אבל כאשר היא עייפה אם את רוצה להוציא לה את הידים ולהכניס מוצץ במקומם - זאת אפשרות הגיונית ונכונה. המשך יום נעים!