ברוטיזולאם

שלום, בחודשיים האחרונים יש לי הרבה שלשולים, צואה רכה (לפעמים 4-5 פעמים ביום), המון גזים וכאבי בטן. עשיתי בדיקות דם מורחבות, הכל נמצא תקין , כולל בדיקת צואה (אין טפילים ופרזיטים). אין לי דם בצואה. הייתי לפני מספר ימים אצל גסטרואנטרולוג ואני צריך לעשות בדיקות דם נוספות (לשלול קרוהן/צליאק/קוליטיס) ובדיקת צואה נוספת (לבדוק קלפרוטקטין) כמה שאלות: 1. עד שאעשה את כל הבדיקות, אני יכול לקחת סטופיד וקל בטן, גם חודש-חודשיים? יש הגבלה כמה כדורי קל בטן וסטופיד אפשר לקחת ביום? כי לפעמים אני לוקח 2 כדורי סטופיד ביום ו-4 כדורי קל בטן, זה יותר מדי? זה יכול לגרום לי נזק? 2. אם כל הבדיקות יצאו תקינות, והבעיות ימשיכו, אני אצטרך לעשות בדיקה קולונסקופיה ובדיקת גסטרוסקופיה? 3. יכול להיות שיש לי סרטן המעי הגס? 4. אם אני לוקח סטופיד, זה משפיע על הבדיקת צואה? יש לציין דברים נוספים: * אני לא מעשן ולא שותה אלכוהול בכלל (גם לא יין ולא בירה) * הכבד שלי שומני (עשיתי אולטרסאונד בטן לפני שנה והכל תקין) * אני לא עושה ספורט מיוחד (עושה הליכה של חצי שעה כל יום, ובנוסף אני עובד בחנות בעמידה והולך הרבה בחנות) * לא עליתי/ירדתי במשקל באופן חריג בשנה האחרונה * אני כבר שנה לוקח כדורים פסיכיאטריים וכדורי שינה (ציפרלקס, מירו, בונדורמין, אלפרליד) * אני בן 30, אין לי מחלות מיוחדות * ב-3 חודשים האחרונים יש לי שלפוחית ״רגיזה״, יש לי פיפי כל שעה-שעתיים, לפעמים יש ימים שיש לי פיפי כל חצי שעה (לא כמויות גדולות של שתן, ואני לא שותה יותר מדי, ואני שותה נס קפה פעם אחת ביום) * עשיתי בדיקות שתן מורחבות - אין זיהום ואין דלקת. הכליות במצב תקין.

שלום אני משתמש בתרופה זאלדיאר במינון הנמוך כל יום בגלל כאבים חזקים שאני מקבל משכיבה ממושכת באמצע הלילה . לאחרונה המליץ לי רופא מומחה לשלב עם התרופה גם כדור אופטלגין ליתר יעילות נגד הכאב גב ממנו אני סובל . אני בן 80 -האם השילוב הזה הנו מסוכן ? תרופות שאני לוקח פלויקס ,2 כדורי בונדורמין לפני השינה .פעם בשבועיים זריקה עצמית של PRALUENT להורדת כולסטרול -אני סובל מטרשת עורקים .

שלום, לאחר החזרת עובר 1 יצא בטא 107 לאחר יומיים 145 לאחר יום 171 לאחר 4 ימים 432 יש לציין שאני נוטלת בונדורמין פעמיים בערב ו1מג קלונקס, כמו כן שותה לעיתים קרובות פחית בירה בערבים האם יש סיכוי לעובר תקין? הריון תקין? תודה מראש ליה

את אמיתית שככה את מתנהגת אחרי החזרת עובר????

אני 8 שנים בטיפולים, יודעת שזה הריון לא תקין אז קצת נפלתי במצב רוח אל תשפטי

האם החמרתי את המצב שראתי שכבר הבטא לא הוכפלה ואני ממש סובלת מבעיות שיה ( יכולה לא להרדם 4 לילות ברצף) ומדי פעם שותה בירה קלה? אולי היה מצב שאחרי זה הבטא הייתה מכפילה את עצמה?

סליחה, יקירה לא חשבתי על זה ...בהצלחה ומועדים לשמחה

אם מההתחלה הייתי יודעת שההיריון תקין אז בחיים לא הייתי נוגעת בשום דבר שיפגע בעובר אבל זו פעם שלישית שזה קורה וסביר להניח שזו תהיה הפלה כמו הקודמות אז כבר איבדתי תקווה לגבי ההריון הזה תאמיני לי לצערי יש לי ניסיון של 8 שנים אני רק שואלת כדי שרופאים יאשרו שההריון לא תקין ושאין סיכוי שהעובר מתפתח, בגלל זה קשה לי

לפני חודשיים השתחררתי מאשפוז של חודש וחצי לאחר ניסיון אובדני ודיכאון קשה... קיבלתי מיקס של כדורים וחשבתי שהגעתי לאיזשהו איזון. במהלך החודשיים האלו היו ימים טובים ויפים קשים עד קשים מאד, היו לי מחשבות אובדניות אבל מה שמנע אותי מלעשות משהו זה הילדים. החשש שהם יאבדו את האמון בי אחרי שאיעלם להם שוב. (הם בגילאי יסודי) כל הזמן דחקתי את המחשבות. ואמרתי לעצמי שאנסה לסחוב עד הקיץ ואז כשהם יהיו בחופש אשלח אותם לאבא שלהם ואאשפז את עצמי. ככה הם פחות ירגישו את זה. זה היה סוג של לדחות את הקץ ... אבל עכשיו אני כבר לא יודעת אם אשרוד עד הקיץ. ומצד שני אולי זה 'רק' הקושי של החג וזה יעבור? אבל עדיין..אני על קוקטייל שלם, רק העלו לי מינונים אחרי האשפוז ואני לא חושבת שאני אמורה להרגיש ככה :-( מיואשת חסרת תקווה עם רצון למות ומחשבות אולי אובדניות. מרגישה שאני לא מסוגלת להכיל את עצמי, תוהה מה בכלל יעזור לי אשפוז והתשובה היא שזה רק בשביל שמישהו 'יחזיק' אותי לפני שאני יעשה שטויות. ואולי יעקוב שוב אחרי הכדורים. לא נשמע לי שאני אמורה להרגיש ככה עם כל זה. מוזר לי שעם כל מה שאני לוקחת עדיין יש לי מחשבות כאלו והם רק הולכות ומתגברות במקום להיעלם... האמת שאני לא ככ יודעת מה השאלה שלי. אולי חוו'ד האם המצב תקין ורק לחכות קצת שיעבור, או לא תקין וצריך לשנות או באמת לחזור לאשפוז...

השתחררתי עם הבחנה של דכאון והפרעת אישיות (היו לבטים בין זה לבין הפרעה ביפולארית) לוקחת ויפקס, קלונקס, סרקוול, ולמיקטל (לוריוון בsos לאחרונה כל יומיים כמעט) ויש לי גם בונדורמין שלשמחתי אני לא מרגישה צורך ולא משתמשת

תודה. האם זה תקין שיש כאלו מחשבות למרות הטיפול התרופתי ופשוט צריך ללמוד להתמודד, או שזה משהו שדורש התייחסות וטיפול ואולי שינוי של התרופות?