שלום דוקטור אבא שלי דמנטי מתקדם סיעודי מוחלט עם קטטר שתן ולרוב צמיחה לסרוגין בשנתיים האחרונות של פרוטאוס ופסאדומונס. לפני חודשיים חלה בקורונה קשה ובחשד לזיהום משני טופל גם בטזוצין. כעת בתהליכי שיקום. בתרבית שתן שגרתית שנלקחה משקית שתן של הקטטר צמחו שני חיידקים אימתיים וטורפים: הראשון הוא אנציקובקטר באומני שעל פי התרבית לפחות רגיש לרספרים, ציפרן, רוצפין, פורטום, גנטמיצין, אמיקצין ומרופנם. רגיש בינוני בלבד לטזוצין ועמיד לצפזולין. השני הוא אנטרוקוקוס פסיסיום שעל פי התרבית רגיש לונקומיצין, לינזוליד, ו gentamicin high level. עמיד לאריטרומיצין, פניצילין, אמפיצילין וציפרו. אין לאבא כעת תסמיני זיהום פעיל בכיס השתן. 1) האם יתכן שחיידק איום ומסוכן כמו אנציקובקטר באומני באמת רגיש לאנטיביוטיקות "פושטיות" כגון ציפרו רספרים ורוצפין או שזאת רגישות "על הנייר"? 2) מה המשמעות שהאנטרוקוקוס רגיש ל Gentamicin High Level ברמת SYN-S? איך זה שונה מרגישות מספרית ל GENTAMICIN רגיל? 3) האם אבא יכול להדביק אותי בחיידקים הנוראיים האלה? ואם כן האם זה נשאות לכל החיים או שיש סיכוי להפטר מהם? 4) איך לעזאזל אבא שלי שנמצא בחדר פרטי במוסד נדבק בחיידקים האיומים האלה? 5) שאלה אחרונה במידה וחלילה הוא יפתח חום בהנתן שיש לו מספר חיידקים בדרכי השתן (עם רגישויות שונות ואולי גם כאלה שלא צמחו בתרבית הנוכחית) ועוד מקורות אפשריים נוספים לזיהומים (פצעים פתוחים, ריאות וכו) איך נחליט איזה טיפול יצטרך לקבל ? (שוב בתקווה שהשאלה תישאר תאורטית בלבד) תודה
שלום אורן, 1. 'אצינטובקטר' ו'אנטרקוקוס' אינם חיידקים "איומים, אימתניים, נוראים או טורפים". הם חיידקי מעיים שגרתיים למדי. 2. חיידקים אלו, ברובם, עדיין רגישים לסוגים שונים של אנטיביוטיקות. 3. אדם יכול לפתח זיהום בדרכי השתן מחיידקים רבים ושונים שנמצאים במערכת העיכול שלו. בבית חולים/מוסד סיעודי אפשר להידבק בחיידקים נוספים גם מהידיים של הצוותים הרפואיים והסיעודיים (וממקורות נוספים). 4. זיהום בדרכי השתן איננו נחשב כמדבק (אם לאחר מגע עם הקטטר/שקית השתן/העור באזור האגן רוחצים ידיים במים ובסבון). 4. החלטה על סוג הטיפול האנטיביוטי שניתן לחולה סיעודי שעשוי לסבול ממגוון רחב מאד של זיהומים (עור, ריאות, שתן ועוד ועוד ועוד) היא מורכבת, ואין ביכולתי לתת לך "מתכון" לכך. הרבה בריאות אפי
שלום , אני נוטלת סרטרלין 50 מ"ג ובעקבות דלקת אוזניים הרופא משפחה נתן לי טיפות עם מרשם לאוגמנטין. כתוב בעלון לצרכן כי אין ליטול סרטרלין עם לינזוליד אנטיביוטיקה. האם עדיין אפשר להשתמש באנטיביוטיקה?
אין מניעה לשלב
עברתי החלפת מסתם מיטרלי והיה לי אנדוקרדיטיס לאחר טיפול שיניים לפני שנים רבות. אני לוקחת 2 גרם מוקסיפן לפני טיפול שיניים. בשנים האחרונות יש לי קלוסטרדיום לאחר לקיחת המוקסיפן ואז מטופלת הדפיקליר. הרופא מציע שאקח לינזוליד 600 מג לפני הטיפול שיניים במקום המוקסיפן. מה דעתך ? תודה.
שלום מירה, ההמלצה מעניינת, אבל אינני מכיר בסיס מדעי מספק שתומך בה. הרבה בריאות אפי
היי אני בת 19, לפני חצי שנה נהיו לי כאבי גרון שממש היו ניראים כמו דלקת בשקדים, התלווה בחולשה וכאבי גוף וכאבי תופת בגרון. נתנו לי זינט וזה מיד עשה לי פריחה וגירודים תוך שעות ספורות. הדלקת עברה אך לאחר יומיים שוב כאבי תופת בגרון, מוגלה וחולשה, כל הזמן הזה היה לי חום של 37.3(במשך חודשיים חום) כאשר החום הממוצע שלי הוא 36.6. לאחר מכן אחרי חודש שכאבי גרון עוברים משקד אחד לשקד שני נהיה לי אפצטס ענק ליד שקד ימין, חשוב לי לציין כי עשו לי משטחי גרון ולא היה חיידק בכל הדלקות האלו, עשו לי ניתוח וגם אז נתנו לי דלאצין לעשרה ימים וגם אז אחרי שמונה ימים נהיה לי גירוד ופריחה, נאמר לי להפסיק את האנטיביוטיקה. יש לי מספר שאלות קודם כל- כאבי הגרון עוד חזרו גם אחרי הניתוח אבל לא באופן כלכך מוגזם כמו אז, זה כאבי גרון שעוברים משקד אחד לשני וניראה שיש מוגלה אבל אין חיידק ! איך זה הגיוני ? בנוסף האם זה הגיוני התגובה האלרגית לדאלצין וגם למה אחרי שמונה ימים הייתה תגובה ? והאם יש מה לעשות כאשר כל אנטיביוטיקה עשתה לי פריחה( קיבלתי עוד סוגי אנטיביוטיקות אבל לא זכור לי השם) בנוסף הגרון שלי תמיד רגיש והכאב שהרגשתי מתחילת הדלקות החוזרות הללו הוא כאב שמתחיל משקד אחד מרגישים כאב חד בשקד מסויים ולאחר יום או יומיים עובר לשקד השני, שום אנטיביוטיקה לא עזרה מה אפשר לעשות ? תודה רבה
שלום רב אביב, אני מצטער אבל השאלות שלך נוגעות הרבה יותר לרופאי אף אוזן וגרון - אני מבין בזה פחות. בקשר לרגישות שלך לאנטיביוטיקה-לצערי יש לא מעט חולים שאלרגיים לדלצין ולזינאט ועוד כמה סוגי אנטיביוטיקה.....הבעיה קיימת ומוכרת ולעתים אין ברירה אלה לקחת סוג מיוחד של אנטיביוטיקה שלא עושה תגובה (לינזוליד) אנא התייעצי עם רופא א.א.ג בריאות שלמה