מודפיניל

שלום רב, היסטוריה קצת ארוכה ,אבל לדעתי מאד רלוונטית. בן 34 מזה 4 שנים אני מרגיש עייפות (גם בבוקר לאחר שינה ומספקת וגם במהלך היום),תחושת מחנק בשינה, חוסר אנרגיה,חוסר ריכוז משמעותי ובעיות זיכרון, תחושה שעומד להתעלף (לרוב בעמידה),חולשה,סחרחורות, פלפטציות, יובש באף ותסמינים נוספים. לפני 4 שנים התגלה מחסור ב B12 ומאז ועד היום אני נוטל את תוסף התזונה (רמות B12 תקינות נכון להיום).ברקע יש גם CAG (גסטריטיס אוטואימוני) ואני נמצא במעקב של גסטרואנטרולוג.TSH תקין וכל יתר בדיקות הדם בגבולות הנורמה ללא ממצאים חריגים. במסגרת בירור לסימפטומים בוצע הולטר ראשון ב 04.2014 שהראה קטעים קצרים של סינוס ברדיקרדיה עד 35 לדקה בשעות הלילה ונצפו פאוזות מעטות עד 1.9 שניות בשעות הלילה. ב 06.2017 בוצע הולטר שני שהראה סינוס שנע בין 34 ל 96 לדקה (ממוצע 54), פאוזות עד 3.8 שניות וקטעים רבים של סינוס ברדיקרדיה עד 22 לדקה בשעות הלילה. הומלץ ייעוץ קרדיולוג בהקדם , כמו כן הומלץ לשלול SLEEP APNEA . יש לציין שהדופק שלי נמוך ( 52~ ממוצע ) ואני עושה ספורט (חדר כושר). אציין שבשנת 2014 בוצע אקו לב ונמצא תקין וגם בדיקת מאמץ לפני חודש יצאה תקינה. ב 07.2017 בוצעה בדיקת שינה ביתית. אני חייב לציין שבאותו הלילה למעשה כמעט ולא ישנתי בגלל אי נוחות עם מכשיר הבדיקה וגם אחת הצינוריות לא הייתה מחוברת לאף כמו שצריך. מתוך סיכום בדיקה : אבחנות בביקור : OBSTRUCTIVE SLEEP APNEA SYNDROME תלונה עיקרית : הופנה ע"י רופא משפחה בחשד ל OSA , ככל הנראה לאחר זיהוי ברדיקרדיות ליליות בבדיקת הולטר. מתאר התעוררויות מלוות בתחושת מחנק, יובש בפה ועייפות יתר יומית. הולך לישון בד"כ בשעה 23:00 וקדם בד"כ בשעה 06:00. אבחנות רקע : WEAKNESS,GASTRITIS גובה 161,משקל 66, BMI 25.46 נערכה בדיקת שינה בליל 17/07/2017. ערוצי הבדיקה כללו : נשימת אף,נשימת חזה ובטן ,דופק , רמת ריווי חמצן בדם,נחירות ותנוחת שינה. משך הבדיקה : 7 שעות 17 דקות. אובחנו 26 הפסקות נשימה מלאות. אובחנו 22 הפסקות נשימה חלקיות. צפיפות הפסקות נשימה 7 אירועים לשעה. נרשמו 34 ירידות בריווי החמצן בדם מרמה בסיסית של 99% עד למינימום של 89% , במשך 3% מהלילה נשמעה נחירה. סיכום : הנבדק סובל מהפסקות נשימה בשינה בדרגת חומרה קלה. המלצות : בדרגת חומרה הנ"ל אין צורך בטיפול. היום הייתי בייעוץ חו"ד שנייה אצל קרדיולוג וגם הוא לא מצא בעיה לבבית ועם זאת המליץ לחזור על בדיקת השינה. לדעתי האישית הסימפטומים שלי קשורים להפרעות נשימה בלילה היות ושום ממצא אחר נכון להיום לא מסביר את זה. לא רק שישנתי מעט מאד בלילה שבו נערכה בדיקת שינה הביתית היא גם לא הייתה מדויקת ולא נבדקו פרמטרים נוספים שבאים לידי ביטוי בבדיקת שינה במעבדת שינה. בהזדמנות זאת אדגיש שניסיתי לישון עם כרית מורמת ועל הצד ואני מרגיש שזה משפר את הרגשתי הכללית (מרגיש פחות עייף ויותר מרוכז במהלך היום) וזה רק תומך באבחנה של דום נשימה בשינה,למרות שלא מהווה פתרון יעיל לבעיה (טיפול שמרני בלבד). אני די בטוח שאם בדיקת השינה הייתה נעשית באותו היום שעשיתי את ההולטר השני שהראה הפסקות נשימה וקטעים רבים של ברדיקרדיה אז גם תוצאת בדיקת שינה הייתה מראה הפרעה משמעותית יותר שהייתה מצריכה טיפול כלשהו. ידוע לי שתרופות כגון מודפיניל/פרוביג'יל יכולות להקל משמעותית במצבי עייפות וגם בשימוש ב OSA ,אולם אני מעדיף למצות את כל הבדיקות לפני התחלת טיפול תרופתי או בנוסף. אשמח לקבל ייעוץ לגבי כיווני בדיקה נוספים ובדיקות שינה ספציפיות ואולי כדאי לבצע בדיקת שינה במכון/מעבדת שינה במקום בדיקת שינה ביתית החסרה והלא מדויקת. תודה על המענה אבי

שלום דוקטור גיפס, אימא שלי, 80, מטופלת בקיטרודה כקו ראשון, כבר כשנתיים. הגידול קטן מאוד ובשליטה והיא מרגישה בסך הכל בסדר גמור. היא פעילה ולרוב בעלת מצב רוח טוב. אבל העייפות הגדולה בגלל האימונותרפיה פוגעת קשה באיכות החיים שלה. אימא היא אישה מלאת מרץ ותוכניות והעייפות מחבלת בכך. אני חולת טרשת נפוצה ועבור העייפות אני לוקחת פרוביג'יל שעוזר מאוד. מה דעתך על מתן פרוביג'יל לאימא? זו תרופה נטולת תופעות לוואי ונחשבת בטוחה. האם את מכירה חולי סרטן המשתמשים בתרופה זו לעייפות? תודה מראש - אפרת

האם יש סכנה בנטילת שתי התרופות ביחד ? (ריטלין 20 + נוביג'יל - 150 מ"ג) משתמש בנוביג'יל כשנתיים וחצי . לאחרונה עברת איבחון לADHD והתחלתי טיפול בריטלין 20 LA . האם ישנו סיכון בלקיחת נוביג'יל וכשלוש/4 שעות לאחר מכן לקחת ריטלין ? תודה מראש על התיחסותכם.

שלום, אבא שלי, בן 76, סובל מפרקינסון (כרגע בדרגה קלה יחסית) מזה כשנה וחצי ומטופל ברסג'ילין (אזילקט). לאחרונה הוא חלה בקוביד-19. היה לו חום (38.6) ליום-יומיים ושיעול, אבל הבעיה המרכזית היתה (ונשארה) תשישות. למרות שהמחלה האקוטית כבר עברה, הוא עדיין סובל מתשישות קשה. יותר מזה – ואולי בהקשר לזה – הדיכאון שהיה אצלו מאז שהתחיל אצלו הפרקינסון (דיכאון שלצערי הוא לא מוכן להודות בו) החמיר מאוד. מעבר לכך, אני חושב שאיטיות התנועה, שליוותה אותו ביתר שאת מאז תחילת הפרקינסון, החמירה לאחר שחלה בקורונה. בנוסף, מדובר באדם שהיה עושה הליכות של 8-9 ק"מ עד לפני כמה שבועות, ועכשיו הליכה של 300 מטר מתישה אותו באופן קיצוני. אציין שההורים שלי חזרו מארה"ב בערך 24 שעות לפני שגילו שיש להם קורונה (אמא שלי עברה את זה כמעט בלי סימפטומים), אז אמנם היה להם ג'ט לג, אבל עברו כבר כשבועיים וחצי מאז ועדיין אבא שלי הולך לישון באמצע היום (למספר שעות), ושנת הלילה שלו (בין אם שבגלל זה או לא) די גרועה – הוא מתעורר בסביבות 3:00 (במקום 8:00 או 8:30 עד לפני כמה שבועות) ולא חוזר לישון. זה יוצא דופן, כי אבא שלי אף פעם לא היה ישן באמצע היום, וגם לא היה נוטה להתעורר ב-3:00 בבוקר ולא להירדם מחדש. בכל אופן, השאלות שלי הן: 1. מה הסיכוי שהתשישות המתמשכת הזאת – והדיכאון המוגבר שהיא מלווה בו – יחלפו מעצמם? אם כן, כמה זמן (גם אם בהערכה גסה) זה יכול לקחת, עד שהבעיה תחלוף (או לפחות תשתפר מאוד)? 2. האם נראה סביר שיש לכך קשר לפרקינסון? ואם כן, האם שינוי הטיפול התרופתי בפרקינסון (למשל, התחלת טיפול בלבודופה) יכול לעזור בנושא? במיוחד לאור זה שהתסמינים העכשוויים – לפחות עניין הדיכאון, חוסר המוטיבציה ואולי איטיות התנועה – נראים לי כהחמרה (מהירה) של התסמינים שכבר ליוו אותו בשנה וחצי האחרונות, מאז שהתחיל אצלו הפרקינסון. 3. אם לא שינוי בטיפול התרופתי בפרקינסון – האם יש טיפול תרופתי אחר שאולי כדאי לנסות? מה לגבי תרופות כמו פרוביג'יל, או כל תרופה אחרת שתוכל לעורר ולהמריץ אותו קצת, ובתקווה אולי אפילו לשפר את מצב הרוח שלו ואת עניין המוטיבציה?

המון המון תודה!