שלום לכולם ונעים מאוד, אבי עבר לפני כחודש וחצי כריתה של חלק מהמעי הגס וחלק מהרקטות בעקבות סרטן המעי הגס והותקנה לו סטומה. מאז אבי שרוי בדיכאון עמוק, נמצא במיטה כל היום, והדימוי העצמי שלו התרסק לחלוטין. הוא אומר שהוא לא מסוגל להמשיך לחיות עם הסטומה. לפני כשבוע עבר אבי ניתוח נוסף להסרת גרורה בכבד ומלכתחילה הרופאים אמרו שיהיה ניתן להסיר את הסטומה רק לאחר הניתוחים ועוד טיפול שיקבל לאחר הניתוחים (למעשה כאשר יסיים את כל הטיפול במחלה). הייתי שמחה לקבל קצת פרטים על הניתוח כמו: אורך הניתוח, זמן החלמה, זמן הכאבים שלאחר הניתוח, האם הניתוח כרוך בהרבה תפרים, ובכלל כל מידע על הניתוח שאתם חושבים שחשוב שאדע.. בנוסף, מקריאה של כמה הודעות כאן בפורום התחלתי לחשוש מהניתוח משום שראיתי שהמון רשמו כי לאחר הניתוח סבלו מחוסר שליטה בסוגרים, יציאות מרובות ושורפות... מה שגורם לי לחשוב האם כדאי בכלל לבצע את הניתוח- האם הוא תורם לאורח החיים או מזיק להם בסופו של דבר? תודה רבה!
הי רחלי, ראשית חשוב לי להדגיש כי כל חולה הוא אינדיבידואלי ומה שנכון לחולה אחד אינו בהכרח נכון לשני. ניתוח הסגירה הוא ניתוח קל יחסית, ללא השוואה בכלל לניתוח המקורי שעבר אביך בו הסירו לו חלקים מן המעי והוציאו סטומה. ברך כלל ניתוח הסגירה אורך כשעה וחצי וגם האשפוז יחסית קצר. זה נכון שהרבה פעמים לאחר הניתוח לוקח זמן ל"צנרת" עד שהיא חוזרת לתפקוד תקין ובחודשיים שלושה הראשונים ייתכנו יציאות מרובות אך אין זה הכרח וכאן חשוב לי לציין כמה נקודות מפתח: 1. הרקע של אביך לסטומה הוא סרטן ולא מחלת מעי דלקתית. רב החולים הסובלים מיציאות מרובות ושלשולים הם כאלו שהרקע לסטומה אצלם היה מחלת מעי דלקתית וזאת כיון שתפקוד המעיים אצלם הוא לקוי מלכתחילה. מהבחינה הזאת, אביך נמצא בקטגוריה שבה יש סיכוי טוב יותר לחזרה מהירה יותר לשגרה. 2. לפי מה שהבנתי לא כרתו לאביך את כל המעי הגס אלא רק חלקים ממנו וזה מצוין! המעי הגס הוא שאחראי על ספיחת הנוזלים ומיצוק היציאה כך שברגע שנותר לאביך חלק מהמעי הגס (ואפילו אם מדובר רק ב10-20 ס"מ! וככל שיותר, יותר טוב) שגרת היציאות תחזור להיות נורמלית מהר יותר. רובם המכריע של המקרים של אנשים הסובלים משלשולים ויציאות מרובות, המדובר באנשים אצלם נכרת כל אבל כל המעי הגס ונשאר רק מעי דק. במקרים שכאלו לוקח למעי הדק זמן ממושך יחסית להסתגל לעובדה שאין מעי גס ובעצם ללמוד לתפקד במקומו. 3. נכון שזמן ההחלמה מניתוחי מעיים הוא ממשוך יחסית לניתוחים אחרים אך צריך לזכור שכל הזמן יש מגמת שיפור. גם אם המדובר בכמה חודשים קשים, הרי שלא צריך להסתכל על ההתדמות בפרספקטיבה יום יומית אלא לנסות להסתכל על כך בפרספקטיבה רחבה יותר. בכל שבוע המצב משתפר וכל חודש, אם מביטים על קודמו, רואים שיפור עצום. 4. בחלק גדול מאוד מהמקרים, בייחוד כאלו שאינם על רקע מחלת מעי דלקתית (כפי שאצל אביך) ובייחוד כאשר נותר מעי גס (גם כאן, כפי שאצל אביך) ההתאוששות היא יחסית מהירה ותוך חודשיים-שלושה גג יש חזרה ליציאות סדירות. יתרה מכך, יש גם מקרים רבים שהחזרה ליציאות סדירות היא כמעט מיידית (טווח של שבועות ספורים ואפילו שבועיים)!!! נכון שכאן בפורום ישנם מקרים של אנשים שהסתבכו וסבלו לאחר הסגירה אך חשוב שתזכרי שמטבע הדברים ייכנסו לפורום הזה אנשים שאצלם המצב מורכב יותר ומסובך יותר ולכן הם זקוקים לפורום (הדבר נכון לכל פורום תמיכה לכל מצב רפואי באשר הוא). האנשים שאצלם הכל הסתדר מהר וללא בעיות מיותרות בדרך כלל חוזרים לחיי השגרה ופשוט לא מגיעים ונכנסים לפורום בכלל. כך שהפורום הזה אינו מדגם מייצג כלל וכלל! לאחר המידע על הניתוח ועל הצפוי הנה כמה טיפים שיכולים מאוד להקל על אביך במידה ולאחר הסגירה יסבול משלשולים/יציאות מרובות/תחושת שריפה: 1. כמה שפחות לנגב בנייר טואלט! שימוש מרובה בנייר טואלט יכול לבדו ליצור אדמומיות, צריבה ותחושת שריפה. הכי טוב לשטוף (אם יש אמבטיה עם דוש פשוט לעבור מהשירותים לאמבטיה ולשטוף. לא צריך להתקלח, אפשר לשבת על שפת האמבטיה ולשטוף עם הדוש את הישבן. זה גם מאוד מרענן את האזור. לנגב אח"כ במגבת בתנועות טפיחה עדינות כדי למנוע גירוי. במידה ולא ניתן לשטוף, להשתמש במגבונים לחים. יש היום מגבונים לחים שנשטפים באסלה המיועדים במיוחד לשם ניגוב וניתנים לרכישה בכל סופר או פארם. המגבונים הלחים מונעים את הגירוי ואת האדמומיות. 2. לעשות אמבטיות. פשוט לשבת בתוך אמבטיה עם מים חמים/חמימים (תלוי במזג האויר). זה עוזר מאוד לריכוך האזור ולמניעת הגירוי ותחושת הצריבה. 3. להשתמש במשחות בייבי פסטה (בדיוק מה ששמים לתינוקות על הטוסיק כדי למנוע אדמומיות וגירוי). למרוח באזור פי הטבעת. מאוד מקל ועוזר. ולסיכום - ניתוח הסגירה כניתוח הינו ניתוח קל בהרבה מהניתוחים שאביך עבר עד עכשיו. מבחינה ניתוחית זהו החלק הקל בכל הקשור לאורך הניתוח, זמן האשפוז ורמות הכאבים. ההחלמה והחזרה לשגרת יצאית סדירה יכולה לארוך בין שבוע-שבועיים ועד מספר חודשים כאשר אורך ההחלמה הוא פונקציה של הרקע לסטומה, הישארות של מעי גס בגוף וגם הבדלים אינדיבידואליים בין אנשים. כאן, כפי שהסברתי לעיל, הנתונים הם לטובתו של אביך. ובכל מקרה - גם אם יש תקופת הסתגלות מסוימת, יש מה לעשות כדי להקל על הגירוי והצריבה (כפי שפםירטתי לעיל) וחשוב לזכור שזוהי רק תקופה זמנית והמצב רק ילך וישתפר ככל שהזמן יעזור. ודבר אחרון - לא להיבהל ממה שקוראים כאן בפורום כי שוב, אלו לא מקרים מייצגים אלא המקרים היותר קיצוניים ובעייתיים. והכי חשוב - הרבה בריאות ושיהיה בהצלחה!
בת 32. סובלת מתולעים ומטופלת כל העת בורמוקס. מטפלת ומידי כמה חודשים התופעה חוזרת. לוקחת מידי יום יטירוקס לתת פעילות של בלוטת התריס. יש תרופה חלופית לורמוקס למי שפיתח עמידות לטיפול? תןדה
גלית שלום, מטרת הפורום הינה לתת מענה תזונתי למעי רגיז. אני ממליצה לך להפנות את שאלתך לפורום רופאי משפחה/ גסטרו. בברכה, אורלי מנירב דיאטנית קלינית www.orlydiet.co.il
לגלית שלום, אני סבלתי המון ומצאתי פתרון בלי וורמוקס. ברגע שאת מורחת משחה כלשהיא, כמו בייבי פסטה לתינוקות, סביב פי הטבעת, התולעים לא באים כי לא מטילים ביצים ולכן נעלמים. אפשרות אחרת, פעם אכלתי הרבה גרעיני חמניות, והתולעים נעלמו לחצי שנה רצוף. בהצלחה.
יש לי טחורים חיצוניים כבר הרבה זמן (מאז הלידות שלי) אך לאחרונה הם התחילו ליצור תחושת גרד!!! וזו אינה תחושה נעימה איזו משחה מומלצת למרוח או שעדיף ללכת לרופא לבדיקה. (שזה די מביך לעשות)
ניתן להשתמש המשחות לטחורים כגון רקטוצורין או פרוקטוגליבנול, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים כגון בייבי פסטה, עדינול, דזיטן וכד'. אם אין הטבה והגרד פוגע באיכות חייך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.
שלום רב ד"ר לפני כחמש שנים אובחנתי עם פרוקטיטיס מסוג קוליטיס והתחלתי להשתמש בנרות רפאסל. סמוך לתקופת האבחון החל להתפתח אצלי גרד בפי הטבעת, שנמשך עד היום כבר חמש שנים כאמור. ניסיתי כל מיני משחות (אפלומיצין, פניסטיל, בייבי פסטה) אך עם הצלחה חלקית בלבד. המשחה היחידה שסייעה לי באופן משמעותי הייתה טרידם אך השימוש בה היה מוגבל לשבוע בלבד. האם יש דרך ודאית לדעת אם הגרד נובע מהתרופה או מהמחלה או מגורם אחר? ויותר חשוב, האם יש סיכוי לרפא את הדבר הזה שפוגע לי באיכות החיים כל כך הרבה זמן?
הגרד אינו קשור לפרוקטיטיס. זוהי תופעה נפוצה שסיבתה אינה ידועה. הטיפול הוא במשחות סטרואידיות שאותן יתאים לך הרופא.