סקי

שלום רב, שטף דם תחת ציפורן הינו סוג של טראומה שיכולה להיגרם אפילו מלחץ של נעל. במידה ואתה תופס את זה ביום הראשון אז ניקוז דם מאוד מועיל, ע״י חירור ציפורן. אך במידה וכבר עברו יומיים אין מה לעשות, תעזוב את זה ואפשר לציפורן לצמוח מחדש. הצמיחה החדשה איטית מאוד ולכן צריך הרבה סבלנות ולא לגעת, בין 4-8 חודשים בממוצע . אם אין כאבים ניתן לחזור לפעילות ספורטיבית. חג פורים שמח, בברכה, קרולין צמח , B.Sc(Hons), M.C.Pod מומחית בכירורגיה ושיקום הציפורניים. יו״ר העמותה לפודיאטרים ופודולוגים בישראל. www.mypodclinic.com

אירית שלום,בין גיל 9-12 חודשים תפריט התינוק מתחיל להיות דומה לתפריט שלנו כמשפחה - עם שינויים קלים - בייחוד במרקם ובכמות. 1. המאכל היחידי שאסור לתת לפני גיל שנה - הינו דבש (גם לטעום דבש בראש השנה אסור).אך בין גיל 9-12 חודש - בהנחה שמרקם האוכל מתאים ליכולת הלעיסה/בליעה של תינוקך - מותר הכל. בגיל 9 חודשים מתחילים עם גבינות , ובגיל 10 חודשים מצרפים ביצים.אך מאכלים שמכילים שני דברים אלה - מותר לתת לטעום גם לפני גיל 9 חודשים.תפריט הארוחה שציינת כמנת אחר הצהריים נשמע מצויין -ניתן לגוון עם קצת טונה, טחינה, פשטידות רכות . 2.לגבי פיצול הארוחה לארוחות קטנות - העדיפות הראשונית הינו לחבר את ארוחות התינוק בן 9-12 חודשים לזמני הארוחות של ההורים - אוכל הינו חוויה חברתית - ולכן כדאי שכל המשפחה כולל התינוק בן 9-12 חודשים יאכלו ארוחת ערב ביחד סביב השולחן - הוא בכסא אוכל, ואתם על ידו בשולחן המטבח/פינת האוכל. אך יש לקחת בחשבון את יכולות האכילה והרעב של תינוקך - ויש תינוקות שמתמודדים טוב יותר עם ארוחות קטנות תכופות. 3. מגיל 10 חודשים מומלץ להכניס ביצים לתוך התפריט - זה יכול לבוא בצורת ביצה קשה, חביתה או מקושקשת (מומלץ לא ביצה רכה!). ניתן לתת ביצה ליום - אך ההמלצה הרווחת הינו 4 ביצים בשבוע - כיון שהתינוק נחשף לעוד ביצים בתוך מאכלים כגון פשטידות, עוגות וכו'. 4. כל מוצרי החלב מומלצים .עדיף להתחיל בכל מה שלבן (לעומת צבעוני), כיון שיוגורט לבן, גבינה לבנה, קוטג' וכו - הם ללא תוספת סוכרים - ואין סיבה לחשוף ישר למוצרי חלב המתוקים (אף שבמשך הזמן ניתן גם לתת מדי פעם מעדן, גמדים, דניאלה וכו'. )חשוב לגוון!לגבי גבינות - חשוב לפחות 5% שומן ולא פחות. ניתן לתת גם גבינה צהובה - אם התינוק מסוגל כבר לאכול מרקם כזה. 5. המעבר למאכלים יותר מוצקים הדורשים לעיסה - שוב תלוי בתינוק עצמו - יש תינוקות בגיל 6 חודשים המסוגלים לאכול אוכל מוצק , ויש תינוקות בני שנה - שחייבים שהכל יהיה מרוסק לגמרי-גם אם יש לו כבר כמה שיניים בפה. היכולת לאכול אוכל מוצק וללעוס אותו - מתפתחת עם הזמן ובד"כ סביב גיל שנה - יש יכולת טובה בלעיסה - אבל חשוב מאד להיזהר מפני סכנת חנק - ולהציע מאכלים מוצקים בחתיכות קטנות מאד, ותמיד בהשגחת מבוגר. מבחינת המוכנות - יש צורך בהתנסות - לדוגמא אם כעת הוא אוכל אבוקדו מרוסק לגמרי עם גבינת סקי, ניתן למעוך את האבוקדו קצת פחות,ולראות איך הוא מתמודד עם זה בפה. במידה ואת רואה שהוא מתקשה בלעיסה - אזי יש לחזור לריסוק מלא, ולנסות שוב בעוד שבועיים. 6. אוכל אצבע - תלוי שוב ביכולת של התינוק להתמודד עם אוכל מוצק - בהחלט ניתן להתחיל בנסיונות סביב 9-12 חודשים - זהו גיל מצויין גם מבחינת ההתפתחות של המוטוריקה העדינה - התינוק לומד להשתמש באצבועתיו בתפיסת צבת. 7.כמות הבשר היומית הינו 50 גרם - זה שווה לכמות הבשר שיורדת משוק של עוף. בהחלט ניתן להחליף עם הודו או בשר בקר - זה כדאי גם מבחינת הגיוון - ומאד חשוב לגוון את האוכל - גם מבחינת הטעם, גם המרקמים השונים, וגם מבחינת תכולת הברזל שיש בהודו ובבשר בקר - שהינה גבוהה יותר מאשר בעוף. 8.מומלץ להציע מים אחרי ארוחת הבשר.בד"כ לא זקוקים בגיל זה ליותר מ150 CC ביממה - כיון שעדיין האוכל שלו הוא מאד נוזלי, וכן הוא מקבל השלמות של בקבוקי פורמולה. יש להציע את המים - אם הוא ירצה - הוא יקח ואם לא - אין צורך להתעקש. בימים החמים - אם אינו מוכן לשתות מים, ואת רואה שהחיתולים לא רטובים מספיק - עדיף להציע פורמולה - העיקר שלא יתייבש. שתהיה לכם שנה טוב ומתוקה וסופשבוע נעים!

שלום רב צר לי לשמוע על הפגיעה אותה חווית. לפי הפנייה אני מבין כי יש שיפור משמעותי בטווחי התנועה והנוקשות של השרירים וזה הדבר החשוב. צריך לזכור כי לאחר פגיעה כזאת תקופת ההחלמה (כולל הניתוחים שעברת ועוד שיחזור רצועה צולבת קידמית אותה תעברי) לוקחת זמן רב. לגבי הכאב לאחר פיזיוטרפיה- במהלך תירגול פיזיוטרפיה מנסים להגדיל את טווחי התנועה על ידי אינטנסיביות עולה. הדבר גורם למתח על השרירים (שאינם רגילים לכך) ולכאבים. כדי לדעת את מקור הבעיה מומלץ להיבדק על ידי מומחה ברך. בהצלחה

שמחתי לעזור

הי אוראל, על פניו נשמע שהכל בסדר. זה נכון שלפי הנוסחא של 220 פחות הגיל זה נראה שאת עוברת את הדופק המקסימלי שלך כביכול, אך הנוסחא לא מדויקת וישנם אנשים שעוברים את הדופק המירבי הצפוי שלהם. זיעה לא תמיד מהווה קנה מידה למידת המאמץ, ישנם אנשים שמזיעים יותר וישנם פחות. בן זוגך כפי שציינת הוא בכושר גבוה ולכן הדופק שלו במאמץ יהיה נמוך יותר. זה מה שקורה לאחר תקופת אימונים, הדופק יורד עם התייעלות המערכת לב-ריאה. יחד עם זאת, במידה והמדידה שלך אכן נכונה, הדופק נשמע מעט גבוה. אני מציעה שתפני לרופא ותבקשי הפנייה לבדיקת מאמץ (ארגומטריה) שם יוכלו לבדוק את תגובת הדופק שלך במאמץ מדורג עד מאמץ ודופק מירבי אמיתי. בברכת כושר ובריאות יעל