טרמפולינה

שלום, אכן סובל מרפלוקס. מעבר למטרנה AR בהחלט יכול לעזור ואני יכול להציע לו גם טיפול טבעי שיכול לשפר את המצב. אשמח לעזור

שלום רונית, קפצת ישר לתרופה בלי לתאר בכמה מילים מה מציק לך. אינני רופא, אך מניסיוני עם מטופלים רבים ראיתי שיפור משמעותי מאוד תוך זמן קצר בציפרלקס במינון 10-15 מ"ג במקרים של דיכאון ושל חרדה (בעיקר, אך לא רק, חברתית). לא נתקלתי מעולם בהשפעות חיוביות של חלופות טבעיות, כולל לא ברמוטיב, שכעת הוא תרופת מרשם ובעבר שווק כ"היפריקום" ללא מרשם. השילוב של CBT עם SSRI (כשציפרלקס היא תרופת הבחירה הראשונה) נחשב שילוב מנצח שהייתי מתחיל ממנו, אם כי לפחות אצלי לא מדובר ב-CBT "טהור", אלא דרך התכנים העולים בו אפשר לגעת ברבדים עמוקים יותר, בתלות במקרה (למשל, במקרה של דיכאון אקוטי לא הייתי ממליץ ובמקרים אחרים כן - ככל שהאדם נוטה יותר לחיטוט עצמי, הייתי נמנע מגישות פולשניות יותר שעלולות להחמיר דיכאון אקוטי): http://www.giditherapy.co.il/?p=234. תרופות ממשפחת SSRI שהציפרלקס נמנה עליהן אינן יוצרות תלות וסבילות בניגוד לבנזודיאזפינים (אסיוול, קלונקס וכו') שמפחיתים חרדה אך מאבדים מיעילותן כעבור זמן קצר בגלל פיתוח סבילות בשימוש של למעלה משבועיים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditehrapy.co.il

שלום רונת, במשך השנים בהחלט נתקלתי במטופלים שהשתמשו בציפרלקס כמה חודשים והפסיקו בלי חזרה של הדיכאון או החרדה. בחלק מהמקרים הם העדיפו דיכאון קל ומוכר על פני שימוש בתרופה. מדובר בתהליך הפיך. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

סתם כתם, אולי לא יפה אבל מעבר לזה אין שום בעיה. האם זו טרמפולינה לנדנד את התינוק או לקפוץ עליה? אם לקפוץ... זה מסוכן למוח של הקטנטנים. לנדנד ולהרגיע, לא בעיה.

שלום שרון, אינני יודעת איך קפצת מזה שבנך רוצה ומעוניין באינטראקציה לזה שהוא אוטיסט. באוטיזם הבעיה היא הפוכה (אז אתה יכול לשמוח על כך שבנך כנראה לא על הרצף:). פעוטות בגיל הזה אכן מתקשים להעסיק את עצמם, ומאוד מעונינים באינטראקציה עם ההורים או ילדים. נכון שזה לא קל (גם בהחלט קצת מטריף לפעמים..) אבל למיטב התרשמותי, בנך הוא פעוט רגיל לגמרי. אני מציעה לך לפזר צעצועים בכל הבית, כל מיני נקודות עניין שעשויות לגרות אותו, דברים של "מבוגרים" שהם כ"כ אוהבים (קערות עם כפיות, דיסקים ישנים, תיקים עם המון חפצים קטנים בפנים שהוא יוכל לרוקן ולהחזיר חזרה) דבר אליו הרבה, תסביר לו מה אתה עושה ואם אתה צריך ללכת לאן שהוא רגע, מה אתה מביא לו מהמקרר וכיוב'..אבל כן, בתקופה זו תצטרך לפנות את עצמך למענו עד כמה שניתן, כי זה מה שהוא צריך כרגע. אל תצפה לארח אותו ולעבוד במקביל, לצערי זה לא יעבוד. אתה חייב לשנות את הציפיות שלך ולהבין שכרגע כשאתה איתו, הוא זקוק למלוא תשומת הלב שלך. כמובן שיהיו מצבים שלא תוכל לתת את זה, וזה בסדר מובן ואף רצוי, אבל באופן עקרוני, פעוטות רבים מאוד בגיל הזה נוהגים בדיוק כך. אל ייאוש, כמו כל דבר בחיים, גם התקופה הזו בחייו היא זמנית (ואז יבואו אתגרים חדשים..) כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים ומבוגרים 0523873044