כדור מים: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים
כדור מים: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין
שלום ד"ר. בני בן 11.5. מזה כמה ימים מתלונן על כאב בשורש כף יד ימין. כשמסובב את כף היד שומעים ומרגישים "קליקים" מרובים. בנוסף, מזה כחודש יש תופעה של קליקים במרפק באותה יד, כשמיישר את המרפק. אין סיפור של חבלה. ברקע - הילד משתתף בחוג כדורמים (אם כי להערתי אין איזה מאמץ יתר לא שכגתי על יד ימין במסגרת החוג). ביתר זמנו הפנוי - משחקי מסך למיניהם (אחיזת שלט של פלייסטיישן למשך זמן ממושך יחסית כל יום) מה יכול להיות ההסבר לכאב ולקליקים?
התיאור יכול להתאים לפגיעה/קרע רצועתי כל שהוא או של אחיזת גיד כלשהוא. סביר מאחת התנועות בכדורמים. עצתי לפנות לבדיקה לאיבחון לרופא מומחה בכירורגיה של היד בברכה ד"ר יעקב פעילן
שלום דר,יהיה קצת ארוך קבל התנצלותי. אני נער בן 16 כמעט, הייתי ספורטאי שמתאמן המון (כדורמים,ומשקלי גוף מתח שכיבות שמיכה וכדומה) ולפני שמונה חודשים התחילו לי כאבי גב באזור (t12 או l1 לפי מה שקראתי)לא משמעותיים שהתאמנתי איתם בהתחלה אבל הם לא עברו והתחילו להדאיג אותי.עשיתי הפסקה,הלכתי לאורטופד שלי.עשה לי בדיקה גופנית ושלל משהו רציני כזה או אחר טען שזה מעומס ושלח לצילום רנטגן גב תחתון. הצילום לא העלה דבר וניגזר עליי לנוח בבית ולהימנע מספורט תקופה של כחודש חודשיים. רק לציין שהכאבים הם ממוקמים ממש בחוליה מסויימת שהיא מאוד רגישה למגע אפילו משב רוח או טיפת מים עליה כואבים לי,אך אין הגבלות בתנועה או הקרנות ואני מסוגל לעשות הכל. המשכתי בבדיקות שלא העלו ממצאים-כירופרקטים,מיפוי עצמות,נוירולוג,בדיקות גופניות נרחבות יותר,פיזיותרפיה,בדיקות דם ועוד. אני מיואש לחלוטין.ההורים שלי כועסים עליי שאני משגע אותם בעניין הזה ולא מוצאים כלום. הכאב שלי לא ממש מייצג סימפטומים של שום דבר ברור לפי מה שהבנתי ואני בבור ללא מוצא. לא יודע עם זה קשור אבל אני סובל מבעיות בבטן שמופיעות רק במצבי לחץ ובלי קשר אני לחוץ חרדתי טיפה והמצב הנפשי ככה לא בשיא. למה החוליה כל כך רגישה?קצה חוט משהו?מה יכולות להיות הסיבות? האם לאחר בדיקה גופנית מקיפה והיסטוריה רפואית אפשר לשלול בלט דיסק? יש מקום לבדיקה פסיכיאטרית על מנת לברר לגבי מקור פסיכוסומטי?או אולי שלבטן יש קשר?ויסצרלי? תודה ויום טוב
שלום האפשרויות נעות בין בעיות של עומס יתר כגון קרעים עדינים של שרירי או רצועות מעטפת עמוד השדרה, דרך שברי מאמץ של חוליה, ועד לבעיות ממקור אחר המקרינות לגב. בדיקה גופנית זו בהחלט ההתחלה הנכונה, אבל ממה שכתבת לא נראה לי ששלחו אותך לבדיקות הרלבנטיות - MRI / מיפוי עצם וכו' ממליץ שתפנה למומחה עמוד שדרה(אלי או למישהו אחר ) להתייעצות לפני שמכריזים עליך כחולה פסיכיאטרי תרגיש טוב
בני כבן 13, משחק כדור מים , מזה כחודש ימים הוא מתלונן כי כואב לו הברך. פנינו לאורתופד וביצענו צילום ולא נמצא דבר. המאמן הפנה אותנו לאורטופד ספורט , מה תפקידו ובמה הוא שונה מאורתופד כללי/ ילדים?
הוא לא שונה אבל אולי הוא יבדוק אותו כמו שצריך, יאבחן ויטפל בהתאם, סביר להניח שהצילום בכלל מיותר והאבחנה יכולה להתקבל בבדיקה גופנית
הי ליאת, ילדי חזר מהקייטנה לפני מספר ימים ושאלתי איך היה. הוא ענה "כיף". שנייה אח"כ אמר: "בעצם לא כיף! כל יום אחרי ארוחת בוקר צריך לעשות יצירה, יצירה, יצירה. משעמם לי לעשות יצירה!" ילדי בן 5.5. נמצא במסגרת גן חובה. ולשאלתי: מה עונים לילד ? מה עושים? השאלה נראית שולית אבל בעיני היא עקרונית. מחד - לא תמיד ייעשה משימות שמעניינות אותו (גם בבית הספר ובחיים בכלל), ומאידך לא הייתי רוצה שיגדל להיות תבוסתני (מילה קצת קשה אני יודעת) ויקבל כגזירה משמיים כל הנחיה. כיצד מוצאים את דרך הביניים במקרה זה ובכלל? אגב, ביררתי עם המדריכה כמה יצירות הם עושים והיא אמרה שיש ימים שעושים אחת ויש ימים שעושים שתיים (אך ציינה שהן אינן מחייבות את הילדים). אציין שילדי מאוד ממושמע ואני מניחה שקשה לו מאוד לסרב או להביע התגדות לביצוע משימה זו או אחרת. תודה, רוני
שלום רוני, אני מודה לך על השאלה, שכן היא באמת מחדדת עניין עקרוני וחשוב הנוגע לחינוך הילדים שלנו: האם ועד כמה חיוני מרכיב ההנאה בפעילויות שאנו מזמנים לילדים שלנו. מרביתנו נתקלים בכך כשמדובר בניצול שעות הפנאי של הילדים - חוגים? איזה חוגים? האם עדיפים חוגי העשרה 'אקדמיים' כמו לימוד שפה זרה, חשבון או מדעים, או שמא חוגים מהנים כמו רכיבה על סוסים, אמנות, והכנת עוגות? האם עדיפים חוגי ספורט בהם הילד נדרש להשקעה ומאמץ לאורך זמן, כמו טניס, ג'ודו, כדור מים, או שמא חוגים המזמנים חוויה של הנאה חברתית וניצחונות מיידיים? ומה עם נגינה? האם להתעקש שהילד יתאמן בבית ויתמיד, או לוותר כאשר כבר "לא כייף". אני מניחה שאין לכך תשובה נכונה אחת, וכל משפחה מוצאת לה את המינון הנכון, בהסתמך על עולם הערכים של הבית והמשפחה. לעניות דעתי, חוגי העשרה, קייטנות, או כל בילוי זמן אחר אליו מתחייבים הילד והוריו, מוטב שייבחרו ככל האפשר במשותף עם הילד, תוך הגדרת המטרה: בילוי? הנאה וכייף? העשרה? שיפור מיומנות? בייביסיטר? כל אחת המהמטרות הללו יכולה להיות חשובה לילד או להוריו, וכדאי להיות מודעים לה. ילד שביקש להשתתף בחוג/קייטנה המצריכים השקעה, מאמץ והתמדה (נגינה, ספורט, העשרה אקדמית) צריך לדעת ככל האפשר מראש במה זה כרוך, ולצפות לאפשרות של משבר מוטיבציוני. הורים שאינם מוותרים בקלות, מעודדים את הילד ולא מאפשרים לו לעזוב כשקצת קשה, נותנים לו מתנה חשובה, ומזכים אותו בהזדמנות חשובה ללמוד להכיר בערכם של מאמץ והשקעה. ילדים שמחליפים חוגים לעיתים קרובות עפ"י קריטריון ה"כייף" עלולים לפתח אוריינטציה של הימנעות ממאמץ, ולהפסיד את תחושת הסיפוק וההנאה השמורים למי שעבדו קשה זמן ממושך. ואם נחזור לילד שלך, רוני, שמשעמם לו בקייטנת היצירה, אני מציעה לתחקר אותו קצת יותר, ולשאול גם על הפעילויות האחרות שבגן. שיעמום הוא חלק מהרפרטואר האנושי, שכן אחרי הכל, אי אפשר לשעשע כל הזמן את כל הילדים. בהנחה שמדובר במסגרת טובה ואיכותית, המציעה מגוון פעילויות תעסוקה, הילדים בעצמם הם שאחראיים להפיק ממנה את המיטב. נסי לגלות הבנה גם למצבים בהם הוא משתעמם, הזכירי לו שאינו חייב למלא הנחיות בזמן של פעילות חופשית, ועודדי אותו ליוזמה ועצמאות (גם בבית). מקווה שהסיבוב הגדול שעשיתי כאן לא הרחיק אותי מאד ממה שהטריד אותך. בשמחות ליאת
